www.rashlanut-refuit.org

עתירה של נכה צה``ל לאפשר המשך טיפול ניסיוני בניגוד להחלטת הרופא המוסמך

נכה צה"ל, יליד שנת 1952, הגיש עתירה לבית משפט המחוזי, כנגד החלטתו של הרופא המוסמך, שלא אישר לו לקבל טיפול ניסיוני שטרם אושר בארץ. במסגרת הליך הטיפול במחלתו המסובכת של התובע, דלקת הכבד הנגיפית מסוג C, התקבלה חוות דעת רפואית בלתי תלויה, בה הוסכם על ידי המשיבים כי התרופה ניסיונית, היא החומר היחידי לטיפול במחלה.

 

במצבו הרפואי של העותר, נכה צה"ל קטוע רגל בשיעור 89%, חלה החמרה

 

העותר, נפצע לקראת סוף שירותו הצבאי והוכר כנכה צה"ל בגין מחלה ממארת, בעל דרגת נכות בשיעור של 89%. כיום העותר מוכר כנכה, בגין פגימות מרובות שקשורות למחלתו הממאירה, בין היתר, עבר קטיעת רגלו בשל גידול ממאיר, כריתת ריאה, דלקת כבד נגיפית מסוג C ושחפת ריאות. בתקופה האחרונה, חלה החמרה במצב תפקוד הכבד של העותר, והוא נזקק לטיפול בדלקת הכבד, שממנה הוא סובל.

 

העותר נחשף לטיפול ניסיוני נטול סיכונים שאינו מאושר בישראל

 

לאחר שנבדק העותר במרפאת הכבד בבית חולים במרכז הארץ, הוא הבין כי סיכויי ההצלחה של הטיפול שמוצע לו שם, הם קלושים ובעלי תופעות לוואי קשות. העותר פנה לייעוץ, שם נחשף לטיפול חדשני שמיוצר ביפן, לשיפור תפקודי מערכת החיסון, באמצעות הזרקת חומר GcMAF, שמצוי עדיין בתהליכי ניסוי. לעותר הוסבר כי הטיפול אינו כרוך בתופעות לוואי קשות, הוא נטול סיכונים ומצבו הרפואי מאפשר לו לעבור אותו.

 

העותר החל בטיפול הניסיוני במימון עצמי לאחר שבקשתו נדחתה

 

העותר פנה, לרופא מוסמך ראשי באגף השיקום, בבקשה לאשר את הטיפול בחומר הניסיוני. אולם, בקשתו נדחתה בטענה כי החומר אינו מוכר בארץ כתרופה, ונדרשים עוד מחקרים רבים, בטרם יתקבל אישור משרד הבריאות לטיפול באמצעותו. לאחר הדחייה העותר המציא למשיבים הצעה לקבלת הטיפול ביפן, שם החומר הותר לשימוש. אך לא נענה גם לבקשה זו. העותר החל טיפול ב- GcMAF במימון עצמי, בעקבותיו ניכר שיפור במצבו הרפואי.

 

בעתירתו טען כי לפי חוק הנכים, בהיותו נכה צה"ל, זכאותו לטיפול רפואי אינה מוגבלת בדרך כלשהי, לרבות אישור רפואי לטיפול בחו"ל. לטענתו, מאחר שהטיפול באמצעות החומר GcMAF הינו הטיפול היחידי המתאים כרגע לנוכח מצבו הבריאותי המסובך, על המשיבים לאשר את הטיפול, שאותו יוכל לקבל ביפן.

 

לא ניתן לאשר בישראל תרופה שטרם עברה את תקנות משרד הבריאות

 

לטענת המשיבים, לא מדובר בסכנת חיים, וכלל לא ברור אם הטיפול הניסיוני, אכן אפקטיבי ויטיב עם העותר, זאת לנוכח העובדה, כי תוצאותיו של הטיפול אינן ידועות בארץ. המשיבים טענו כי לא ניתן לשלול את האפשרות, כי השימוש בחומר עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות ולסיבוכים קשים. בניגוד לדעת העותר, שטען לא קיימת אלטרנטיבה לטיפול במחלתו, טענו המשיבים כי ישנה אופציה אחרת, במתן טיפול מקובל, כפי שהומלץ לעותר במרפאת הכבד. בנוסף טענו המשיבים, כי החלטתו של הרופא המוסמך, הינה החלטה מקצועית בתחום מומחיותו, ובית משפט איננו נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה.

