הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בהיותו בן שלוש שנים, הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב - יפו, בגין רשלנות רפואית, כנגד בית החולים, בשל ניהול רשלני של הלידה. הקטין נולד ללא נשימה, ונזקק להחייאה. אי לכך נגרם לו נזק מוחי, בשל תשניק סב לידתי, והוא נותר עם שיתוק מוחין קשה ונכות בשיעור 100%% עד  ליום פטירתו בגיל שלוש שנים וחודשיים.

האם ילידת 1966, שזוהי לידתה הרביעית, ולה שלושה ילדים בריאים, הגיעה לבית החולים בשבוע ה- 39 להריונה, בחודש נובמבר 2002, לאחר שירדו לה המים והיו לה צירים לא סדירים. חשוב להדגיש, כי כל הבדיקות שבוצעו לפני הלידה בטיפת חלב היו תקינות, לרבות סקירת מערכות מורחבת.

בבדיקת המוניטור התגלו האטות משתנות בדופק העובר

בעת היותה בבית החולים התובעת נבדקה ונמצא מצג ראש פתיחה של סנטימטר אחד, מחיקה של שבעים אחוזים צוואר אחורי ומי שפיר צלולים. וכן, בוצעה בדיקת מוניטור שנמצאה תקינה. כעבור שעתיים בוצעה בדיקת מוניטור נוספת, שהדגימה צירים מעט יותר סדירים וקו בסיס בתחום הנורמה. בהמשך התובעת חוברה למוניטור באופן רציף עד הלידה, ונרשמה האטה בדופק העובר, אך כאשר התובעת שינתה את תנוחתה, הוא חזר להיות תקין.

לאחר כארבע שעות ניתנה הוראה לזירוז הלידה, באמצעות מתן פיטוצין ולאחר הרדמה אפידורלית, החלו צירים ספונטאניים. במקביל לביצוע האפידורל, אובחנה  האטה בדופק העובר למשך עשר דקות ובמהלך כל הלידה נרשמו האטות משתנות. התובעת הגיעה למצב של פתיחה מלאה, בזמן שהנתונים במוניטור הצביעו על החרפת המצב בדופק העובר, חרף זאת הרופא החליט להמשיך בלידה רגילה.

הרופאים התעכבו בחילוץ העובר, למרות האטת הדופק

התובעים טענו כי הצוות הרפואי התרשל, מאחר ובמהלך הלידה הדופק של התינוק הואט, אך הלידה נמשכה בכל זאת באופן טבעי, עד שהוחלט לשלוף את העובר באמצעות שולפן ריק, אך כשפעולה זו נכשלה, הוא חולץ באמצעות מלקחיים כשהוא מצוי במצב קשה ביותר, כשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו והיו  סימנים לחנק על צווארו מחבל הטבור.

מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, מטעם התובעים, טען כי תהליך הלידה, היה צריך להסתיים לכל היותר תוך חצי שעה מתחילת הלידה, כאשר היולדת כבר נמצאת  בפתיחה גמורה. לאור ההחמרה בהאטות דופק העובר, היה צריך לסיים את הלידה ולא להמתין עד שיהיה מאוחר מדי, כפי שקרה למרבה הצער. לטעמו של המומחה, ההחלטה ליילד באמצעות וואקום, התקבלה באיחור רב. מנגד טענו הנתבעים כי ההחלטה להמשיך בלידה נרתיקית, היתה סבירה, בהתאם לנתונים שהראה המוניטור ולא נפל פגם בביצוע הלידה.

האם שיתוק המוחין נגרם בשל העיכוב בלידה?

בית משפט השלום בתל אביב - יפו, קבע כי התנהלות הצוות הרפואי במהלך הלידה היתה רשלנית, והוא דן בקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לנזק שנגרם  לתינוק. המומחים היו חלוקים לגבי הנסיבות להיווצרות שיתוק המוחין, בעוד שהמומחה מטעם התובעים, ייחס את שיתוק המוחין לתשניק סב לידתי, העלו מנגד המומחים מטעם הנתבעים את האפשרות שהשיתוק נגרם כתוצאה מזיהום תוך רחמי, במהלך ההיריון.

הורי הקטין יפוצו בסכום של כשני מיליון שקלים

לאחר ששמע בית המשפט את טענות הצדדים, הוא קבע לפי מאזן ההסתברויות, כי קיים קשר סיבתי בין נסיבות לידת התינוק לבין הנזק החמור שנגרם לו. בנסיבות אלה פסק כי ההורים יקבלו פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, הפסד השתכרות והוצאות רפואיות, בסך כולל של 2,144,819 שקלים, בנוסף הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בסך 515,000 שקלים.

ת"א 68905-06