www.rashlanut-refuit.org

האם רופא השניים התרשל, בעקבות מותה של חולת סכרת, לאחר עקירת שן?

האם רופא השניים התרשל, בעקבות מותה של חולת סכרת, לאחר עקירת שן?

חולת סכרת, בשנות השישים לחייה, סבלה מכאבי שיניים עזים וביקשה לעבור עקירת שן. רופא השיניים הפרטי שלה סרב לטפל בה, בעקבות הרקע הרפואי המסובך שלה והתעלפותה במהלך הטיפול הקודם, אך המטופלת התעקשה והרופא לבסוף נכנע ללחציה.

 

לאחר בירור עדכני על מצבה הבריאותי, הוא הזריק לה כמות מזערית של חומר הרדמה ועקר את השן בין רגע.

 

המטופלת נפטרה דקות ספורות לאחר העקירה

 

לאחר העקירה מסרה המטופלת כי היא אינה חשה בטוב, הרופא שלח אותה, יחד עם בתה שהתלוותה אליה לטיפול, להתאוששות בדירתו, הממוקמת מול המרפאה.המטופלת שכבה על הרצפה כשרגליה מורמות באוויר, שתתה כוס מים וכעבור דקות ספורות נפטרה.

 

בעקבות ניתוח לאחר המוות, התברר כי מותה של המטופלת נגרם מכישלון לב על רקע טרשת קשה בעורקים של הלב, ונמצא שינוי שומני בכבד שלה. לכן סביר להניח שחומר האלחוש שקבלה האשה, לפני עקירת השן סייע או זירז את הופעת המוות.

 

בעלה וילדיה של המנוחה תבעו את רופא השיניים

 

האירוע הטרגי הביא את בעלה ושני ילדיה של המנוחה לתבוע את רופא בנזיקין. בתביעה, הם טענו, כי רופא השיניים נהג ברשלנות, כאשר ערך לפני העקירה בירור חלקי אודות מצבה הרפואי, ולא תיעד כראוי את הטיפול. התובעים עתרו לפיצוי כספי, עבור סבלה של המנוחה לפני מותה, קיצור תוחלת חייה ובגין טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת.

 

הרופא לא ניהל רשומה רפואית תקינה ולא החזיק ציוד החייאה במרפאתו

 

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות אשר ערכה ביקורת במרפאתו של רופא השניים, הסיקה כי הרשומה הרפואית אותה ניהל הרופא היתה לקויה ומנוגדת לחוק. וקבעה כי לא היו לנתבע, הידע והיכולת לטפל במנוחה, זאת בהיעדר ציוד החייאה במרפאה. כמו כן, הטיפול הרשלני התבצע ללא צילום אזור העקירה.

 

בחוות דעת רפואית מטעם התובעים, נקבע כי בהעדר רשומה רפואית מסודרת, אין כל רישום על הטיפול שניתן למטופלת ביום מותה.

לכן, לא ניתן לדעת איזה חומר אלחוש קבלה המנוחה ובאיזה מינון. הנתבע העיד כי נתן למנוחה חצי סמ"ק של סקנדקאין שפוזר בשלושה מקומות שונים בחניכיים. מנגד טען המומחה, כי אי אפשר לחלק כמות כזו קטנה לשלושה מקומות וגם אם כן פעל כך, הכמות אינה מספיקה על מנת להתגבר על כאב של עקירת שן, המומחה הניח שאם בפועל הנתבע הזריק למטופלת כמויות אלחוש תקניות, המוות נגרם מהאלחוש, או לחלופין, אם הזריק מינון קטן מדי, המוות נגרם ככל הנראה, מהכאב והלחץ שגרם הטיפול.

 

הנתבע טען בעדותו, כי הוא היה מודע לבעיותיה הרפואיות של המנוחה, הוא ידע שהיא חולת סכרת ומטופלת באינסולין, ואף ידע שיש לה בעיות בלב. הנתבע לא רצה לטפל בה והעיד שהפנה אותה לטיפול בבית חולים, אך טיפל בה בכל זאת, בעקבות הפעלת לחץ של המנוחה ובתה.

