www.rashlanut-refuit.org

האם בדיקת מוקדמת היתה מצילה את חייו של מטופל שלקה באירוע מוחי?

האם בדיקת מוקדמת היתה מצילה את חייו של מטופל שלקה באירוע מוחי?

בני משפחתו של המנוח, אשר לקה באירוע מוחי, ואושפז במשך כשבועיים בבית חולים, הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הצוות הרפואי התרשל במתן הטיפול, אולם לא נמצא קשר סיבתי בין אירועי ההתרשלות למותו של המטופל.

 

על פי עובדות פסק הדין, במהלך חודש מאי 2001, המנוח הובהל לבית החולים לאחר שחש ברע. המנוח סבל מיתר לחץ דם, ממשקל עודף והיה מעשן כבד. הוא הגיע לחדר מיון בהכרה מלאה, כשהוא נושם עם דופק סדיר ולחץ דם גבוה, והכרתו שקעה לאורך זמן עד כדי קומה עמוקה.

 

הרופאים החליטו שלא לבצע התערבות ניתוחית

 

כשעתיים לאחר קבלתו במיון, הוזמנה בדיקת CT, ממנה עלה כי המנוח סובל מבצקת מוחית, ולאחר התייעצות עם רופאים בכירים, הוחלט כי אין מקום להתערבותניתוחית. המנוח אושפז ביחידה לטיפול נמרץ כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, ולאחר כשבועיים מצבו התדרדר, ושם נקבע מותו.

 

בני משפחתו של המנוח טענו כי בדיקת CT בוצעה באיחור, כשעתיים אחרי הגעתו לבית החולים, תוך חריגה מן הסטנדרט הרפואי. עוד טענו כי אירוע החירום לא זכה למענה מיידי כנדרש, ואף היתה תקלה במכונת ההנשמה אשר הביאה למותו, על כן מדובר ברשלנות רפואית.

 

לא נמצא קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לבין פטירת המנוח

 

בית המשפט המחוזי קבע כי היה ראוי לבצע את בדיקת ה-CT בהקדם האפשרי, לפיכך נקבע כי הנהלת בית החולים התרשלה בכך שביצעה את הבדיקה באיחור. עוד קבע כי בליל פטירת המנוח אירע אירוע חירום אשר לא זכה למענה מיידי כנדרש, עם זאת לא נמצא קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין התוצאה הסופית של  מות המנוח, ופסק כי הנזק כולו נגרם כתוצאה מן הפגיעה הראשונית עקב האירוע המוחי.

 

לאחר שמיעת חוות דעת של מומחים שונים, דחה בית המשפט המחוזי את התביעה בגין רשלנות רפואית, אך חייב את הנתבעת בהוצאות בסך 50,000  שקלים, לנוכח התרשלותה בטיפול המנוח לעיני בני משפחתו.


סכום הפיצויים אינו משקף את עוצמת ההתרשלות

 

המערערים טענו שבית המשפט המחוזי טעה בכך שלא קיבל את התביעה, מאחר וקבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שביצע את בדיקת ה-CT באיחור מהותי, תוך חריגה מן הסטנדרט הרפואי המקובל. ואף טעה גם בכך שלא קיבל את טענותיהם בנוגע לרשלנות באי מתן טיפול תרופתי הולם, אשר גרם למותו של המנוח. עוד הוסיפו כי סכום הפיצויים שנפסק אינו משקף את עוצמת ההתרשלות, בשל אי מתן מענה מיידי לאירוע החירום בעקבותיו הידרדר מצבו של המנוח.

 

הנהלת בית החולים טענה כי יש לדחות את הערעור, מכיוון שבית המשפט ביסס את קביעותיו על סמך הרשומות הרפואיות ועל סמך חוות דעת מומחים, ונתן פסק דין מנומק. וציינה שוב כי ביצוע בדיקת CT מוקדם יותר לא היה משנה את התוצאה, וכי אין קשר הסיבתי בין ביצוע הבדיקה לבין פטירת המנוח.

 

בית משפט העליון דחה את הערעור

 

בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בהחלטת המחוזי, והשתכנע כי ביצוע הבדיקה בעיתוי מוקדם יותר, לא היה משפר את סיכויי החלמתו, ולא היה בכוחו של אף טיפול לשנות מן התוצאה הסופית. על כן קבע כי עוולת הרשלנות הרפואית אינה מתקיימת במקרה זה, ונאלץ לדחות את הערעור.

 

ע"א 7787/12 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

האם האבחון המאוחר של הגידול בראשה של התובעת, נבע גם בעקבות רשלנותה של המטופלת? קראו עוד... 

האם קיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין הפסקות הנשימה מהן סבל התינוק לאחר לידתו, לבין התנהלות הרופאים? האם - כטענת הרופאים - התינוק סבל מפגם מולד והפסקות הנשימה היו סימפטום ותו לא... 

הטיפול בחולה נעשה בשני בתי חולים, מי יישא באחריות לרשלנות הרפואית? 

מחלות אוטואימוניות נובעות מכך שמערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות. מחלות מסוג זה לא קלות לאבחון, ולאחר האבחנה מתחיל טיפול מורכב הכולל שילוב של תרופות שונות.  

דלקת קרום המוח היא מחלה קטלנית, שעלולה לגרום לנזק מוחי ואף למוות, אם לא מאבחנים ומטפלים בה תוך זמן קצר. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק משמעותי עקב אבחון או טיפול לא סביר.  

צהבת היא תופעה שנגרמת בשל שקיעת פיגמנט הבילירובין בלחמיות ובעור. מדובר בתופעה מדבקת ואחת מדרכי ההדבקה היא בעת לידה כאשר האם היא נשאית הנגיף או עקב שימוש במזרק מזוהם.  

מחלת אסתמה עלולה לגרום להתקפי שיעול ומחנק, לקוצר נשימה ולמועקה בחזה. התקפים שאינם מטופלים בזמן עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ובמקרים חמורים עלולים להוביל למוות. 

בית המשפט דחה תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר אובדן ראיה וזאת בשל העדר קשר סיבתי... 

קשר סיבתי בין אי אזהרה בדבר סיכון לחלות בסרטן לבין נזק בעקבות רשלנות רפואית 

מומחה זה ציין כי באם הזמן מרגע הופעת הכאבים עולה על 6 שעות - הפגיעה באשך הנה בלתי הפיכה... 

האם במקום בו הייתה רשלנות רפואית אך לא נגרם נזק, קיימת עילה להגשת תביעה כנגד הרופא? 



תגיות: הפסדי שכר,