www.rashlanut-refuit.org

האם הצוות הרפואי התרשל בטיפול שהוענק לפג לאחר לידתו?

האם הצוות הרפואי התרשל בטיפול שהוענק לפג לאחר לידתו?

התובע, יליד 1987, הגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות, בטענה כי לאחר לידתו, בגיל שבועיים, הוא עבר במחלקת פגים הנשמה ביתר שלא לצורך, שגרמה לו לשיתוק מוחין. מנגד טען משרד הבריאות כי שיתוק המוחין נגרם מזיהום ברחם טרם לידתו, ולא בשל הטיפול הרפואי שהוענק לו לאחר הלידה. בית המשפט המחוזי מרכז - לוד נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות, והאם התובע זכאי לפיצויים.

 

התובע נולד בשבוע 32 להריון בניתוח קיסרי

 

אמו של התובע היתה כבת 22 בעת הלידה. במהלך ההריון היא אושפזה במחלקה להריון בסיכון גבוה בשל ירידת מים ללא צירים, והיא טופלה באנטיביוטיקה ובסטרואידים להבשלת ריאות העובר. בשבוע 32 להריון, עלה חום גופה של האם, והיא לא הרגישה את תנועות העובר, על כן הוחלט לבצע ניתוח קיסרי.

 

התובע נולד כפג, במשקל 1590 גרם, ללא דופק וללא נשימה, ולאחר שאיבת הפרשות ומתן חמצן הוא התאושש במהירות, והבדיקה הגופנית שלו נמצאה תקינה, פרט לבצקת מינימאלית בכפות הידיים והרגלים, לכן קיבל אנטיביוטיקה.

 

שיתוק המוחין נגרם בשל היווצרות PVL

 

בגיל שבועיים האחות בפגיה הבחינה כי התובע נראה רדום ובמצב הכרתי מעורפל, ועלה חשש כי לקה בזיהום. בשל הפסקות נשימה, הוא נזקק לתמיכה נשימתית, לכן הונשם במשך יומיים. בדיעבד התברר כי לקה ב- PVL, שהיא תופעה מוכרת ברפואת פגים, והצדדים הסכימו על כך ששיתוק המוחין, ממנו סובל התובע, נגרם כתוצאה מתופעה זו.

 

התובע טען כי ההנשמה נמשכה מעבר לנדרש, והיה צריך להפסיקה לאחר שעתיים בלבד, ולא להותירו מחובר לצינור ההנשמה במשך 48 שעות, וטען כי ההנשמה ביתר הובילה להיווצרות ה-PVL ולשתוק המוחין.

 

התובע ציין כי ההנשמה היתה בתחילה מוצדקת, אך לאחר כשעתיים התפתחה היפוקרביה, שהיא רמה נמוכה של דו תחמוצת הפחמן, על כן על הצוות הרפואי היה לדאוג להורדת קצב הנשימות, ולנסות לגמול אותו מההנשמה. התובע הציג חוות דעת של מומחה רפואי, שלפיה קיים קשר סיבתי בין ההיפוקרביה לבין מחלת ה-PVLL, שהובילה לנזק המוחי.

 

הנשמת הפג היתה הכרחית לאור מצבו הקריטי

 

מנגד טען משרד הבריאות כי יש לדחות את התביעה, מאחר והצוות הרפואי בפגיה לא התרשל בעת טיפולו, וטען כי הפגיעה המוחית נבעה מזיהום ברחם טרם לידתו כפג. מומחה רפואי מטעם הנתבע, טען שהסיבה העיקרית לנזק קשורה לזיהום בשליה, והוסיף כי ההנשמה היתה מינורית, ולאור מצבו של הפג, לא עמדה בפני הצוות הרפואי כל ברירה אחרת.

 

מומחה נוסף הסביר כי PVL הוא תופעה שכיחה יחסית ברפואת פגים, כאשר הסיבות לה אינן ברורות, אולם זיהומים חיידקיים הם בין הגורמים המהותיים ביותר לפגיעה מוחית, ומכל גורמי הסיכון, לא ניתן לייחס את התופעה להנשמה, לכן לטענתו הצוות הרפואי לא התרשל.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי התובע לא הצליח להוכיח שהצוות הרפואי התרשל בטיפול שלאחר הלידה, על כן קבע כי הוא אינו זכאי לפיצויים ויש לדחות את התביעה בגין רשלנות רפואית.

 

ת"א 5383-09-08 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,