www.rashlanut-refuit.org

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

במהלך חודש נובמבר 2010, הגיעה התובעת בהיותה בת 21 שנים לבית חולים במרכז הארץ, לצורך זירוז לידה בעקבות מיעוט מי שפיר. ביום למחרת היא ילדה בן בלידת מלקחיים, כאשר העובר נולד עם בצקת גדולה על הראש, ומיד לאחר הלידה, התובעת נאלצה לעבור ניתוח מתקן.

 

לטענת התובעת לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות, על ידי מתמחה חסר ניסיון, מבלי שהיה כל צורך בכך. עוד ציינה כי הרופא הציג את המלקחיים כברירת המחדל ומיד ניגש לביצוע ההליך, ללא שהוסברו לה הסיכונים הכרוכים בביצועו, ומבלי שנתנה את הסכמתה.

 

לידת המלקחיים גרמה לקרע בנרתיק ובפי הטבעת

 

התובעת ציינה כי לידה המלקחיים אשר בוצעה ברשלנות, גרמה לקרע דרגה 4 של הנרתיק והרקטום, והיא נאלצה לעבור בשל כך ניתוח המתקן, אשר בוצע בדחיפות מיותרת, וברשלנות על ידי רופא חסר ניסיון, וללא הסכמה מדעת, והותיר בגופה נזקים משמעותיים.

 

על פי חוות דעת של מומחה מטעם התובעת, כתוצאה מלידת המלקחיים והניתוח המתקן, נותרה לה נכות קבועה בשיעור של 60%, בשל חוסר שליטה קשה  בפעולות מעיים ומהפרעות נלוות בתפקוד המיני.

 

לא היה צורך בהול לבצע לידת מלקחיים

 

המומחה ציין כי על פי הרשומה הרפואית של רישומי קצב לב, העובר לא היה במצוקה, כך שלא היה צורך בפעולת חירום, ואף היה מספיק זמן, על מנת לערוך התייעצות עם רופאים בכירים, לפני לידת המלקחיים.

 

מנגד טענה הנתבעת, כי בשל העובדה שראש העובר היה בעמדה נמוכה והבצקת בצבצה מעבר לפתח הנרתיק, הוערך על ידי הצוות הרפואי כי לידה בניתוח קיסרי היא מסוכנת ביותר ליולדת ולילוד, ובשל הבצקת בראש העובר לא ניתן היה לבצע לידת וואקום, על כן התקבלה ההחלטה לבצע לידת מלקחיים.

 

לטענת הנתבעת, לא נפל פגם בלקיחת ההחלטה, והתובעת נתנה את הסכמתה, לאורך כל הטיפול הרפואי שקיבלה בבית החולים, על כן יש לדחות את התביעה בגין רשלנות רפואית.

 

הצוות הרפואי פעל ברשלנות הן בעת הלידה והן במהלך הניתוח המתקן

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים והמומחים השונים, השתכנע בית המשפט כי הטיפול הרפואי שקיבלה התובעת בבית החולים, לקה במספר מחדלים, אשר גרמו לנזקי גוף משמעותיים. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, וקבע כי ניתוח המלקחיים בוצע ללא צורך, ללא התייעצות עם רופאים מנוסים, ומבלי ליידע את התובעת על הסיכונים הכרוכים בו.

 

עוד נקבע כי הניתוח המתקן בוצע בדחיפות מיותרת, על ידי מתמחה, שלא היה לו כל ניסיון בביצוע ניתוח מסוג זה, למרות שמדובר בניתוח מסוכן שדורש מומחיות וניסיון, ואף לא הוסבר לתובעת, כי ניתן היה להמתין עם הניתוח עוד ימים ספורים, על מנת שתנותח בידי מומחה.

 

בית החולים יפצה את התובעת בסך 2,500,000 שקלים

 

בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה בגין רשלנות רפואית, ונקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 2,500,000 שקלים בגין הפגיעה באוטונומיה, הפסדי השתכרות ופיצוי בגין כאב וסבל. בנוסף הנתבעת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 590,0000 שקלים והוצאות משפט.

 

ת"א 11230-08-12 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,