www.rashlanut-refuit.org

האם הצוות הרפואי התמהמה בהחלטה לביצוע ניתוח קיסרי?

האם הצוות הרפואי התמהמה בהחלטה לביצוע ניתוח קיסרי?

הפגית נפטרה בחלוף יומיים לאחר לידתה, ואמה הגישה תביעה לפיצויים בסך של 200,000 שקלים בעוולת רשלנות רפואית נגד מדינת ישראל, כבעליה של בית  החולים בו נולדה, בטענה כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול שניתן ליולדת והתמהמה בהחלטה לביצוע ניתוח קיסרי. בית משפט השלום בעכו נדרש להכריע האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית.

 

האם הובהלה לבית חולים בשבוע ה- 28 להריונה עקב דימום

 

בחודש אוגוסט 2008, הובהלה התובעת בשעת לילה מאוחרת לבית חולים בצפון הארץ, כשהיא בשבוע ה- 28 להריונה. התובעת שזהו הריונה השלישי, סבלה מדימום וגינלי וכאבים, ולאחר כשעה וחצי עברה ניתוח קיסרי, וילדה את בתה במשקל של 1.230 גרם. הפגית נולדה ללא דופק והצוות הרפואי ביצע פעולות החייאה, שהחזירו את הדופק, אך לאחר כיומיים היא נפטרה.

 

התובעת טענה כי כל הבדיקות שבוצעו לה הצביעו על הריון תקין. כאשר הגיעה לבית חולים בעקבות הדימום, היא חוברה למוניטור שהדגים האטה בדופק העובר וצירים תכופים. הצוות הרפואי סבר כי מדובר בהיפרדות שליה וצפה לידה מוקדמת, והוחלט עקב אי מקום בפגיה, להעבירה לבית חולים אחר.

 

בעקבות תהליך היפרדות השלייה הוחלט על מצב חירום לניתוח קיסרי

 

עקב ירידה דרסטית בדופק העובר ותהליך היפרדות השלייה הוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי וביטול העברת היולדת לבית חולים אחר. הפגית הוצאה מרחם אמה בניתוח קיסרי, כאשר היא ללא דופק וללא נשימה. לאחר הלידה הופיעו אצל האם סיבוכים רפואיים הנובעים מהיפרדות השלייה והיא אושפזה במצב קשה במחלקת טיפול נמרץ.

 

לטענת התובעת, משך הזמן הרב שחלף עד להחלטת הצוות הרפואי לבצע בה ניתוח קיסרי ועד למועד ביצועו, גרם למצוקת בתה, וגרם בסופו של דבר למותה. התובעת ביססה את טענתה על פי חוות דעת של מומחה לרפואת נשים ויולדות, שקבע כי היה צריך להתחיל בביצוע הניתוח הקיסרי מיד עם הופעת הסימנים במוניטור להאטת הדופק של העובר, ולא להמתין במשך כ- 300 דקות קריטיות.

 

החלטת הצוות הרפואי על הניתוח היתה ראויה ונכונה

 

מנגד טענה הנתבעת כי לא נפל פגם בטיפול שהעניק לה הצוות הרפואי, שעמד בסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה. לטענתה בעת קבלת התובעת לחדר המיון, השליה היתה ללא סימני היפרדות, ועקב הדימום והכאבים נעשו בדיקות שונות על מנת לאבחן את מצבה. במקביל הצוות הרפואי התחיל בבדיקה לשם העברת התובעת לבית חולים קרוב עקב היעדר מקום בפגיה.

 

עקב סימני מצוקה הוחלט לבטל את ההעברה ולבצע ניתוח קיסרי. הנתבעת ציינה כי על פי הנחיות משרד הבריאות יש לבצע ניתוח קיסרי תוך 30 דקות מעת קבלת ההחלטה על ניתוח. ולכן ההחלטה על הניתוח שבוצע תוך פחות מ- 30 דקות, היתה ראויה ונכונה.

 

הנתבעת הציגה מטעמה שתי חוות דעת רפואיות נגדיות התומכות בטענתה, והוסיפה כי הצוות בחדר הלידה פעל לפי הסטנדרט הרפואי המקובל ולא היה בידו למנוע את מותה של הפגית, שכן סיכויי הישרדותה לאור לידתה בשבוע ה- 28, היו נמוכים מאוד, וגם אם היתה שורדת, סביר להניח שהיתה לוקה במומים מוחיים קשים.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת המומחים, העדיף בית המשפט את טענות הנתבעת, וקבע כי לא בוצעה כל עוולת רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי  ולא הוכח קיומה של הפרת חובת הזהירות כלפי התובעת. בנסיבות אלה התביעה נדחתה ללא צו הוצאות.

 

ת"א 3477-06 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,