www.rashlanut-refuit.org

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

כשלושה ימים לאחר שנולדה התינוקת בניתוח קיסרי עקב חשד למצוקה עוברית, היא נפטרה כתוצאה מום לבבי חמור. הוריה של התינוקת, הגישו תביעה נגד קופת חולים בגין הולדתה בעוולה של המנוחה, בטענה כי הם לא היו מודעים לחומרתו של המום, ולא הוצעה להם האפשרות להפסיק את ההיריון מיד  לאחר גילוי המום.

 

בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית והאם התובעים זכאים לפיצויים עקב פטירת התינוקת לאחר כשלושה ימים מיום  היוולדה.

 

לטענת ההורים הרופאים הבטיחו כי ניתן יהיה לתקן את המום במספר ניתוחים

 

ההורים טענו כי במהלך ההריון הרופאים אמרו להם שאובחן מום לבבי קל אצל העובר, שניתן יהיה לתקנו במספר ניתוחים לאחר הלידה, ואף הזהירו אותם כי צפויה להם תקופה קשה, אך בסופה הבטיחו כי הכל יהיה בסדר והתינוקת תהיה בריאה ושלמה.

 

מומחה ברפואת נשים מטעם התובעים, טען כי ההורים לא היו מודעים לחומרתו של המום הלבבי, ולא הועלתה בפניהם, בכל שלב של ההיריון, האפשרות לפנות אל הוועדה להפסקת היריון. על פי חוות דעתו של המומחה, ההחלטה על סיום ההיריון היתה מונעת את התוצאות העגומות בהן הסתיים ההיריון.

 

הרשומה הרפואית מעידה על כך שההורים קיבלו הסבר מפורט וברור בדבר המום

 

מומחה מטעם הנתבעת טען מנגד כי התנהלות הצוות הרפואי היתה בהתאם לפרקטיקה המקובלת, לטענתו הרופאים ננקטו בכל האמצעים לאבחון המום, ומסרו את המידע הרלבנטי להורים על מנת שיוכלו לקבל החלטות שקולות בדבר מהלך ההיריון, ואף ביסס את דבריו על פי הרשומה הרפואית.

 

עוד ציין המומחה, כי אם ההורים לא קיבלו את המידע הנחוץ על הפסקת ההריון, הם לא היו עוברים את כל מסכת הבדיקות והמעקב התדיר. ועל פי הרישומים הרבים בתיק הרפואי נראה כי הם היו מודעים לחומרת המום, ודרשו לעשות את כל הנדרש למען השארת העובר בחיים.

 

על פי הרשומה הרפואית, בשבוע ה- 20 להריון, האם הופנתה למרפאה לאבחון טרום לידתי של מומים בבית חולים, בעקבות אבחנת הרופא של מום לבבי בעובר, והוסבר לאם בדבר המום, תוך ציון האפשרות לסיכוי לשילוב של המום עם בעיות אחרות. בשל כך היא הופנתה בדחיפות לביצוע אקו לב עובר, וקיבלה המלצה לדיקור מי שפיר.

 

בהמשך ניתן להורים הסבר בכל הנוגע למצבה הרפואי של היילודה, והטיפולים שהיא תאלץ לעבור לאחר הלידה, והוערך סיכוי הישרדותה אם תיוולד עם המום. בשבוע 26 עברה התובעת שלוש בדיקות אקו לב חוזרות, והופנתה למיון יולדות בשל אי תחושת תנועות עובר.

 

ההורים לא הוכיחו את טענותיהם, על כן תביעתם נדחתה

 

לאחר שמיעת הצדדים והמומחים השונים, הגיע בית המשפט למסקנה כי ההורים מסרו גרסאות סותרות, ולא עמדו בנטל להוכיח את טענותיהם, בנוגע להעדר ידיעתם אודות חומרת המום הלבבי, ואי הצגת אפשרות הפסקת ההיריון כבר למן גילוי המום החמור.

 

לעומת זאת, עדויות הצוות הרפואי מטעם הנתבעת נמצאו מהימנות ואמינות, כאשר כל אחד מהרופאים שטיפל בתובעת, מסר מתן הסבר בהיר ומשכנע לרישום הרפואי שנערך על ידו בזמן אמת. על כן לא נמצא מקום להטיל ספק באמינות הרשומה הרפואית. בנסיבות אלה דחה בית המשפט את התביעה בגין רשלנות רפואית, וחייב את התובעים בסכום כולל של 25,000 בגין הוצאות משפט.

 

ת"א 31629-05-13 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,