www.rashlanut-refuit.org

המדינה בקשה לדחות תביעה לרשלנות רפואית בגין טיפול בגזזת, מחמת התיישנות

מדינת ישראל עתרה לבית משפט השלום בנצרת, על מנת לדחות תובענה לרשלנות רפואית מחמת התיישנות, שהוגשה נגדה בגין אי מניעת נזק או הפחתתו, עקב טיפול בגזזת באמצעות הקרנות.

 

בידי המדינה היה מידע סטטיסטי בנוגע לקשר שבין מוקרני הגזזת להופעת גידולים סרטניים

 

התובעת, ילידת 1951, עברה בילדותה טיפולים נגד מחלת העור הפטרייתית גזזת, באמצעות קרני לייזר, כפי שהיה נהוג בארץ באותה תקופה. ולפני כעשור היא חלתה בסרטן. התובעת הגישה תביעה לרשלנות רפואית כנגד המדינה, בטענה כי המדינה התרשלה מאחר ולא הזהירה אותה לגבי הסיכונים עקב הטיפולים לחלות במחלות שונות ולהופעתם של גידולים סרטניים. זאת חרף המידע הסטטיסטי שהיה ברשותה, אודות הקשר שבין הטיפול בגזזת באמצעות הקרנות לבין מחלת הסרטן. כמו כן, המדינה לא עדכנה אותה על עצם היותה חלק מקבוצת סיכון ולא בצעה בדיקות מעקב לאיתור המחלות שנגרמות כתוצאה מההקרנות.

 

התובעת הוכרה כנכה בשיעור של 78% לאחר שעברה ניתוח לכריתת הגידול

 

בשנת 2003 התגלה בראשה של התובעת גידול, היא עברה ניתוח לכריתת הגידול, אך רק 95% ממנו הוסר, בשל קרבתו לעצב הפנים. בהתאם לחוק פיצויי נפגעי גזזת משנת 1994, היא הוכרה בידי המדינה כנכה בשיעור של 78%. התובעת צרפה לכתב התביעה תיעוד רפואי משנת 2004, ממנו עלה כי קיים קשר סיבתי בין טיפולי ההקרנות לבין הופעת הגידול. תביעתה כנגד המדינה לא היתה בנוגע לטיפול בגזזת שעברה בילדותה, אלא בגין חוסר מתן מידע בדבר הסיכון אליו היא היתה חשופה וביצוע טיפול מונע בשנים שבאו לאחר ההקרנות.


חוק הגזזת נועד לפצות את המטופלים שנפגעו כתוצאה מההקרנות

 

המדינה טענה בכתב ההגנה כי באותה תקופה, הטיפול המוכר והידוע בחולי גזזת בכל העולם וגם בישראל, היה באמצעות הקרנות, וכי חוק הגזזת נועד לפצות את הנפגעים, מבלי שהדבר יהווה הודאה ברשלנות. עוד טענה כי התובעת הגישה את התביעה בחלוף עשר שנים ממועד גילוי הגידול בראשה, לכן על התביעה להידחות מחמת התיישנות. וכי התובעת נמנעה מלומר מתי בדיוק התגלה הגידול, בניגוד לתקנות סדר הדין, לכן יש לסלק את התביעה על הסף.

 

המדינה בקשה ארכות להגשת כתב ההגנה, אך לא טענה להתיישנות

 

בית משפט השלום בנצרת קבע כי המדינה אבדה את זכותה לטעון להתיישנות, משום שהיא בקשה פעמים רבות ארכות להגשת כתב הגנה, אך בשום שלב היא לא טענה להתיישנות. עוד קבע כי התביעה לרשלנות אינה בגין הטיפול באמצעות הקרנות, אלא בגין שלילת האפשרות לבצע בדיקות רפואיות, בכדי למנוע את הנזק או להפחית אותו, במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. המדינה העלימה מידע קריטי מציבור המטופלים בגזזת, חרף העובדה שהיא היתה מודעת היטב אל הקשר שבין ביצוע ההקרנות לחולי גזזת לבין הסיכון הגבוה ללקות בגידולי ראש.

בית המשפט דחה את הבקשה לדחיית התובענה מחמת ההתיישנות וקבע כי המדינה תחויב בהוצאות משפט בסך 1,500 שקלים.  

 

ת"א 9046-01-13


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

האם תביעה בעניין רשלנות רפואית במחלקת בריאות הנפש בבית החולים תידחה מחמת התיישנות? 

כתב התביעה בגין הרשלנות הרפואית הוגש כשבועיים לפני תום ההתיישנות, חוות הדעת הרפואית הוגשה אחרי, האם התביעה תתיישן? 

בית החולים טען כי תביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה כנגדו, הוגשה באיחור, 8 שנים אחרי האירוע... 

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנות הנתבעים בטיפול הרפואי שהעניקו לו. התובע מבקש להתיר לו להגיש באיחור חוות דעת רפואית... 

התובעת החליקה על ריצפת בית-החולים וכתוצאה מכך סבלה משבר. עם זאת השבר אובחן רק לאחר תשע שנים. מהו מרוץ התיישנות בתביעות רשלנות רפואית? 

האירועים בגינם מוגשת תביעת הרשלנות הרפואית ארעו אמנם במהלך חודש 11/1992, אך בעת שהתובעת היתה עדיין קטינה... 

תחום ההיריון והמיילדות הוא התחום שבו הוגשו התביעות הרבות ביותר לאחר תום תקופת ההתיישנות הרגילה 

דין ההתיישנות מושתת על איזון בין מספר רציונאלים המכונים "טעמי ההתיישנות". 

תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות נזיקין עומדת על 7 שנים 

מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נוצרה התביעה 

בעקבות אירועים אלה, טופלה התובעת במשך ארבע שנים במכון הפריה חוץ גופית. התובעת טענה כי שנתיים לאחר סיום הטיפולים (אשר העלו חרס), פנתה היא לייעוץ אצל פרופסור מומחה במכון. לטענתה, האחרון אמר לה כי טיפולי הפוריות אינם מצליחים, וזאת גם בגין הטיפול הרשלני לו זכתה בבית החולים בהריונותיה... 

בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה... 

בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, המועד הרלוונטי לקביעת תחילת מרוץ ההתיישנות, הוא מועד ביצוע הפעולה הרפואית בעטיה טוען התובע כי נפגע 

התובע הגיש תביעה שעילתה רשלנות רפואית כנגד הנתבעים אך לא צירף לתביעה חוות דעת רפואית כנדרש... האם התיישנות? 

תביעות לשיפוי או השבה נוצרות במצבים של ביטוחי כפל או כאשר מי שמיטיב את נזקו של הניזוק אינו המזיק  

בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום, רוב התיקים הוגשו בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק  

האם תחול התיישנות על תביעה של אישה שנפגעה עקב נטילת תרופה על ידי אמה במהלך ההיריון? מהן "בנות דס" ומה הדין החל עליהן? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

סעיף 6 לאותו חוק קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. השאלה המתבקשת היא, מתי נולדה עילת התביעה?