תביעה לפיצויים בעקבות טיפול הרמת פנים בשיטת חוטי אפטוס

אשה כבת 50 שעברה טיפול להרמת פנים ללא ניתוח בשיטה של חוטי אפטוס הגישה תביעה לבית משפט השלום בנתניה, נגד הרופא שביצע את הטיפול בגין רשלנות רפואית, בעקבות נזקים שנגרמו לה לאחר הטיפול.

באוגוסט 2004 פנתה התובעת, ישראלית תושבת ארצות הברית, למרכז רפואי פרטי בראשון לציון, לשם ביצוע הרמת פנים בשיטת חוטי אפטוס בעלות של 8,000 שקל. למחרת הטיפול היא שבה לארצות הברית.

לאחר מספר שנים החלו לבצבץ מפניה חוטי ניילון שגרמו לנפיחות ולזיהום

לטענתה, עם הזמן החלו לבצבץ קרסים ושאריות של חוטי ניילון מתחת לעור פניה, שגרמו לה לנפיחות, חתכים ושריטות ואף התפתח זיהום שבעקבותיו נדרשה ליטול אנטיביוטיקה. כחמש שנים לאחר טיפול הרמת הפנים בוצעה בלית ברירה הוצאה של החוטים בהרדמה כללית.

עוד טענה כי המנתח לא יידע אותה על סיכוני הטיפול באמצעות חוטי אפטוס, לפיכך היא לא נתנה הסכמה מדעת לטיפול ונפגעה האוטונומיה שלה. וכן הטיפול בוצע ברשלנות ופניה אינם נראים צעירים יותר. על כן התובעת דרשה פיצויים בגובה של כ- 2.55 מיליון שקל.

מנגד טען הרופא כי לא קיים קשר סיבתי בין הטיפול שעברה לזיהום בפניה, והסביר כי מדובר בטיפול פשוט, שאינו כרוך בסיבוכים, בניגוד לניתוח פלסטי להרמת פנים שהוא מסובך ויקר. לדבריו, הרמת פנים באמצעות שיטת חוטי אפטוס מיועדת לטיפול בצניחת פנים אצל נשים בגילאים שבין 45 עד 60. במהלכו החוטים מוחדרים מתחת לעור על ידי מחט בהרדמה מקומית בלבד וההחלמה מהירה מאד.

הטיפול מוגבל לתקופה מסוימת כמו יתר טיפולים קוסמטיים

עוד טען כי הוא מנוסה מאד בשיטה זו וביצע בהצלחה מאז שנת 2004, מאות טיפולים, וכן לדעתו, הטיפול שביצע בתובעת הצליח במלואו, אך החזיק מעמד לתקופה מוגבלת כפי שמקובל בטיפולים קוסמטיים. הרופא הסביר כי הטיפול אינו עוצר את תהליך ההזדקנות הטבעי ולכן מטופלת המבקשת לשמר את הרמת הפנים, נדרשת לעבור לאחר מספר שנים טיפול נוסף.

לדברי הרופא, לפני הטיפול, התובעת הגיעה לפגישת ייעוץ, במהלכה הסביר לה בפירוט אודות שיטת חוטי האפטוס, וציין בפניה את תוצאות הטיפול ותופעות הלוואי האפשריות. בתום הפגישה התובעת חתמה על טופס הסכמה לטיפול ובו מפורטים כל הסיכונים.

הרופא העיד כי לאחר כשנתיים התובעת הגיע למרפאתו, והתלוננה כי החוט שבקו המצח מבצבץ ומפריע לה, הוא הציע לה ללא חיוב לתקן זאת בפעולה פשוטה, אך התובעת העדיפה לקבוע מועד נוסף לשם ביצוע התיקון, ומאז לא נוצר עוד קשר בין השניים עד להגשת התביעה.

התובעת לא הצליחה להוכיח שהרופא התרשל

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי הרופא התרשל בטיפול ולא הוכיחה את הנזקים אשר לטענתה נגרמו לה כתוצאה מטיפולו, מאחר והתובעת לא המציאה ראייה כלשהי בנוגע לחתכים בפנים בעקבות החוטים ולדלקות ונפיחויות, שהצריכו טיפול תרופתי.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובעת קיבלה מהרופא הסבר מפורט לפני הטיפול והיתה מודעת לסיכונים ולסיכויים, על כן דחה את התביעה לפיצויים, וקבע כי התובעת תישא בהוצאות משפט בסך 12,000 שקל.

ת"א 37923-07-10