www.rashlanut-refuit.org

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

אשה שעברה טיפולי פוריות במשך שש שנים ללא הצלחה, הגישה תביעה לפיצויים בגין רשלנות נגד הגניקולוג. בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית והאם התובעת זכאית לפיצויים.

 

שנה לאחר לידת בתה הבכורה, התובעת ילידת 1960, ביקשה להרות בשנית, ולאחר שהניסיונות בדרך הטבעית לא צלחו, היא פנתה לרופא נשים מטעם קופת חולים כללית בהיותה בת 34, על מנת שייסע לה להיכנס להריון.

 

התובעת החלה בהמלצת הרופא, לעבור טיפולי פוריות קשים ויקרים ללא הצלחה במהלך שש שנים, הכוללים בין היתר טיפולי השריית הביוץ, ובמקביל טופלה במספר טיפולים אצל רופאים שונים נוספים. רק בהיותה בת 41 היא הופנתה על ידי הנתבע לטיפול הפריה חוץ גופית, אלא שגם בעקבות ההפריה החוץ גופית היא לא הצליחה להרות.

 

הרופא היה יכול לחסוך מהמטופלת את הייסורים שעברה

 

לטענת התובעת, כבר בבדיקה הראשונה, בשנת 1995 כאשר היתה בת 35, הרופא היה צריך על סמך הממצאים להעבירה לטיפולי הפריה חוץ גופית, ולחסוך ממנה את כל הסבל הנפשי והפיזי שעברה. כמו כן, אם הנתבע היה מאבחן אותה כראוי והיא היתה נשלחת לטיפולים בזמן, יש סיכוי גבוה כי ההריון היה נקלט ולא היתה נמנעת ממנה האפשרות להביא לעולם ילד נוסף.

 

התובעת טענה כי מדובר ברשלנות רפואית, מאחר והיא עברה טיפול מיותר בהשריית ביוץ עקב העדר אבחון ראוי של הנתבע, אשר גרם למחלת לופוס ממנה היא  סובלת כיום, וכן חל עיכוב גדול בזמן לא סביר של שש שנים בהפנייתה לטיפולי הפריה חוץ גופית.

 

מנגד טענו הנתבעים, כי הרופא לא התרשל והפנו את האחריות כלפי התובעת, אשר לטענתם לא נשמעה להוראות הרופאים, לא הקפידה להגיע באופן קבוע לטיפולים שנקבעו לה ואף סבלה מבעיות בריאותיות שהשפיעו על יכולתה להרות.

 

הרופא התרשל באבחון והתעכב בהפניית התובעת להפריה חוץ גופית

 

מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי על פי המקובל, אם טיפולי פוריות אינם מצליחים לאחר שנה או שנתיים, יש להפנות את המטופלת להפריה חוץ גופית. לדבריו, העיכוב בהפניית התובעת, כאשר היתה כבר למעלה מ- 400, פגע מהותית ביכולת שלה להיכנס להריון בשל איכות הביציות. עוד ציין המומחה כי הרופא המטפל הלך לעולמו, על כן תשובות לשאלות רבות נותרו בערפל.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ומומחים רבים מטעם התביעה וההגנה, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעמו, וקבע כי הנתבע היה צריך לאבחן מוקדם שטיפולי השריית הביוץ אינם יעילים, ולשלוח את המטופלת במועד מוקדם יותר לטיפולי הפריה חוץ גופית, ובכך למנוע ממנה את הטיפולים הכואבים והממושכים שעברה, ולהגביר את סיכויה ללדת.

 

התובעת תקבל פיצויים בסך 292,000 שקל

 

עוד קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין חוסר יכולתה של התובעת להיכנס להריון, לבין העיכוב בהפנייתה לטיפולי ההפריה ומתן טיפולים מיותרים במשך תקופה ארוכה. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי קופת חולים כללית תשלם לתובעת פיצויים בסך 292,0000 שקל ובנוסף תישא בהוצאות משפט בסך 68,9122 שקל.

 

ת"א 56128-05 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,