www.rashlanut-refuit.org

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

התובעת נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית והגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, כנגד בית חולים הדסה ושירותי בריאות כללית. בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית בהריון בשל אי אבחון המום בבדיקות שבוצעו לאם במהלך ההריון.

 

האם עברה שש בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות

 

התובעת נולדה בשנת 1997. אמה שהיתה אז צעירה ובריאה עברה שש בדיקות אולטרסאונד ושהתה במעקב הריון סדיר בשירותי בריאות כללית. 
בסוף השליש הראשון של ההריון, עברה האם בדיקה מורחבת לסקירת מערכות העובר באופן פרטי בבית חולים הדסה.

 

לפי ממצאי הבדיקה נשללו מומים אנטומיים בסבירות גבוהה, אך לא היה בכך כדי לשלול כל מום אפשרי, בשל תנוחת העובר. בתום הבדיקה שערכה כמחצית השעה ההורים קיבלו קלטת וידאו שתיעדה את סקירת המערכות.

 

בשבוע ה-20 להריון עברה האם בדיקה נוספת לסקירת מערכות מטעם קופת חולים וגם היא נמצאה תקינה. בהמשך עברה שתי בדיקות נוספות למעקב אחר  צמיחת העובר.

 

חוט שנקרע מתוך שק מי השפיר קטע את האצבעות

 

לאחר הלידה בוצעה בדיקה פתולוגית של השליה ונתגלתה שירכה באורך של 38 ס"מ. ככל הנראה תסמונת זו היא שגרמה למום ביד העובר. השירכה היא מעין  חוט הנקרע מתוך שק מי השפיר. לעיתים קרובות השירכה עלולה להיכרך סביב איברים שונים, לחסום את אספקת הדם ולגרום למומים מולדים והיא גורמת לסיכון ממשי לקטיעת אצבעות העובר.

 

אמה של התובעת שהיתה במהלך ההריון בת 27 טענה כי אילו ידעה בזמן על כך שהיא נושאת ברחמה ילד נכה, היא היתה עומדת על זכותה להפסיק את ההריון ועושה כל דבר למניעת לידתו של ילד בעל מום.

 

לטענת התובעת, הרופא שביצע את סקירת מערכות התרשל מאחר שלא הבחין כי קיימת פגיעה בכף היד, למרות שמדובר בממצא גס שניתן לגלות בקלות. כמו כן, הוא לא הודיע להורים כי יש צורך לבצע סקירת מערכות נוספת בשלב מאוחר יותר. התובעת צירפה חוות דעת רפואית, שתמכה בטענותיה וקבעה כי הרופא התרשל בביצוע הבדיקה ובמתן הנחיות להורים.

 

המום התרחש רק אחרי סקירת המערכות בבית החולים

 

הנהלת בית החולים דחתה את המיוחס לה וטענה כי ההורים ידעו שהבדיקה איננה כוללת ספירת אצבעות ולא ניתן לגלות באמצעותה את כל המומים האפשריים. כמו כן, ההורים קיבלו מידע לפיו יש סיכוי להתפתחות מומים או להתגלותם רק במועד מאוחר יותר של ההריון.

 

לאחר מאמצים רבים אותרה קלטת הוידאו שתיעדה את סקירת המערכות, בה נצפו כל האצבעות בשתי כפות הידיים, מכאן כי הממצא הפתולוגי התרחש רק לאחר ביצוע הבדיקה בבית החולים הדסה.

 

מומחה בתחום הגניקולוגיה הסביר כי תסמונת השירכות נוצרת החל מהשבוע השישי להריון ועד השבוע ה-16, ועל סמך הצפייה בקלטת המומחה הגיע למסקנה שהקרע התהווה בין מועד הבדיקה בשבוע ה-14 ועד לשבוע ה-166 להריון. לפיכך תביעת הרשלנות כנגד בית החולים נדחתה.

 

הרופא לא ציין כי סקירת איברים מצומצמת ולא הציע בדיקה נוספת

 

במהלך כל תקופת ההריון האם היתה במעקב רפואי סדיר במסגרת קופת החולים. בשבוע ה-20 להריון, נשלחה האם לבדיקת אולטרסאונד לסקירת איברים אצל רופא שעבד בשירותה של קופת החולים. הבדיקה לא כללה את סקירת הגפיים של העובר ובמתכונת המצומצמת לא נתגלה ממצא פתולוגי.

 

הרופא לא הסביר לאם את מגבלותיה של הסקירה הבסיסית ולא עדכן אותה כי קיימת אפשרות לערוך בדיקה יותר מקיפה באופן פרטי. בנסיבות אלה בית המשפט קבע כי אי מסירת המידע לאם היה מחדל העולה כדי התרשלות.

 

בסופו של דבר התביעה כנגד בית החולים נדחתה ונקבע כי שירותי בריאות כללית תשלם לתובעת פיצויים בסכום של 1,339,093 שקל, הכולל הפסד השתכרות  וזכויות סוציאליות, סיעוד ועזרת הזולת בעבר ובעתיד, אביזרים מיוחדים ופיצוי בגין נזק לא ממוני.

 

ת"א 340-06 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,