ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

כשלושה ימים לאחר שנולדה התינוקת בניתוח קיסרי עקב חשד למצוקה עוברית, היא נפטרה כתוצאה מום לבבי חמור. הוריה של התינוקת, הגישו תביעה נגד קופת חולים בגין הולדתה בעוולה של המנוחה, בטענה כי הם לא היו מודעים לחומרתו של המום, ולא הוצעה להם האפשרות להפסיק את ההיריון מיד  לאחר גילוי המום.

בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית והאם התובעים זכאים לפיצויים עקב פטירת התינוקת לאחר כשלושה ימים מיום  היוולדה.

לטענת ההורים הרופאים הבטיחו כי ניתן יהיה לתקן את המום במספר ניתוחים

ההורים טענו כי במהלך ההריון הרופאים אמרו להם שאובחן מום לבבי קל אצל העובר, שניתן יהיה לתקנו במספר ניתוחים לאחר הלידה, ואף הזהירו אותם כי צפויה להם תקופה קשה, אך בסופה הבטיחו כי הכל יהיה בסדר והתינוקת תהיה בריאה ושלמה.

מומחה ברפואת נשים מטעם התובעים, טען כי ההורים לא היו מודעים לחומרתו של המום הלבבי, ולא הועלתה בפניהם, בכל שלב של ההיריון, האפשרות לפנות אל הוועדה להפסקת היריון. על פי חוות דעתו של המומחה, ההחלטה על סיום ההיריון היתה מונעת את התוצאות העגומות בהן הסתיים ההיריון.

הרשומה הרפואית מעידה על כך שההורים קיבלו הסבר מפורט וברור בדבר המום

מומחה מטעם הנתבעת טען מנגד כי התנהלות הצוות הרפואי היתה בהתאם לפרקטיקה המקובלת, לטענתו הרופאים ננקטו בכל האמצעים לאבחון המום, ומסרו את המידע הרלבנטי להורים על מנת שיוכלו לקבל החלטות שקולות בדבר מהלך ההיריון, ואף ביסס את דבריו על פי הרשומה הרפואית.

עוד ציין המומחה, כי אם ההורים לא קיבלו את המידע הנחוץ על הפסקת ההריון, הם לא היו עוברים את כל מסכת הבדיקות והמעקב התדיר. ועל פי הרישומים הרבים בתיק הרפואי נראה כי הם היו מודעים לחומרת המום, ודרשו לעשות את כל הנדרש למען השארת העובר בחיים.

על פי הרשומה הרפואית, בשבוע ה- 20 להריון, האם הופנתה למרפאה לאבחון טרום לידתי של מומים בבית חולים, בעקבות אבחנת הרופא של מום לבבי בעובר, והוסבר לאם בדבר המום, תוך ציון האפשרות לסיכוי לשילוב של המום עם בעיות אחרות. בשל כך היא הופנתה בדחיפות לביצוע אקו לב עובר, וקיבלה המלצה לדיקור מי שפיר.

בהמשך ניתן להורים הסבר בכל הנוגע למצבה הרפואי של היילודה, והטיפולים שהיא תאלץ לעבור לאחר הלידה, והוערך סיכוי הישרדותה אם תיוולד עם המום. בשבוע 26 עברה התובעת שלוש בדיקות אקו לב חוזרות, והופנתה למיון יולדות בשל אי תחושת תנועות עובר.

ההורים לא הוכיחו את טענותיהם, על כן תביעתם נדחתה

לאחר שמיעת הצדדים והמומחים השונים, הגיע בית המשפט למסקנה כי ההורים מסרו גרסאות סותרות, ולא עמדו בנטל להוכיח את טענותיהם, בנוגע להעדר ידיעתם אודות חומרת המום הלבבי, ואי הצגת אפשרות הפסקת ההיריון כבר למן גילוי המום החמור.

לעומת זאת, עדויות הצוות הרפואי מטעם הנתבעת נמצאו מהימנות ואמינות, כאשר כל אחד מהרופאים שטיפל בתובעת, מסר מתן הסבר בהיר ומשכנע לרישום הרפואי שנערך על ידו בזמן אמת. על כן לא נמצא מקום להטיל ספק באמינות הרשומה הרפואית. בנסיבות אלה דחה בית המשפט את התביעה בגין רשלנות רפואית, וחייב את התובעים בסכום כולל של 25,000 בגין הוצאות משפט.

ת"א 31629-05-13