האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

הורים לילדה שאיבדה את שמיעתה בעקבות ניתוח באוזנה הימנית, הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים וכנגד הרופאה שביצעה את הניתוח. בית משפט השלום בבאר שבע נדרש להכריע האם הצוות הרפואי התרשל בטיפול בילדה והאם היא זכאית לתשלום פיצויים בשל הנזק שנגרם לה.

באוזנה של הילדה נותרו חתיכות חצץ לאחר הניתוח

ילדה כבת שש נותחה בחודש אוגוסט 2004, בבית חולים בדרום הארץ, בשל חדירת אבן חצץ, שנכנסה לתוך אוזנה הימנית בעת משחק עם ילדים. הניתוח בוצע על ידי רופאה מתמחה במחלקת אף אוזן גרון והוא נמשך כשעה בהרדמה מלאה. כארבעה ימים לאחר הניתוח חלה החמרה במצבה של הילדה והיא התלוננה על כאבי ראש, סחרחורות, הקאות וכאבי בטן. רופא הילדים שבדק אותה המליץ על אשפוז מיידי, והילדה אושפזה במחלקת ילדים, למשך מספר ימים וטופלה באנטיביוטיקה.

מתוצאות תצלום CT שבוצע כשבוע לאחר הניתוח, התברר כי לילדה נותרו חתיכות חצץ בחלל האוזן ונקבע לה ניתוח נוסף, שבוצע על ידי מנהל מחלקת אף אוזן גרון, באותו בית החולים. הרופא ציין כי בעקבות הניתוח הילדה סובלת מליקויים בשמיעה והיא שוחררה לביתה. כשנתיים לאחר ביצוע שני הניתוחים, נערכה לילדה בדיקת שמיעה, ומהממצאים עלה כי היא חירשת באוזנה הימנית וסובלת מדלקות חוזרות באוזניה.

המתמחה היתה צריכה להזעיק רופא בכיר

הורי הילדה טענו כי הרופאה המתמחה לא פעלה באופן סביר וחרף הקשיים שעלו במהלך הניתוח, היא לא הזעיקה רופא מומחה ואף שחררה את הילדה ללא שביצעה בדיקת שמיעה. לדעתם, אילו הרופאה היתה מבצעת את הבדיקה כראוי, היה ניתן למנוע או להפחית את רמת הנזק. עוד טענו ההורים כי הם לא קיבלו הסבר אודות הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח.

מנגד טענו הנתבעים כי הילדה קיבלה טיפול ראוי ומקובל והם נקטו בכל אמצעי הזהירות הנדרשים, לאחר שההורים חתמו על טופס הסכמה לביצוע הניתוח,  וקיבלו הסבר מפורט אודות הסיכונים והסיכויים. עוד טענו הנתבעים כי האבן שנמצאה באוזנה של הילדה, היתה שם זמן רב, לכן היה קושי בהוצאתה. לטענתם על התביעה להידחות, משום שלא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לה בבית החולים, לבין הנזק שנגרם לה.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט, העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 10% בגין החירשות ובשיעור של 10% בגין הדלקות הכרוניות באוזן והעמיד את נכותה המשוקללת בשיעור של 19%%. המומחה קבע כי הנכות באוזנה הימנית נגרמה כתוצאה מפגיעה במהלך הניתוח הראשון.

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל במתן הטיפול ובביצוע הניתוח

בית המשפט שמע את טענות הצדדים ועיין בחוות דעת הרפואיות שהוצגו בפניו וקבע כי קיים קשר סיבתי עובדתי מובהק בין הניסיונות הכושלים להוציא את  חתיכות האבן בעת הניתוח הראשון לבין החירשות באוזנה הימנית של הילדה. בית המשפט קבע כי התובעים הצליחו להוכיח שהטיפול שבתם קיבלה בוצע ברשלנות, מאחר והרופאה המתמחה לא בדקה כראוי את ההיסטוריה הרפואית של הילדה ולא התייעצה עם רופא בכיר, כאשר הניתוח הסתבך ואף לא בדקה את בתם לאחר שחרורה.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 600,000 שקלים בגין כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות ופגיעה באוטונומיה. ובנוסף יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 שקלים.

ת"א 5910-07