האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

התובעת נולדה בשנת 1996, עם מום בעמוד השדרה המותני, בהיקף גדול של 6 סנטימטרים. במהלך ההריון הופנתה האם ששקלה באותה תקופה 111 קילו, ועברה 133 לידות קודמות, לבדיקת סריקת מערכות במכון מור, אך המום לא אובחן.

בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית, בשל חוסר אבחון במום המולד והאם התובעת זכאית לפיצויים בעילת "חיים בעוולה".

סריקת המערכות נמצאה תקינה

בשבוע ה - 17 להריון, האם כבדת המשקל הופנתה על ידי טיפת חלב, לצורך ביצוע בדיקות במכון הגנטי בבית חולים. בדיקת מי שפיר נמצאה תקינה והיא קיבלה ייעוץ גנטי. מאחר ועברה לידות רבות ושלושה ניתוחים קיסריים, האם בת ה- 38, הופנתה למעקב היריון בסיכון גבוה ולביצוע סקירת מערכות במכון מור. בשבוע ה- 25 היא ביצעה את סקירת המערכות במכון, אשר נמצאה תקינה.

בחודש פברואר 1996, בשבוע ה - 37 להיריון, האם התקבלה עם צירים לחדר לידה והיא עברה ניתוח קיסרי. התובעת נולדה משקל 4040 גרם ואובחן מום פתוח בעמוד השדרה בגודל של 5-6 סנטימטרים.

התובעת סובלת משיתוק בגפיים התחתונות ומהפרעה מוחית

במשך כל חייה התובעת סובלת מפגיעה מוטורית וקוגניטיבית חברתית. המום גרם לשיתוק של הגפיים התחתונות, וחוסר תפקוד של שלפוחית השתן. בנוסף, התפתחה גם הפרעה מוחית והתובעת סובלת מתפקוד שכלי גבולי.

לטענת התובעת הרופא במכון מור התרשל בביצוע בדיקת סקירת המערכות, הוא היה צריך לאבחן את המום ואם משקלה הכבד של האם היווה בפניו מכשול לביצוע הבדיקה, כפי שציין בדו"ח הרפואי, הוא היה צריך להפנות אותה לבדיקה נוספת. עוד הוסיפה כי אם המום היה מאובחן האם היתה מבצעת הפסקת היריון והיא לא היתה עוברת חיים רצופי סבל.

הרופא מצא את עמוד השדרה תקין

לטענת הנתבעת, הרופא שביצע את סריקת המערכות, ציין כי היה קושי בביצוע הבדיקה, בשל השמנת יתר של האם, אך לבסוף הוא התגבר עליו והצליח לצפות בכל האיברים של העובר, כולל עמוד השדרה, שנמצא תקין. לכן לא היה מקום להפנות את האם לבדיקה נוספת.

הנתבעת הוסיפה כי באותה תקופה לא ניתן היה לאבחן את המום אצל אישה כבדת משקל הן בסקירה רגילה והן בסקירה מכוונת. וכי בשנת 1995, שיעור אבחון מום פתוח בכל העולם היה לא יותר מ- 60%-70% מהמקרים והסבירות לאבחון המום עמדה על 40% בלבד. עוד טענה כי האם פנתה לביצוע מעקב היריון רק בשבוע ה- 18 ופנתה לביצוע סקירת המערכות בשבוע ה- 25, בשלב מאוחר מאוד, בו לא ניתן היה עוד לבצע הפסקת היריון.

מכון מור יפצה את התובעת בסך 3.63 מיליון שקל

לאחר בחינת הראיות ושמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט, על פי חוות הדעת הרפואיות, כי היה סיכוי גבוה מאוד לאבחון המום, והחמצתו מהווה התרשלות. עוד קבע כי משקלה הכבד של האם לא מנע מהרופא לצפות באיברים של הקטינה, אך גם אם עלה החשד, כי הוא אינו הצליח לבצע את הבדיקה כראוי, הוא היה צריך או להפנות את האם לבדיקה נוספת.

בית המשפט העריך את נזקיה של התובעת, אשר נכותה התפקודית עומדת על 100%, ב- 6.78 מיליון שקל. לאחר קיזוז התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, התובעת תפוצה בסך של 3.63 מיליון שקל ממכון מור, בגין התרשלות באבחון המום, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 1.05 מיליון שקל. 

ת"א 207-07