www.rashlanut-refuit.org

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

זוג הורים המנהל אורח חיים דתי, בחרו לקבל את המלצת הרב, להמשיך בהריון ולא לבצע הפלה, זאת חרף הסיכונים שהוסברו להם במסגרת בדיקות שנערכו בקופת חולים, כי מדובר בהריון בסיכון, מאחר והאשה נכנסה להריון כאשר התקן תוך רחמי נמצא בתוכה.

 

בשנת 2000 הילד נולד בלידת פג כשהוא סובל מנכויות קשות ומשיתוק מוחי, ובנסיבות אלה ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה נגד קופת חולים מאוחדת, בטענה כי הרופא לא הסביר להם את פשר המלצתו בדבר הפסקת ההריון.

 

הסבריו של הרופא בדבר הפסקת ההריון היו לקוניים

 

לטענתם, במהלך שני הביקורים בקופת חולים, הרופא המליץ להם להפסיק את ההריון, אך הסבריו היו לקוניים, והם לא הבינו את משמעות הסיכון. עוד נטען כי הרשומה הרפואית לא עמדה בסטנדרט הנדרש לפי חוק זכויות החולה, והעדר רשומה רפואית מהווה ראיה הפועלת לחובת הנתבעת.

 

לפי חוות דעתו של מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות מטעם התובעים, רק לעיתים נדירות אשה נכנסת להריון עם התקן תוך רחמי, וזהו מצב הכרוך  בסיכונים הן ליולדת הן ליילוד. אחד מן הסיבוכים השכיחים הוא לידה מוקדמת, והטיפול המקובל במצב זה הוא לאתר את חוט ההתקן התוך רחמי ולשלוף אותו, ואם לא ניתן לעשות זאת, יש להפסיק את ההריון.

 

הרופא הפר את חובת הגילוי ובכך התרשל כלפי ההורים

 

בית משפט המחוזי קבע כי היה על הרופא להסביר ולנמק בפני ההורים את המלצתו לביצוע ההפלה, ולפרוש בפניהם את הסיכונים הכרוכים בהמשך הריון עם התקן תוך רחמי, ואף לוודא כי הם הבינו את המשמעות של לידת פג.

 

עוד קבע כי אי מסירת מידע מלא אודות הטיפול הרפואי המוצע והסיכונים המהותיים בהחלטה שלא לבצע הפלה בנסיבותיה הרפואיות של האם, מהווה הפרה של חובת הזהירות המושגית אשר חלה על הרופא, על כן הוא הפר את חובת הגילוי ובכך התרשל כלפי ההורים.

 

בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי של הרופא, לבין אי הפסקת ההריון, קיבל את התביעה, ופסק לתובעים פיצויים בסך של 6,300,000  שקלים.

 

ההורים בחרו לפעול על פי המלצת הרב והתעלמו מאזהרות הרופא

 

על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה קופת חולים ערעור, בטענה כי יש לדחות את התביעה בגין רשלנות רפואית, מאחר והתובעים הבינו היטב את הסיכון שבהמשך ההריון עם התקן תוך רחמי, וכן ללא קשר למידע הרפואי אשר היה נמסר להם, הם העדיפו את המלצת הרב, על פני ההמלצה הרפואית.

 

לטענת המערערת, הרופא המליץ פעמיים להפסיק את ההריון, והמלצתו נדחתה על ידי ההורים. הרופא הסביר את הסיכון הכללי בגינו ניתנה ההמלצה, והוא החשש ללידה מוקדמת, והם הבינו שככל שהעובר ייוולד בשלב מוקדם יותר, הוא יהיה קטן יותר ויהיה סיכון גדול יותר לחייו.

 

בסופו של דבר השתכנע בית המשפט כי הרופא הסביר לתובעים את הסיכונים, אך לא אמר להם במפורש כי עלול להיוולד להם ילד משותק, ולמרות שקיבלו את המידע, הם בחרו להישמע להמלצת הרב. על כן הערעור של קופת החולים התקבל בדעת הרוב של השופטים, והתביעה בגין רשלנות רפואית נדחתה. 

 

ע"א 7416/12  


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,