האם רופא השניים התרשל, בעקבות מותה של חולת סכרת, לאחר עקירת שן?

חולת סכרת, בשנות השישים לחייה, סבלה מכאבי שיניים עזים וביקשה לעבור עקירת שן. רופא השיניים הפרטי שלה סרב לטפל בה, בעקבות הרקע הרפואי המסובך שלה והתעלפותה במהלך הטיפול הקודם, אך המטופלת התעקשה והרופא לבסוף נכנע ללחציה.

לאחר בירור עדכני על מצבה הבריאותי, הוא הזריק לה כמות מזערית של חומר הרדמה ועקר את השן בין רגע.

המטופלת נפטרה דקות ספורות לאחר העקירה

לאחר העקירה מסרה המטופלת כי היא אינה חשה בטוב, הרופא שלח אותה, יחד עם בתה שהתלוותה אליה לטיפול, להתאוששות בדירתו, הממוקמת מול המרפאה.המטופלת שכבה על הרצפה כשרגליה מורמות באוויר, שתתה כוס מים וכעבור דקות ספורות נפטרה.

בעקבות ניתוח לאחר המוות, התברר כי מותה של המטופלת נגרם מכישלון לב על רקע טרשת קשה בעורקים של הלב, ונמצא שינוי שומני בכבד שלה. לכן סביר להניח שחומר האלחוש שקבלה האשה, לפני עקירת השן סייע או זירז את הופעת המוות.

בעלה וילדיה של המנוחה תבעו את רופא השיניים

האירוע הטרגי הביא את בעלה ושני ילדיה של המנוחה לתבוע את רופא בנזיקין. בתביעה, הם טענו, כי רופא השיניים נהג ברשלנות, כאשר ערך לפני העקירה בירור חלקי אודות מצבה הרפואי, ולא תיעד כראוי את הטיפול. התובעים עתרו לפיצוי כספי, עבור סבלה של המנוחה לפני מותה, קיצור תוחלת חייה ובגין טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת.

הרופא לא ניהל רשומה רפואית תקינה ולא החזיק ציוד החייאה במרפאתו

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות אשר ערכה ביקורת במרפאתו של רופא השניים, הסיקה כי הרשומה הרפואית אותה ניהל הרופא היתה לקויה ומנוגדת לחוק. וקבעה כי לא היו לנתבע, הידע והיכולת לטפל במנוחה, זאת בהיעדר ציוד החייאה במרפאה. כמו כן, הטיפול הרשלני התבצע ללא צילום אזור העקירה.

בחוות דעת רפואית מטעם התובעים, נקבע כי בהעדר רשומה רפואית מסודרת, אין כל רישום על הטיפול שניתן למטופלת ביום מותה.

לכן, לא ניתן לדעת איזה חומר אלחוש קבלה המנוחה ובאיזה מינון. הנתבע העיד כי נתן למנוחה חצי סמ"ק של סקנדקאין שפוזר בשלושה מקומות שונים בחניכיים. מנגד טען המומחה, כי אי אפשר לחלק כמות כזו קטנה לשלושה מקומות וגם אם כן פעל כך, הכמות אינה מספיקה על מנת להתגבר על כאב של עקירת שן, המומחה הניח שאם בפועל הנתבע הזריק למטופלת כמויות אלחוש תקניות, המוות נגרם מהאלחוש, או לחלופין, אם הזריק מינון קטן מדי, המוות נגרם ככל הנראה, מהכאב והלחץ שגרם הטיפול.

הנתבע טען בעדותו, כי הוא היה מודע לבעיותיה הרפואיות של המנוחה, הוא ידע שהיא חולת סכרת ומטופלת באינסולין, ואף ידע שיש לה בעיות בלב. הנתבע לא רצה לטפל בה והעיד שהפנה אותה לטיפול בבית חולים, אך טיפל בה בכל זאת, בעקבות הפעלת לחץ של המנוחה ובתה.

רופא השיניים התרשל, אך בהיעדר צו ירושה לא ניתן לפצות את ילדי המנוחה

שופט בית משפט השלום, דחה את טענותיו של הנתבע בנוגע ללחץ שלטענתו הופעל עליו. לדבריו, הרופא אמור להבדיל בין הטיפולים שהוא רשאי לספק ולבין אלו האסורים לו. השופט הוסיף כי לנתבע שטיפל במנוחה בעבר, היה מספיק מידע רפואי שימנע ממנו מלטפל בה, ובחירתו לבצע את העקירה הייתה רשלנית. וכן, היעדר ציוד החייאה במרפאה, מהווה גם הוא רשלנות חמורה. עצם מתן הטיפול למנוחה לטענת השופט, היה מעשה של הפרת חובת זהירות על ידי הנתבע, ובעקבות הפרה של חובת הזהירות, מתה המנוחה.

עם זאת, השופט לא פסק פיצוי לטובת הילדים, מכיוון שצו ירושה לא הוצג בפניו. לכן לא ניתן לקבוע אם הילדים הם היורשים הבלעדיים של המנוחה. עוד קבע השופט, כי בעלה של המנוחה זכאי לפיצוי של 50 אלף שקלים, בגין אבדן בת זוגו, אך מאחר וקיבל תשלומים גבוהים מהביטוח הלאומי, הוא אינו זכאי לקבל פיצוי נוסף.