מיקרוצפליה רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

מיקרוצפליה היא תופעה של היקף ראש קטן משתי סטיות תקן מהממוצע התואם לגיל ולמין הילד. הסיבה הנפוצה לכך היא גנטית, אולם היא יכולה להיגרם גם כתוצאה מצריכת סמים על ידי האם במהלך ההריון, זיהום שהתפתח במהלך ההריון או הפרעה במערכת הדם השלייתית וכן הימצאות נגיף הזיקה.

תינוק שנולד עם מיקרוצפליה, ברוב המקרים סובל מהפרעה בתפקוד המוח המובילה לפיגור התפתחותי קוגניטיבי ומוטורי ואף גם אפילפסיה. עם זאת, רק בשליש האחרון ניתן לאבחן מיקרוצפליה ואף לעיתים התופעה מתפתחת רק בשנה הראשונה לחיי התינוק. 

האם ילידת 1979, נשואה לבן דודה, ובנם הבכור אובחן בעת לידתו כסובל ממיקרוצפליה. במהלך ההיריון האם נבדקה בתחנת טיפת חלב למעלה מעשרים פעמים על ידי אחות ורופאה, ובני הזוג הופנו לייעוץ גנטי בבית חולים.

ממצאי כל הבדיקות העלו כי היקף ראש העובר תקין

בדיקת האולטרה סאונד הראשונה נמצאה תקינה, ואף סקירת מערכות מורחבת מוקדמת נמצאה גם היא תקינה. סך הכל בוצעו במהלך ההיריון ארבע בדיקות  שכללו מדידת היקפי הראש, ובכולן נמצאו היקפי הראש תקינים.

בסוף חודש נובמבר 2001, נולד התינוק במשקל 3.355 קילוגרם, כאשר היקף הראש נמצא תקין בגודל 33 סנטימטרים, שהינו בגדר הנורמה. כחצי שנה מאוחר יותר, הופנה התינוק לבדיקה בשל חשד למיקרוצפלוס, ולאחר בדיקות רבות הוא אובחן כסובל ממיקרוצפליה, ומעיכוב התפתחותי ופיגור קל.

הצוות הרפואי התרשל מכיוון שנמנע מביצוע מעקב רציף

לטענת ההורים, ממצאי הבדיקות מחודש אפריל 2001, הצביעו על פער בין גיל ההיריון לפי התאריך לבין גיל ההיריון לפי הביומטריה, לכן היה צורך לזמן את האם למדידה חוזרת של היקפי הראש לעומת היקף הבטן, על מנת לשלול מיקרוצפליה. לטענתם, הימנעות הצוות הרפואי מביצוע מעקב רציף זה, מהווה התרשלות באבחון.

עוד הוסיפו כי בחודש אוקטובר 2001, נתגלו ממצאים בבדיקת ה- US המאוחרת, שהצביעו על האטה בהתפתחות ובצמיחת הגולגולת, ומאחר והאם לא נשלחה מייד לייעוץ גנטי חוזר, מדובר לטענתם ברשלנות רפואית במעקב ההריון. ההורים טענו כי לו היה מוסבר להם במהלך ההיריון שקיים פיגור בצמיחת ראשו של העובר, וקיים חשד שהוא לוקה במיקרוצפליה, הם היו מבקשים להפסיק את ההיריון.

הנתבעים טענו כי המיקרוצפליה התפתחה רק בגיל שישה חודשים

מנגד טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה, מאחר והתינוק לא סבל בחייו העובריים ממיקרוצפליה, אלא נולד עם היקף ראש בגדר הנורמה, ורק בגיל שישה חודשים, אובחן כסובל מהתופעה. הנתבעים תמכו את טענתם בחוות דעת של מומחים רפואיים, שהצהירו כי הבדיקות במהלך ההריון בוצעו כמקובל ונמצאו תקינות, והתינוק נולד עם היקף ראש תקין על פי כל הקריטריונים.

התובעים לא הצליחו להוכיח כי מדובר ברשלנות במעקב ההריון

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את התביעה בגין רשלנות רפואית, מאחר והתובעים לא הוכיחו את טענתם, כי הצוות הרפואי התרשל בניהול מעקב ההיריון. ואף קיבל את גרסת הנתבעים לפיה היילוד לא סבל בחייו העובריים, ולא בעת לידתו, ממיקרוצפלוס, והמיקרוצפליה התפתחה רק לאחר הלידה.

בנסיבות אלה דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי ההורים אינם זכאים לפיצויים בגין הולדה בעוולה. עם זאת התחשב במצבם הקשה של התובעים, וחייב אותם בהוצאות משפט בסכום נמוך של 10,0000 שקלים בלבד.

ת"א 19151-20-11