www.rashlanut-refuit.org

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

התובע, סבל במשך שנים רבות, מצרבות ודלקות חוזרות, כתוצאה ממחלת רפלוקס בקיבה. לאחר שעבר טיפול תרופתי ארוך ללא הועיל, הוא הופנה לבית חולים בכדי לבדוק את האפשרות לטיפול במחלה באמצעות ניתוח.

 

ביוני 2004, עבר התובע ניתוח בשיטה לפרוסקופית, אותו ביצע מתמחה, במהלכו תוקן הבקע הסרעפתי והרפלוקס טופל, תוך כדי יצירת שסתום בין הקיבה לוושט, באמצעות ליפוף חלק מהקיבה מסביב לשסתום המוחלש.

 

התובע נאלץ לעבור ניתוח מתקן, אך גם הוא נכשל

 

כעבור שלושה ימים, ממועד הניתוח, שוחרר התובע לביתו. אך לאחר שבוע הוא פנה לחדר המיון עקב תלונות על בחילות, סחרחורות, כאבי ראש והקאות. התובע עבר בדיקות נוירולוגיות שונות ונמצא כי קיבתו זלגה לתוך חלל הבטן. בעקבות הממצא, הוחלט על ביצוע ניתוח מתקן.

הניתוח השני החל בשיטה לפרוסקופית, אך בעקבות הידבקות קשה של הקיבה הבצקתית לקרורות בחזה ובסרעפת, בוצע מעבר לניתוח פתוח, במהלכו הוחזרה הקיבה לבטן.

 

הניתוח המתקן הוביל לפגיעה בזנב הלבלב והותיר לתובע נכות קבועה

 

כחודש ימים לאחר הניתוח המתקן, אושפז התובע שוב בבית החולים, בשל צמרמורות, חום גבוה, וספירה לבנה גבוהה. בבדיקת CT נמצאה הצטברות גדולה של נוזלים בבטן האמצעית. הנוזלים נוקזו והוחדר לתובע נקז חדש. אך כעבור שבועיים, אושפז התובע פעם נוספת עקב דליפה של תוכן הלבלב סביב הנקז. כתוצאה מהנזק שנגרם במהלך הניתוח המתקן, נותרה לתובע נכות קבועה במערכת העיכול.

 

התובע טען כי בית החולים פעל ברשלנות לאורך כל הטיפול

 

בתביעתו לפיצוי בגין רשלנות רפואית בשני הניתוחים, שהגיש נגד בית החולים, טען התובע כי הוא לא קיבל מהצוות הרפואי משקל ראוי למצבו המיוחד ונותח בפעם הראשונה על ידי מתמחה, לפני שעבר את כל הבדיקות המתאימות. כמו כן, טען כי הוא שוחרר מבית החולים מוקדם מהנדרש, והניתוח המתקן התעכב הרבה מעבר לרצוי ובוצע ברשלנות.

 

בית החולים טען כי פעל לפי הסטנדרטים הרפואיים

 

בית החולים מנגד, הכחיש את טענות התובע וטען כי הבחירה בשיטה הלפרוסקופית היתה ראויה והניתוח בוצע בהשגחת מנתח בכיר ובהתאם לסטנדרטים הרפואיים והוסיף כי לא היתה כל חובה לבדוק את התובע לפני ששוחרר. העיכוב בניתוח המתקן, לטענת בית החולים, נבע מתוך היענות לתלונות התובע, אודות כאבי הראש שתקפו אותו, ולא מרשלנות.

 

התביעה התקבלה במלואה והתובע יפוצה ב 233,000 שקלים

 

בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וקבע כי בית החולים התרשל בביצוע הניתוח הראשון, כאשר החליט לבצע את הניתוח על ידי מתמחה, והוסיף כי הצוות הרפואי היה צריך לבצע את כל הבדיקות הנחוצות טרם הוא שוחרר לביתו. עוד קבע, כי בית החולים השתהה במתן הטיפול לאחר הניתוח הראשון ולא טיפל בתובע כראוי.

 

בית המשפט קבע, כי בית החולים פעל ברשלנות לאורך כל הדרך, החל מהבדיקות שנערכו לפני הניתוח הראשון, הניתוח הרשלני של המתמחה, היחס לתלונות התובע והשיהוי בין הניתוח הראשון לניתוח המתקן שנכשל ואשפוזו של התובע בפעם השלישית. כל אלה יחד, הובילו לנכות צמיתה בשיעור של 20% ממנה סובל התובע.

 

בית החולים ישלם לתובע פיצויים בסך 233,000 שקל, בגין פגיעה באוטונומיה, נזק לא ממוני והפסד שכר, ובנוסף ישלם גם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 55,000 שקלים. 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?