האם הצוות הרפואי התרשל בטיפול שהוענק לפג לאחר לידתו?
.jpg)
התובע, יליד 1987, הגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות, בטענה כי לאחר לידתו, בגיל שבועיים, הוא עבר במחלקת פגים הנשמה ביתר שלא לצורך, שגרמה לו לשיתוק מוחין. מנגד טען משרד הבריאות כי שיתוק המוחין נגרם מזיהום ברחם טרם לידתו, ולא בשל הטיפול הרפואי שהוענק לו לאחר הלידה. בית המשפט המחוזי מרכז - לוד נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות, והאם התובע זכאי לפיצויים.
התובע נולד בשבוע 32 להריון בניתוח קיסרי
אמו של התובע היתה כבת 22 בעת הלידה. במהלך ההריון היא אושפזה במחלקה להריון בסיכון גבוה בשל ירידת מים ללא צירים, והיא טופלה באנטיביוטיקה ובסטרואידים להבשלת ריאות העובר. בשבוע 32 להריון, עלה חום גופה של האם, והיא לא הרגישה את תנועות העובר, על כן הוחלט לבצע ניתוח קיסרי.
התובע נולד כפג, במשקל 1590 גרם, ללא דופק וללא נשימה, ולאחר שאיבת הפרשות ומתן חמצן הוא התאושש במהירות, והבדיקה הגופנית שלו נמצאה תקינה, פרט לבצקת מינימאלית בכפות הידיים והרגלים, לכן קיבל אנטיביוטיקה.
שיתוק המוחין נגרם בשל היווצרות PVL
בגיל שבועיים האחות בפגיה הבחינה כי התובע נראה רדום ובמצב הכרתי מעורפל, ועלה חשש כי לקה בזיהום. בשל הפסקות נשימה, הוא נזקק לתמיכה נשימתית, לכן הונשם במשך יומיים. בדיעבד התברר כי לקה ב- PVL, שהיא תופעה מוכרת ברפואת פגים, והצדדים הסכימו על כך ששיתוק המוחין, ממנו סובל התובע, נגרם כתוצאה מתופעה זו.
התובע טען כי ההנשמה נמשכה מעבר לנדרש, והיה צריך להפסיקה לאחר שעתיים בלבד, ולא להותירו מחובר לצינור ההנשמה במשך 48 שעות, וטען כי ההנשמה ביתר הובילה להיווצרות ה-PVL ולשתוק המוחין.
התובע ציין כי ההנשמה היתה בתחילה מוצדקת, אך לאחר כשעתיים התפתחה היפוקרביה, שהיא רמה נמוכה של דו תחמוצת הפחמן, על כן על הצוות הרפואי היה לדאוג להורדת קצב הנשימות, ולנסות לגמול אותו מההנשמה. התובע הציג חוות דעת של מומחה רפואי, שלפיה קיים קשר סיבתי בין ההיפוקרביה לבין מחלת ה-PVLL, שהובילה לנזק המוחי.
הנשמת הפג היתה הכרחית לאור מצבו הקריטי
מנגד טען משרד הבריאות כי יש לדחות את התביעה, מאחר והצוות הרפואי בפגיה לא התרשל בעת טיפולו, וטען כי הפגיעה המוחית נבעה מזיהום ברחם טרם לידתו כפג. מומחה רפואי מטעם הנתבע, טען שהסיבה העיקרית לנזק קשורה לזיהום בשליה, והוסיף כי ההנשמה היתה מינורית, ולאור מצבו של הפג, לא עמדה בפני הצוות הרפואי כל ברירה אחרת.
מומחה נוסף הסביר כי PVL הוא תופעה שכיחה יחסית ברפואת פגים, כאשר הסיבות לה אינן ברורות, אולם זיהומים חיידקיים הם בין הגורמים המהותיים ביותר לפגיעה מוחית, ומכל גורמי הסיכון, לא ניתן לייחס את התופעה להנשמה, לכן לטענתו הצוות הרפואי לא התרשל.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי התובע לא הצליח להוכיח שהצוות הרפואי התרשל בטיפול שלאחר הלידה, על כן קבע כי הוא אינו זכאי לפיצויים ויש לדחות את התביעה בגין רשלנות רפואית.
ת"א 5383-09-08