www.rashlanut-refuit.org

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

התובעת נולדה בשנת 1996, עם מום בעמוד השדרה המותני, בהיקף גדול של 6 סנטימטרים. במהלך ההריון הופנתה האם ששקלה באותה תקופה 111 קילו, ועברה 133 לידות קודמות, לבדיקת סריקת מערכות במכון מור, אך המום לא אובחן.

 

בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש להכריע האם מדובר ברשלנות רפואית, בשל חוסר אבחון במום המולד והאם התובעת זכאית לפיצויים בעילת "חיים בעוולה".

 

סריקת המערכות נמצאה תקינה

 

בשבוע ה - 17 להריון, האם כבדת המשקל הופנתה על ידי טיפת חלב, לצורך ביצוע בדיקות במכון הגנטי בבית חולים. בדיקת מי שפיר נמצאה תקינה והיא קיבלה ייעוץ גנטי. מאחר ועברה לידות רבות ושלושה ניתוחים קיסריים, האם בת ה- 38, הופנתה למעקב היריון בסיכון גבוה ולביצוע סקירת מערכות במכון מור. בשבוע ה- 25 היא ביצעה את סקירת המערכות במכון, אשר נמצאה תקינה.

 

בחודש פברואר 1996, בשבוע ה - 37 להיריון, האם התקבלה עם צירים לחדר לידה והיא עברה ניתוח קיסרי. התובעת נולדה משקל 4040 גרם ואובחן מום פתוח בעמוד השדרה בגודל של 5-6 סנטימטרים.

 

התובעת סובלת משיתוק בגפיים התחתונות ומהפרעה מוחית

 

במשך כל חייה התובעת סובלת מפגיעה מוטורית וקוגניטיבית חברתית. המום גרם לשיתוק של הגפיים התחתונות, וחוסר תפקוד של שלפוחית השתן. בנוסף, התפתחה גם הפרעה מוחית והתובעת סובלת מתפקוד שכלי גבולי.

 

לטענת התובעת הרופא במכון מור התרשל בביצוע בדיקת סקירת המערכות, הוא היה צריך לאבחן את המום ואם משקלה הכבד של האם היווה בפניו מכשול לביצוע הבדיקה, כפי שציין בדו"ח הרפואי, הוא היה צריך להפנות אותה לבדיקה נוספת. עוד הוסיפה כי אם המום היה מאובחן האם היתה מבצעת הפסקת היריון והיא לא היתה עוברת חיים רצופי סבל.

 

הרופא מצא את עמוד השדרה תקין

 

לטענת הנתבעת, הרופא שביצע את סריקת המערכות, ציין כי היה קושי בביצוע הבדיקה, בשל השמנת יתר של האם, אך לבסוף הוא התגבר עליו והצליח לצפות בכל האיברים של העובר, כולל עמוד השדרה, שנמצא תקין. לכן לא היה מקום להפנות את האם לבדיקה נוספת.

 

הנתבעת הוסיפה כי באותה תקופה לא ניתן היה לאבחן את המום אצל אישה כבדת משקל הן בסקירה רגילה והן בסקירה מכוונת. וכי בשנת 1995, שיעור אבחון מום פתוח בכל העולם היה לא יותר מ- 60%-70% מהמקרים והסבירות לאבחון המום עמדה על 40% בלבד. עוד טענה כי האם פנתה לביצוע מעקב היריון רק בשבוע ה- 18 ופנתה לביצוע סקירת המערכות בשבוע ה- 25, בשלב מאוחר מאוד, בו לא ניתן היה עוד לבצע הפסקת היריון.

 

מכון מור יפצה את התובעת בסך 3.63 מיליון שקל

 

לאחר בחינת הראיות ושמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט, על פי חוות הדעת הרפואיות, כי היה סיכוי גבוה מאוד לאבחון המום, והחמצתו מהווה התרשלות. עוד קבע כי משקלה הכבד של האם לא מנע מהרופא לצפות באיברים של הקטינה, אך גם אם עלה החשד, כי הוא אינו הצליח לבצע את הבדיקה כראוי, הוא היה צריך או להפנות את האם לבדיקה נוספת.

 

בית המשפט העריך את נזקיה של התובעת, אשר נכותה התפקודית עומדת על 100%, ב- 6.78 מיליון שקל. לאחר קיזוז התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, התובעת תפוצה בסך של 3.63 מיליון שקל ממכון מור, בגין התרשלות באבחון המום, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 1.05 מיליון שקל. 

ת"א 207-07 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 



תגיות: אוביטרל,