האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?
אשה שעברה טיפולי פוריות במשך שש שנים ללא הצלחה, הגישה תביעה לפיצויים בגין רשלנות נגד הגניקולוג. בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית והאם התובעת זכאית לפיצויים.
שנה לאחר לידת בתה הבכורה, התובעת ילידת 1960, ביקשה להרות בשנית, ולאחר שהניסיונות בדרך הטבעית לא צלחו, היא פנתה לרופא נשים מטעם קופת חולים כללית בהיותה בת 34, על מנת שייסע לה להיכנס להריון.
התובעת החלה בהמלצת הרופא, לעבור טיפולי פוריות קשים ויקרים ללא הצלחה במהלך שש שנים, הכוללים בין היתר טיפולי השריית הביוץ, ובמקביל טופלה במספר טיפולים אצל רופאים שונים נוספים. רק בהיותה בת 41 היא הופנתה על ידי הנתבע לטיפול הפריה חוץ גופית, אלא שגם בעקבות ההפריה החוץ גופית היא לא הצליחה להרות.
הרופא היה יכול לחסוך מהמטופלת את הייסורים שעברה
לטענת התובעת, כבר בבדיקה הראשונה, בשנת 1995 כאשר היתה בת 35, הרופא היה צריך על סמך הממצאים להעבירה לטיפולי הפריה חוץ גופית, ולחסוך ממנה את כל הסבל הנפשי והפיזי שעברה. כמו כן, אם הנתבע היה מאבחן אותה כראוי והיא היתה נשלחת לטיפולים בזמן, יש סיכוי גבוה כי ההריון היה נקלט ולא היתה נמנעת ממנה האפשרות להביא לעולם ילד נוסף.
התובעת טענה כי מדובר ברשלנות רפואית, מאחר והיא עברה טיפול מיותר בהשריית ביוץ עקב העדר אבחון ראוי של הנתבע, אשר גרם למחלת לופוס ממנה היא סובלת כיום, וכן חל עיכוב גדול בזמן לא סביר של שש שנים בהפנייתה לטיפולי הפריה חוץ גופית.
מנגד טענו הנתבעים, כי הרופא לא התרשל והפנו את האחריות כלפי התובעת, אשר לטענתם לא נשמעה להוראות הרופאים, לא הקפידה להגיע באופן קבוע לטיפולים שנקבעו לה ואף סבלה מבעיות בריאותיות שהשפיעו על יכולתה להרות.
הרופא התרשל באבחון והתעכב בהפניית התובעת להפריה חוץ גופית
מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי על פי המקובל, אם טיפולי פוריות אינם מצליחים לאחר שנה או שנתיים, יש להפנות את המטופלת להפריה חוץ גופית. לדבריו, העיכוב בהפניית התובעת, כאשר היתה כבר למעלה מ- 400, פגע מהותית ביכולת שלה להיכנס להריון בשל איכות הביציות. עוד ציין המומחה כי הרופא המטפל הלך לעולמו, על כן תשובות לשאלות רבות נותרו בערפל.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ומומחים רבים מטעם התביעה וההגנה, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעמו, וקבע כי הנתבע היה צריך לאבחן מוקדם שטיפולי השריית הביוץ אינם יעילים, ולשלוח את המטופלת במועד מוקדם יותר לטיפולי הפריה חוץ גופית, ובכך למנוע ממנה את הטיפולים הכואבים והממושכים שעברה, ולהגביר את סיכויה ללדת.
התובעת תקבל פיצויים בסך 292,000 שקל
עוד קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין חוסר יכולתה של התובעת להיכנס להריון, לבין העיכוב בהפנייתה לטיפולי ההפריה ומתן טיפולים מיותרים במשך תקופה ארוכה. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי קופת חולים כללית תשלם לתובעת פיצויים בסך 292,0000 שקל ובנוסף תישא בהוצאות משפט בסך 68,9122 שקל.
ת"א 56128-05