www.rashlanut-refuit.org

לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים, התובעת התעוורה בעין אחת

לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים, התובעת התעוורה בעין אחת

התובעת התעוורה בעין אחת לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים. בנסיבות אלה היא הגישה תביעה נגד קופת חולים כללית. בית משפט השלום  בירושלים נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות והאם התובעת זכאית לפיצויים.

 

לאחר הניתוח התובעת לקתה בהיפרדות רשתית

 

בעקבות קוצר ראיה גבוה, התובעת עברה בחודש יולי 2001 ניתוח Lasik להסרת משקפיים בשתי העיניים. מאחר והתוצאה לא הושגה בעין ימין, היא נאלצה לעבור ניתוח נוסף באוקטובר 2001.

 

כשנה מאוחר יותר התובעת התלוננה שהיא רואה נקודות שחורות בפני עין ימין והרופא המטפל אבחן אצלה דלקת תוך עינית, בהמשך היא עברה מספר ניתוחי כריתת זגוגית עם קילוף ממברנות וקטרקט, אך הרשתית לא שבה למקומה, העין הצטמקה והתובעת התעוורה בעין ימין.

 

בכתב התביעה טענה התובעת כי לא נמסר לה את כל המידע אודות הסיבוכים והסיכונים שבביצוע הניתוח להסרת משקפיים והיא לא נתנה הסכמה מדעת לניתוחים. במהלך הדיון המשפטי, ויתר עורך דינה על עילת תביעה המבוססת על רשלנות רפואית וביסס אותה על היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.

 

האם קיים קשר סיבתי בין ביצוע הניתוח לעיוורון בעין?

 

התובעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, אשר קבע כי התובעת סובלת מאיבוד ראיה עקב היפרדות רשתית בעקבות ניתוח לייזר שלא ניתן היה לתקן בזמן.

 

מנגד טענו הנתבעים כי חלה התיישנות על התביעה וחוות הדעת הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות. עוד נטען כי אין קשר סיבתי בין היפרדות הרשתית ובין הניתוחים שעברה התובעת והרופא המנתח הסביר לה את הסיכונים והסיבוכים לפני הטיפול.
הנתבעים הציגו חוות דעת מטעמם, לפיה אין קשר בין היפרדות רשתית וניתוחי לייזר ונטען כי התובעת סבלה מהיפרדות משיכתית, אשר אין קשר בינה ובין הניתוח.

 

מומחה מטעם בית המשפט קבע כי ההפרדות רשתית משיכתית אינה נחשבת לסיבוך של ניתוח הלייזר ולא מקובל שהניתוח מעלה את הסיכון להיפרדות רשתית. לטענתו, ההיפרדות בעינה של התובעת, נגרמה על רקע דלקת שנמשכה מספר חודשים.

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי אין קשר סיבתי, בין הניתוח בעין ובין הנזק שנגרם לתובעת.

 

האם המנתח יידע את המטופלת בסיכונים לפני ביצוע הניתוח?

 

לטענת התובעת, היא אינה דוברת את השפה העברית וכל הטפסים שנמסרו לה היו רשומים בעברית, ורק דקות ספורות לפני הניתוח היא חתמה על טופס הסכמה לביצוע ניתוח, וגם טופס זה היה רשום בעברית. עוד טענה כי הרופא לא הסביר לה שעלול להיות סיבוך של היפרדות רשתית אשר יגרום לעיוורון.

 

מנגד טען הרופא, כי המטופלת התעניינה פעמים רבות באפשרות של ניתוח לייזר להסרת משקפיים, וכל השיחות התנהלו בערבית, שהינה שפת האם של שניהם. הרופא ציין בפניה כי במקרה שלה קיים סיכון גבוה לפגיעה ברשתית, לנוכח הקרעים בעינה שהיו בעבר ואף ברשומה הרפואית נרשם כי המטופלת מתאימה לניתוח - LASIK אך הוסבר לה כי יש סיכון לרשתית היות והיא סבלה מחורים וצלקת ברשתית.


התביעה נדחתה והתובעת לא תקבל פיצויים

 

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובעת קיבלה הסבר בשפת האם שלה לפני הניתוח הראשון והשני ומאחר והוכח שלא נגרם לה נזק בעקבות ביצוע הניתוחים, נקבע כי אין מקום לתשלום פיצויים. על כן התובעת תישא בהוצאות משפט בסך של 15,000 שקל.

 

ת"א 17978-08 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,