לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

בני דודים מקרבה ראשונה התחתנו, ובשנת 1994 נולד בנם הבכור, כשהוא סובל ממומים הנובעים מתסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה פנו ההורים יחד עם בנם, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והגישו תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה, בטענה כי הצוות הרפואי פעל ברשלנות, מאחר ולא הפנה אותם לייעוץ גנטי במהלך ההיריון.

לטענת התובע, אם ההורים היו מודעים לקיומם של המומים הם היו מפסיקים את ההיריון

התובע, כיום בן עשרים, טען כי הרופאים התרשלו בכך שלא הפנו את הוריו לייעוץ גנטי, חרף היותם בני דודים מקרבה ראשונה ולא בדקו לעומק את קיומן של מחלות גנטיות במשפחותיהם. התובע נולד כשהוא סובל מתסמונת Bardet Biedl, המאופיינת בפיגור שכלי, עיוורון, ריבוי אצבעות והשמנת יתר. התובע טען, כי אם הוריו היו מודעים למום, הם היו בוחרים לבצע הפלה ולהפסיק את ההיריון.

הנתבעים הפנו אצבע מאשימה כלפי האמא, שלא מסרה פרטים אודות היסטוריית המחלות במשפחה

לטענת הנתבעים, באותה תקופה לא היה נהוג לבצע ייעוץ גנטי, רק בשל קרבת המשפחה של ההורים, אם לא היה תסמין חשוד נוסף. מאחר והאם לא דיווחה לסגל הרפואי בדבר קיומן של מחלות גנטיות במשפחה, לא היתה כל סיבה ממשית להפנותה לייעוץ. עוד טענו הנתבעים, כי גם אם היה נודע להורים על המום, הם לא  היו בוחרים לבצע הפלה והם לא היו מקבלים אישור מהוועדה להפסקת הריון.

האם לא שתפה פעולה עם הבירור הגנטי גם בהריונות הבאים שלה

הנתבעים ביססו את טענותיהם על סמך ההריונות הנוספים של האם, וטענו כי גם בהריונות הבאים היא נמנעה למסור לצוות הרפואי, מידע אודות ההיסטוריה הגנטית של המחלות המשפחתיות, למרות שבנה הבכור נולד עם מום. התובעת אף התנגדה לבצע בדיקות חודרניות, לאיתור המומים וסירבה לשתף פעולה עם הברור הגנטי. וכן, לדעתם, גם אם לאם היה נודע על קיומם של המומים, היא לא היתה בוחרת להפסיק את ההיריון.

בית המשפט בדק את התדרוך הרפואי משנת 1993, לפיו נאמר במפורש כי יש להפנות לייעוץ גנטי באופן מיידי, זוגות שנישאו בנישואי קרובים, לשם אבחון מחלות או מומים בעובר במהלך ההריון. גם אם לא היה קיים קשר לחשד למחלה גנטית.

בית המשפט לא מצא קשר סיבתי בין אי ביצוע ההפלה להתרשלות הצוות הרפואי

בית המשפט פסק כי הנתבעים היו מודעים לעובדה שהורי התובע הם בני דודים, וכך גם נהוג במשפחותיהם המורחבות. לפיכך, ובהתאם לתדריך משרד הבריאות משנת 1993, הם נדרשו להפנות את ההורים לייעוץ גנטי, ולדון עמם על האפשרות של מומים מולדים ולהציג בפניהם את האופציה לביצוע הפלה.

בנסיבות אלה יש לקבוע כי הנתבעים אכן התרשלו כלפי התובע, באי הפניית הוריו לייעוץ גנטי. אך עם זאת בית המשפט השתכנע, כי גם אם להורים היה נודע על המום הם לא היו מבצעים הפלה, לכן קבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין אי ביצוע ההפלה לבין התרשלות הצוות הרפואי. כמו כן, מאחר והתביעה הוגשה באיחור של כעשרים שנה מיום הולדתו של התובע, חלה התיישנות על התביעה, לכן היא נדחתה, מבלי שנפסקו לצדדים הוצאות משפט.