אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון
זוג הורים המנהל אורח חיים דתי, בחרו לקבל את המלצת הרב, להמשיך בהריון ולא לבצע הפלה, זאת חרף הסיכונים שהוסברו להם במסגרת בדיקות שנערכו בקופת חולים, כי מדובר בהריון בסיכון, מאחר והאשה נכנסה להריון כאשר התקן תוך רחמי נמצא בתוכה.
בשנת 2000 הילד נולד בלידת פג כשהוא סובל מנכויות קשות ומשיתוק מוחי, ובנסיבות אלה ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה נגד קופת חולים מאוחדת, בטענה כי הרופא לא הסביר להם את פשר המלצתו בדבר הפסקת ההריון.
הסבריו של הרופא בדבר הפסקת ההריון היו לקוניים
לטענתם, במהלך שני הביקורים בקופת חולים, הרופא המליץ להם להפסיק את ההריון, אך הסבריו היו לקוניים, והם לא הבינו את משמעות הסיכון. עוד נטען כי הרשומה הרפואית לא עמדה בסטנדרט הנדרש לפי חוק זכויות החולה, והעדר רשומה רפואית מהווה ראיה הפועלת לחובת הנתבעת.
לפי חוות דעתו של מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות מטעם התובעים, רק לעיתים נדירות אשה נכנסת להריון עם התקן תוך רחמי, וזהו מצב הכרוך בסיכונים הן ליולדת הן ליילוד. אחד מן הסיבוכים השכיחים הוא לידה מוקדמת, והטיפול המקובל במצב זה הוא לאתר את חוט ההתקן התוך רחמי ולשלוף אותו, ואם לא ניתן לעשות זאת, יש להפסיק את ההריון.
הרופא הפר את חובת הגילוי ובכך התרשל כלפי ההורים
בית משפט המחוזי קבע כי היה על הרופא להסביר ולנמק בפני ההורים את המלצתו לביצוע ההפלה, ולפרוש בפניהם את הסיכונים הכרוכים בהמשך הריון עם התקן תוך רחמי, ואף לוודא כי הם הבינו את המשמעות של לידת פג.
עוד קבע כי אי מסירת מידע מלא אודות הטיפול הרפואי המוצע והסיכונים המהותיים בהחלטה שלא לבצע הפלה בנסיבותיה הרפואיות של האם, מהווה הפרה של חובת הזהירות המושגית אשר חלה על הרופא, על כן הוא הפר את חובת הגילוי ובכך התרשל כלפי ההורים.
בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי של הרופא, לבין אי הפסקת ההריון, קיבל את התביעה, ופסק לתובעים פיצויים בסך של 6,300,000 שקלים.
ההורים בחרו לפעול על פי המלצת הרב והתעלמו מאזהרות הרופא
על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה קופת חולים ערעור, בטענה כי יש לדחות את התביעה בגין רשלנות רפואית, מאחר והתובעים הבינו היטב את הסיכון שבהמשך ההריון עם התקן תוך רחמי, וכן ללא קשר למידע הרפואי אשר היה נמסר להם, הם העדיפו את המלצת הרב, על פני ההמלצה הרפואית.
לטענת המערערת, הרופא המליץ פעמיים להפסיק את ההריון, והמלצתו נדחתה על ידי ההורים. הרופא הסביר את הסיכון הכללי בגינו ניתנה ההמלצה, והוא החשש ללידה מוקדמת, והם הבינו שככל שהעובר ייוולד בשלב מוקדם יותר, הוא יהיה קטן יותר ויהיה סיכון גדול יותר לחייו.
בסופו של דבר השתכנע בית המשפט כי הרופא הסביר לתובעים את הסיכונים, אך לא אמר להם במפורש כי עלול להיוולד להם ילד משותק, ולמרות שקיבלו את המידע, הם בחרו להישמע להמלצת הרב. על כן הערעור של קופת החולים התקבל בדעת הרוב של השופטים, והתביעה בגין רשלנות רפואית נדחתה.
ע"א 7416/12