www.rashlanut-refuit.org

הורים לתאומים שנולדו עם פגיעה מוחית תבעו את הרופאים בעילת רשלנות

הורים לתאומים שנולדו עם פגיעה מוחית תבעו את הרופאים בעילת רשלנות

הורים שבתם הבכורה נפטרה בהיותה בת 8 שנים, כתוצאה מפגם גנטי, הגישו תביעה בעילת רשלנות רפואית עקב אי ביצוע מעקב בהריון של התאומים שנולדו לאחר גילוי מחלת הבת וניהול רשומות רפואיות חסרות. התביעה הוגשה נגד הרופא המטפל מטעם קופת חולים מאוחדת ונגד המרפאה לייעוץ גנטי של בית חולים הדסה, זאת עקב לידת תאומים הלוקים בשיתוק מוחין.

 

בחודש פברואר 2006 נולדו התאומים בלידה רגילה, לאחר שלושה ילדים, אשר שניים מהם בריאים והבת הבכורה שסבלה מפגיעה מוחית קשה נפטרה ממחלתה  בהיותה בת שמונה שנים.

 

התאומים לוקים במחלה הקשה שגרמה למותה של הבכורה

 

ביום השחרור מבית החולים בדיקתם הגופנית של התאומים היתה תקינה ובגדר הנורמה. אולם בשלב מסוים ניכרה נסיגה בהתפתחותם. בגיל 8 חודשים אושפז אחד התאומים, והועלתה אבחנה ברורה של תסמונת מיקרוצפליה, שבה היקף הראש קטן מסטיית התקן הממוצעת. כיום אין חולק כי גם התאומים לוקים במחלה מוחית  קשה, אשר טיבה עדיין אינו ידוע.

 

ההורים ייחסו לגורמים הרפואיים השונים רשלנות רפואית, אשר בגינה לא נמנע ההיריון של התאומים או לידתם במומיהם. לדבריהם, לו היו יודעים כי קיים סיכון שהתאומים ילקו במחלה של בתם הבכורה או במחלה דומה, הם היו נמנעים מהיריון או מפסיקים אותו. ההורים טענו כי הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקות לבירור מחלתה של בתם ובכך שלא ביצעו מעקב אחר היריון התאומים, כפי שנדרש במצב של היריון בסיכון גבוה.

 

ההורים אחראים לנזקי התאומים מכיוון שלא ביררו את תוצאות הייעוץ הגנטי

 

מנגד טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה בעילת רשלנות רפואית, וכי ההורים נושאים באחריות ללידת התאומים במומם, מאחר שלא פנו לבירור ולפירוש התוצאות של הייעוץ הגנטי, הם נמנעו מלפנות למרפאה להיריון בסיכון גבוה, ואף העלימו מסמכים מהתיקים הרפואיים.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, קיבל בית משפט המחוזי את התביעה נגד המרפאה לייעוץ גנטי וחייב אותה לפצות  את התובעים בסך של מיליון וחצי שקלים. בנוסף קבע המחוזי כי יש לייחס אשם תורם להורים, מאחר שלא דאגו לברר את תוצאות הבדיקה. בנסיבות אלה הגישו ההורים והנתבעים ערעור לבית משפט העליון.

 

הערעור התקבל וההורים יפוצו בסך של 3 מיליון שקלים

 

בית משפט העליון קבע כי האחריות לנזקי התאומים אינה מוטלת כלל על ההורים, אלא על הרופא המטפל, מאחר שהפר את חובת המעקב כלפי ההורים, וגם על בית החולים, מאחר שהמרפאה לא וידאה כי ההורים הבינו את ההשלכות של הייעוץ הגנטי ושללה מהם את האפשרות להפסיק את ההריון בסיכון.

 

בסופו של דבר קבע בית משפט העליון כי ההורים זכאים לפיצויים בסך של 3 מיליון שקלים, כאשר הנהלת בית החולים תישא ב-80 אחוזים מהנזק, והרופא יישא ב-200 אחוזים ממנו, בצירוף הוצאות הערעור.

 

ע"א 1355/11 
ע"א 1576/11
ע"א 2842/13 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,