www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית תאומים, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות בלידת תאומים?

רשלנות רפואית תאומים, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות בלידת תאומים?
לידת תאומים שכיחה בעיקר בקרב נשים אשר עברו טיפולי פוריות, בין אם בשל נטילת תרופות להגברת ביוץ או בעקבות הפרית מבחנה, ואף לידת תאומים שכיחה יותר במקרים של הריונות מתקדמים לעומת הריון ראשון. ברוב המקרים מתגלים התאומים כבר בבדיקת אולטרסאונד ראשונית ואף בבדיקת דם ראשונה אשר בודקת את כמות ה-HCG בדם, מכיוון שמדובר בכמויות גבוהות יותר ביחס להריון עם עובר יחיד.
 
מהם הסיכונים והסיבוכים בלידת תאומים?
 
טרם סיום השליש הראשון של ההריון קיים סיכון לתסמונת התאום הנעלם, כאשר אחד העוברים מפסיק להתפתח ונספג בחזרה אל תוך הרחם. כמו כן, ישנה שכיחות גבוהה של תמותת עוברים, לידת פגים ומומים בעובר, יותר מאשר בהריון עם עובר יחיד, אורך ההריון קצר יותר ואף קיים סיכון ללידה מוקדמת
 
סיכון נוסף שקיים בלידת תאומים הוא היפרדות שיליה, אשר עלול להתרחש במהלך המחצית השנייה של ההריון ואף יכול להוביל ללידת עובר מת. הריון תאומים מציב גם את האם בפני סכנה וסיבוכים שונים, כגון: רעלת הריון, סוכרת הריונית, עודף מי שפיר ועוד. על כן קיימת חשיבות רבה לבצע מעקב הריון צמוד, לבצע בדיקות אולטרסאונד, מי שפיר וסקירת מערכות מורחבת לעתים קרובות כדי להעריך אם התאומים מתפתחים כשורה. 
 
רשלנות רפואית בלידת תאומים יכולה לבוא לידי ביטוי בנזק שנגרם לאם או לעוברים עקב ניהול לקוי במעקב הריון, אי ביצוע הבדיקות הנדרשות, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות, אי הפנייה לייעוץ גנטי וכדומה. תביעה בעילת רשלנות רפואית תוגש כאשר נמצא קשר סיבתי בין התנהלות לקויה של הגניקולוג או הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם ליולדת או לילדיה. 
 
ניהול רשלני במעקב הריון בסיכון גבוה של תאומים
 
אישה שילדה תאומות בגיל 44, הגישה תביעה לפיצויים בגין ניהול רשלני במעקב ההריון, מאחר שתאומה אחת נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד נגד הפרופסור שביצע את טיפולי ההפריה החוץ גופית ואת מעקב ההריון.
 
על פי עובדות התביעה, ההריון הוגדר בסיכון גבוה נוכח גילה המתקדם של האם והעובדה שמדובר בהריון תאומים. כמו כן האם עברה 25 טיפולי הפריה חוץ גופית, עד שהצליחה להיכנס להריון. האם נבדקה אצל הנתבע בשבוע ה- 36 וארבעה ימים בבית חולים איכילוב. בבדיקה נקבע מועד לניתוח קיסרי לשבוע מאוחר יותר והיא הופנתה למיון יולדות לביצוע בדיקת ניטור דופק עוברי.
 
לאור ממצאי בדיקת המוניטור ולאחר התייעצות עם הנתבע, הוחלט שיש לסיים את ההריון בניתוח קיסרי בשל סימני מצוקה של אחד העוברים. עוד באותו יום בוצע הניתוח על ידי הנתבע במהלכו נולדו התאומות. אחת התאומות נולדה במשקל של 2,600 גרם והשנייה במשקל של 1,690 גרם במצב של מצוקה עוברית. בדיעבד הסתבר כי היא סבלה במהלך ההריון מפיגור בגדילה תוך רחמית. התאומה סובלת משיתוק מוחין מלידה ונכותה עומדת על שיעור של 100%%, ואחותה בריאה.
 
במשך שבועיים אחת התאומות כלל לא התפתחה
 
לטענת ההורים, הפרופסור התרשל בניהול מעקב ההריון, מאחר שלא אבחן שאחת התאומות לא התפתחה במשך למעלה משבועיים. כמו כן הוא לא הפנה את האם למעקב במרפאה להריון בסיכון ולא ביצע בדיקות של הריון בסיכון גבוה וגם טעה בהערכות המשקל שביצע. ההורים הציגו בפני בית המשפט את חוות דעתו של מנהל מחלקת יולדות בבית חולים. על פי המומחה, היה צריך להפנות את האם בשלב מוקדם של ההריון למעקב במרפאה המתמחה במעקב אחר הריונות בסיכון גבוה.
 
המומחה ציין כי אין רישום שהאם עברה בדיקות להערכת מצב העוברים. כמו כן, לדבריו נמצא פער במשקל בין העוברים כבר בשבוע 27. ובבדיקה שנערכה בשבוע 34 היקף בטנם של העוברים נמצא קטן בשלושה שבועות מהצפוי, כאשר הוא נובע בדרך כלל מאי ספיקה שלייתית ומחייב בדיקות להערכת מצב העובר.
 
האם עלה חשד לפיגור בגדילה התוך רחמית?

מנגד טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה מאחר שהוא ביצע את מעקב ההריון במסירות, מיומנות ומקצועיות והבדיקות שערך לא העלו חשד לפיגור בגדילה התוך רחמית, או לאי ספיקה שלייתית. הנתבע העיד כי ביצע כ - 10,000 מעקבי הריון, מתוכם אחוז גבוה של מעקבי הריונות תאומים והריונות בסיכון גבוה. הנתבע צירף לכתב ההגנה חוות דעת של מומחה בתחום הנוירולוגיה של הילד, שלפיה הנזק נגרם בשלבים מוקדמים יותר של ההריון, והוא היה בלתי נמנע גם אם האם הייתה יולדת בשבוע 34.
 
על פי חוות דעת נוספת של מנהל אגף נשים ויולדות, מעקב ההריון בוצע על פי הסטנדרטים המקובלים. עוד הוסיף כי ניתן לבצע מעקב להריון בסיכון בכל מרפאה שבה יש רופא מיומן, והפרופסור הוא מנהל יחידה בכיר, בעל ניסיון עשיר אשר הצליח להביא להריון את האם לאחר שנים רבות של עקרות.
 
לאחר שמיעת טענות הצדדים ומסקנות המומחים, קבע בית המשפט כי הפרופסור התרשל מאחר שלא הפנה את האם להערכת מצב העוברים בשבוע 34, לאור הממצאים שהעלו חשד להאטה בגדילה. אם האם הייתה נשלחת לבדיקות ניתן היה לסיים את ההריון בשלב מוקדם יותר בטרם נפגע מוחה של התאומה, לפיכך אי הפנייתה גרמה לנזק ראייתי מובנה.
 
כמו כן הוכח שהתרשלותו של הנתבע גרמה לנזק, מאחר שהתקופה בה הייתה שרויה התאומה במצב של מצוקה עוברית התארכה, על כן מדובר בקשר סיבתי של החמרת המצב ולא גרימתו. בנסיבות אלה נקבע כי הנתבע אחראי ל - 50% מהנזק בלבד, על כן הוא ישלם לתובעים פיצויים בסך של כארבעה מיליון שקלים.
 
ת"א 35323-06-11 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,