www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון מחיצת האף

כעשר שנים לאחר שעבר התובע ניתוח לתיקון מחיצת האף, במהלכו נוצר נקב במחיצה, הוגשה תביעה בטענה לרשלנות רפואית נגד הרופא המנתח, בית החולים ושירות בריאות כללית.

 

הצדדים היו חלוקים בשאלה האם נמסר לתובע מידע אודות הנקב, או שמא הנתבעים ניסו להעלים את הסיבוך שנוצר במהלך הניתוח. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע בסוגיה ולקבוע האם התובע זכאי לפיצויים.

 

לאחר הניתוח חלה החמרה במצבו של המטופל

 

התובע, יליד 1940, עבר בחודש מאי 2001 ניתוח לתיקון מחיצת האף, לאחר שסבל ממחיצת אף עקומה שהפריעה למעבר אויר. לאחר הניתוח מצבו של התובע החמיר, והוא החל לסבול מקוצר נשימה, נזלות ויובש בפה.

 

בבדיקה שגרתית שעבר כעשר שנים מאוחר יותר, הסתבר כי הוא סובל מנקב במחיצה שנגרם בניתוח, והנקב ככל הנראה הוא הגורם לתופעות מהן הוא סבל. ואף בדוח הנתיחה נרשם באופן מפורש כי במהלך ההפרדה נוצרה פרפורציה, שהינה נקב במחיצה, אולם לטענת התובע, הרופאים לא יידעו אותו בנוגע לכך, גם לא בבדיקות שנערכו בהמשך.

 

לתובע נודע על הנקב רק לאחר עשור במהלך בדיקה שגרתית

 

התובע טען כי הפעם הראשונה בה נודע לו כי בניתוח נגרם אותו נקב, היא במסגרת אותה בדיקה שגרתית, כעשר שנים לאחר הניתוח, על כן הגיש את התביעה בגין רשלנות רפואית, בטענה כי טרם הניתוח, נמסר לו שמדובר בהליך פשוט ללא סיבוכים, ואף לאחריו הרופאים לא מסרו לו מידע בדבר הסיבוך שהתממש. עוד ציין כי לא הוחתם על טופס הסכמה לניתוח, בו מצוינים הסיבוכים האפשריים על כן מדובר בהיעדר הסכמה מדעת.

 

הרופא המנתח הודה כי בניתוח נוצר נקב, כפי שנרשם בדוח, ואף בוצע ניסיון סגירה עם תפירה, וכאשר השתחרר התובע מבית החולים נמסרו לו הוראות להמשך טיפול, לרבות שטיפה במי מלח. בביקורת שנערכה לאחר שבוע, עלה כי הניתוח הסתיים בהצלחה, ומצב נשימתו של התובע נמצא תקין.

 

הרופא טען כי אין לו כל ספק שמסר את כל המידע הרלוונטי

 

הרופא ציין כי מאחר וחלפו 11 שנים, הוא אינו זוכר אישית את התובע, אך טען כי הוא מקפיד לשוחח עם כל מטופליו על ממצאי הבדיקות ולמסור להם הנחיות לטיפול, על כן אין לו ספק כי הסביר לתובע אודות משמעות הנקב, והנחה אותו בהתאם.

 

לאחר עיון בחוות דעת של מומחים ושמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי הנקב במחיצת האף, נגרם כתוצאה מסיבוך בניתוח, והסב לתובע סבל רב.

 

עם זאת דחה את הטענה כי לתובע לא נמסר מידע אודות הנקב, מאחר והיא אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם הרישום הרפואי והפניית המטופל להמשך מעקב. על כן נקבע כי לא היתה כוונה מצד הנתבעים להעלים את הסיבוך שנוצר במהלך הניתוח, גם אם מדובר בניתוח רשלני, שגרם בסופו של יום לנזק. 

 

התביעה שהוגשה לאחר 10 שנים נדחתה בגין התיישנות

 

עוד ציין בית המשפט כי תקופת ההתיישנות החלה במקרה זה הינה בת 7 שנים, ועל כן גם במידה וטענת התובע כי לא נמסר לו בשום שלב כי בניתוח נגרם נקב במחיצת האף, היתה מתקבלת, התוצאה לא היתה משתנה והתביעה עדיין התיישנה.

 

בנסיבות אלה התביעה בגין רשלנות רפואית נדחתה, עקב השיהוי בהגשתה, ובעובדה כי חלפו מעל שבע שנים, על פי חוק ההתיישנות. אולם מאחר ולא היתה מחלוקת כי בניתוח אירע אותו נקב, בין כסיבוך מוכר ובין כהתרשלות, נקבע כי לא יידרש צו להוצאות המשפט.

 

ת"א 17668-05-11 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

האם תביעה בעניין רשלנות רפואית במחלקת בריאות הנפש בבית החולים תידחה מחמת התיישנות? 

כתב התביעה בגין הרשלנות הרפואית הוגש כשבועיים לפני תום ההתיישנות, חוות הדעת הרפואית הוגשה אחרי, האם התביעה תתיישן? 

בית החולים טען כי תביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה כנגדו, הוגשה באיחור, 8 שנים אחרי האירוע... 

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנות הנתבעים בטיפול הרפואי שהעניקו לו. התובע מבקש להתיר לו להגיש באיחור חוות דעת רפואית... 

התובעת החליקה על ריצפת בית-החולים וכתוצאה מכך סבלה משבר. עם זאת השבר אובחן רק לאחר תשע שנים. מהו מרוץ התיישנות בתביעות רשלנות רפואית? 

האירועים בגינם מוגשת תביעת הרשלנות הרפואית ארעו אמנם במהלך חודש 11/1992, אך בעת שהתובעת היתה עדיין קטינה... 

תחום ההיריון והמיילדות הוא התחום שבו הוגשו התביעות הרבות ביותר לאחר תום תקופת ההתיישנות הרגילה 

דין ההתיישנות מושתת על איזון בין מספר רציונאלים המכונים "טעמי ההתיישנות". 

תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות נזיקין עומדת על 7 שנים 

מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נוצרה התביעה 

בעקבות אירועים אלה, טופלה התובעת במשך ארבע שנים במכון הפריה חוץ גופית. התובעת טענה כי שנתיים לאחר סיום הטיפולים (אשר העלו חרס), פנתה היא לייעוץ אצל פרופסור מומחה במכון. לטענתה, האחרון אמר לה כי טיפולי הפוריות אינם מצליחים, וזאת גם בגין הטיפול הרשלני לו זכתה בבית החולים בהריונותיה... 

בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה... 

בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, המועד הרלוונטי לקביעת תחילת מרוץ ההתיישנות, הוא מועד ביצוע הפעולה הרפואית בעטיה טוען התובע כי נפגע 

התובע הגיש תביעה שעילתה רשלנות רפואית כנגד הנתבעים אך לא צירף לתביעה חוות דעת רפואית כנדרש... האם התיישנות? 

תביעות לשיפוי או השבה נוצרות במצבים של ביטוחי כפל או כאשר מי שמיטיב את נזקו של הניזוק אינו המזיק  

בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום, רוב התיקים הוגשו בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק  

האם תחול התיישנות על תביעה של אישה שנפגעה עקב נטילת תרופה על ידי אמה במהלך ההיריון? מהן "בנות דס" ומה הדין החל עליהן? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

סעיף 6 לאותו חוק קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. השאלה המתבקשת היא, מתי נולדה עילת התביעה?