 

רופא השיניים התרשל, אך בהיעדר צו ירושה לא ניתן לפצות את ילדי המנוחה

 

שופט בית משפט השלום, דחה את טענותיו של הנתבע בנוגע ללחץ שלטענתו הופעל עליו. לדבריו, הרופא אמור להבדיל בין הטיפולים שהוא רשאי לספק ולבין אלו האסורים לו. השופט הוסיף כי לנתבע שטיפל במנוחה בעבר, היה מספיק מידע רפואי שימנע ממנו מלטפל בה, ובחירתו לבצע את העקירה הייתה רשלנית. וכן, היעדר ציוד החייאה במרפאה, מהווה גם הוא רשלנות חמורה. עצם מתן הטיפול למנוחה לטענת השופט, היה מעשה של הפרת חובת זהירות על ידי הנתבע, ובעקבות הפרה של חובת הזהירות, מתה המנוחה.

 

עם זאת, השופט לא פסק פיצוי לטובת הילדים, מכיוון שצו ירושה לא הוצג בפניו. לכן לא ניתן לקבוע אם הילדים הם היורשים הבלעדיים של המנוחה. עוד קבע השופט, כי בעלה של המנוחה זכאי לפיצוי של 50 אלף שקלים, בגין אבדן בת זוגו, אך מאחר וקיבל תשלומים גבוהים מהביטוח הלאומי, הוא אינו זכאי לקבל פיצוי נוסף.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

במסגרת הטיפול ביצע הנתבע , ביום 3.1.96, השתלה, בלסת השמאלית התחתונה ובלסת הימנית התחתונה של התובע. בצד השמאלי עבר הטיפול בהצלחה. לעומת זאת, בשעת הקדיחה בצד הימני, הרגיש לפתע התובע זרם חזק וכאב בלתי נסבל למרות ההרדמה.  

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

לטענת התובעת, הנתבע שהינו רופא שיניים התרשל בטיפול בה.תביעת התובעת התקבלה 

התובעת פנתה לנתבע, כירורג ברפואת שיניים, לצורך טיפול בבעיית שיניים ופה שהתמקדה בתנוסדיות חלקית של השיניים שנותרו בפיה 

התובע קיבל תוכנית לטיפול בחלל הפה. הטיפול כשל ולתובע נגרמו נזקים בגינם הגיש תביעה זו 

פיצוי בשל נזקי רשלנות בטיפול השתלת שתלי שיניים אשר גרמה לתובעת ללקויות קשות בחלל הפה. התובעת נזקקה לטיפולים מתקנים  

התובע הגיע לקליניקת הנתבע לשם ביצוע עקירת שן בינה, עקירה שבמסגרתה, טופל התובע בין היתר בחומר מרדים (אלחוש). לאחר הטיפול נפל התובע על פניו שתיים משיניו זזו. התובע קיבל טיפול מידי 

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע, רופא שיניים, לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה במהלך טיפולו בשינייה. לטענתה, הנתבע התקין בלסתה התחתונה גשר שאינו תקין, ללא התאמה לסגר הטבעי של פיה ובניגוד למקובל.  

התובע עבר טיפול שורש בשיניו על ידי הנתבע. הטיפול כשל וגרם לתובע לריקבון מתחת לשיניים המטופלות  

בעקבות טיפול שיניים רשלני, התובע סבל מכאבים עזים ונפיחות בחניכיים, שלא ירדה עד לעקירת השיניים.  

רופא שיניים פרטי הסכים לעקור שן לחולת סכרת, למרות שהיה מודע לסיכונים. זמן קצר לאחר העקירה, המטופלת נפטרה. 

לאחר טיפול שיניים צבאי, לקתה המטופלת בזיהום קשה בעצם שהצריך טיפולים מסובכים בארצות הברית. 

האם חובת מתן טיפול חלה גם על רופאי שיניים? האם רופא שיניים חייב לתת טיפול רפואי מכוח חוק זכויות החולה? 

האם טיפול שיניים שלא נעשה ברשלנות, אך שגרם נזק בעצב הפנים, יזכה את הנפגע בפיצויים? 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-60,000 ₪ בגין רשלנות בטיפול שיניים אשר קיבל אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית... 

האם רופא שיניים היה צריך להציע למטופלת טיפול חלופי יקר, וזאת למרות שהוא ידע כי מצבה הכלכלי איננו מן המשופרים? 

האם רופא שיניים העניק למטופלת טיפול שורש בשן, מבלי להסתמך על בדיקה מעמיקה לפני כן? 

האם טיפולים ליישור שיניים חייבים להתבצע על ידי רופא שיניים מומחה באורטודנטיה? האם במקרה שהרופא איננו מומחה מדובר ברשלנות רפואית? 

בית המשפט קבע כי טיפול השיניים אשר ניתן לתובעת היה תוך רשלנות רפואית. לאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לקבל את התביעה...