 

אישור לטיפול רפואי בחו"ל לנכה צה"ל, מותנה בהמלצת מומחה

 

סעיף 11 ב' לחוק הנכים, עוסק בנוהל אישור טיפול רפואי בחו"ל לנכי צה"ל. על פיו, על מנת לקבל אישור לטיפול בחו"ל, יש לקבל המלצה לטיפול ממנהל מחלקה רפואית בבית חולים מוכר בארץ. הרופא המומחה שייעץ לעותר, קבע כי הטיפול בחומר מוכר במדינות אחרות ואף הוכיח את הצלחתו, הטיפול מקובל לפחות במדינה מערבית אחת, ביפן, שם יוכל העותר לקבלו. חוות דעתו של המומחה עונה על סעיף זה.

 

משרד הביטחון יממן במשך שנה אחת את הטיפול בחומר GcMAF

 

חוות דעת של מומחה למחלות הכבד מטעם בית המשפט, קבעה כי העותר זקוק לטיפול מידי, והטיפול הניסיוני שבו התנסה, אכן שיפר את מצבו הרפואי, לעומת הטיפול המקובל שהציעו לו בבית החולים, שנחשב כבלתי אפשרי עבורו, לכן יש לאפשר לעותר את המשך הטיפול באמצעות הזרקת חומר GcMAFF.

 

בית המשפט קיבל את העתירה ופסק כי בהתאם לחוות דעתו הרפואית של המומחה, משרד הביטחון יממן לעותר טיפול בחומר GcMAF במהלך שנה אחת ביפן, או בישראל אם יתקבל היתר לכך. כמו כן ישלמו המשיבים לעותר הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

המבחן לקיום התרשלות בתביעות רשלנות רפואית הוא קנה המידה של הרופא הסביר, הבוחן כיצד רופא סביר היה נוהג בנסיבות העניין במקום המזיק-הנתבע 

כדי שתקום אחריות נזיקית צריך שיהיה קשר סיבתי בין הפרת האחריות של הרופא לנזק שנגרם לחולה 

התביעה הינה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שנגרמה לטענת התובע בניתוח שבוצע בסלובניה. עקב גידול שנתגלה בגופו, בירר התובע ומצא... 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

יש לבחון את סבירות התנהגותו של הרופא שלגביה נטען כי היא מהווה התרשלות  

רפואה איננה מדע מדויק וייתכנו דרכים שונות לטפל באותה מחלה או לבצע את אותו ניתוח. 

אין די בכך שהרופא נהג לפי פרקטיקה מקצועית מקובלת ובכך שבחר בטיפול מסוים מבין מספר אפשרויות שעמדו בפניו 

כאשר מאמץ הרופא פרקטיקה חדשה, אין הוא משתחרר מהחובה לשקול את מכלול השיקולים המקצועיים העומדים לרשותו 

לפני מתן טיפול חלה על הרופא חובה לחקור ולבדוק על סיכונים הידועים בספרות המקצועית 

אין הרופא יוצע ידי חובתו בכך בלבד שהוא מקבל את ההחלטה ההולמת את הממצאים הגלויים 

בני זוג הגישו תביעת רשלנות רפואית. לטענת בן הזוג, בת זוגתו נפטרה כתוצאה מרשלנות רפואית 

התובעים עותרים להתיר להם למחוק את התביעה ללא צו להוצאות וזאת בשל מצוקתם הכלכלית הנטענת והקושי הנפשי הרב הכרוך בניהול התיק עד תומו...  

השאלה היא האם סכום פיצויים שנפסק במסגרת תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה כולל את שכר טרחת עורך הדין ... 

נטען בבקשה כי כתב הערעור מתפרש על פני 48 עמודים. נימוקי הערעור אף כוללים סיפורים ארוכים ולא ענייניים, תוך הטחת עלבונות במשיבים... 

נזקו של המערער, המתבטא בשיתוק ובעיוות בידו השמאלית, נובע מפגיעה עצבית שארעה במהלך ניתוח לתיקון היצרות באבי העורקים. האם התובע יזכה לפיצויים עונשיים... 

פסק דין הדוחה מתן פטור בגין מצב כלכלי קשה. התובע לא הציג מצב כלכלי נטען, ובעל דין המבקש פטור חייב בכך. סוגיה בעניין רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי... 

בפסק הדין נקבע כי המבקשים נהגו ברשלנות עת ניתחו את המשיב בשני ניתוחים לתיקון רוחק ראייה – ניתוחי לייזר... 

התובעים בתביעת רשלנות רפואית במהלך לידה מבקשים לפטור עצמם מהפקדת עירבון לאור מצבם הכלכלי הקשה... 

הנתבעים המבקשים לשנות את סוג הערובה שעליהם להפקיד, חויבו בבית המשפט לתשלום פיצויים בגין נזקי רשלנות רפואית שגרמו לתובע 

המערערים בעילה של רשלנות רפואית במהלך בדיקות היריון שבוצעו, מבקשים פטור מתשלום אגרה שכן תביעתם נדחתה