האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

תביעת רשלנות רפואית בהריון של הורי ילדה שסבלה ממומים מולדים רבים ונפטרה בגיל 10 נדחתה. הילדה נולדה עם קטרקט מולד בשתי העיניים, פגם בלב, חירשות, מום במבנה כלי הדם ומאז לידתה היא סבלה מפיגור התפתחותי קשה. לאחר עשר שנים קשות של סבל גופני ונפשי שלה ושל בני משפחתה, היא נפטרה. התובעים טענו כי בעת סקירת המערכות בבית החולים לא אובחנו מומים בעובר, למרות החשדות שעלו בבדיקות בטיפת חלב.

בעקבות מום בלב העובר שנמצא בטיפת חלב הופנתה האם לאולטרא סאונד

האם, שעברה הריון ולידה קודמת ללא כל סיבוכים, סבלה מדיכאון שלאחר הלידה ובהמלצת פסיכיאטר, מתחילת ההיריון השני, היא טופלה בתרופת אלטרולט. על פי הרישומים הרפואיים, נבדקה האם בטיפת חלב שמונה פעמים, על ידי רופאה ועוד עשר פעמים נוספות על ידי אחות. בדיקות האולטרה סאונד נמצאו תקינות,  מלבד ממצא אקוגני בלב העובר, בעקבות הממצא הופנתה לביצוע בדיקת אקו לב עובר בבית החולים, שנמצאה תקינה פרט לממצא בחדר השמאלי בלב. למרות עובדה זו, סירבה האם לבצע בדיקת חלבון עוברי.

הרופא היה צריך להבחין בקטרקט

סקירת מערכות נוספת בוצעה בבית החולים בה נבדקו חדרי המוח, עצמות הפנים, הגומה האחורית, בית החזה, כפות ידיים, גפיים תחתונות ועליונות. גודל העובר התאים לשבוע ההריון ותוצאות הסקירה היו ללא סטיות, מלבד מוקד אקוגני בחדר שמאל.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט, טענו התובעים כי בעקבות המלצת טיפת חלב, הם פנו לבית החולים לבדיקת אקו לב עובר. לדעתם, הרופא שערך את סקירת מערכות היה צריך להבחין בקטרקט בעיניים ובמומים שונים בלב העובר.

אי זיהוי הפגמים מהווה לטענתם, רשלנות רפואית בלידה ובהריון מצד הצוות המטפל. עוד טענו התובעים, כי הצוות הרפואי לא הפנה את האם לייעוץ גנטי בעקבות ממצאי הסקירה ולא הוסברו לה הסיכונים הכרוכים בהריון והאפשרות לבחור להפסיק אותו.

לא מקובל לערוך בדיקת עיניים במסגרת סקירת המערכות

מצד ההגנה נטען כי הצוות הרפואי נהג בסבירות ובמקצועיות בכל שלבי ההריון וערך את הבדיקות המקובלות. לגבי הקטרקט, נטען כי במסגרת סקירת המערכות לא מקובל לערוך בדיקת עיניים, אם לא קיימת היסטוריה משפחתית המעידה על סיכון למומים מולדים. במשפחה אמנם ישנה דודה רחוקה הסובלת מקטרקט, אך האם לא דיווחה על כך לרופאים. ההגנה הוכיחה כי המומים הנוספים מהם סבלה הילדה, ניתנים לגילוי רק לאחר הלידה.

עדשות העיניים מהוות סימן למומים רבים

לטענת התובעים, סקירת המערכות המורחבת שבוצעה לאם לא הייתה בהתאם לחשד להריון בלתי תקין ולא התנהלה בעקבות האבחנה של רופאת טיפת חלב. מומחה לבדיקות אולטרה סאונד, היה אמור ליזום בעצמו ולבצע הדגמת אברים וסימנים כמו הקטרקט, המצביעים על קיומם של מומים נוספים רבים וקשים. רופא האולטרה סאונד טען, כי לא קיבל הפנייה להדגים את עדשות עיניים, ולכן לא עשה זאת, מאחר ולא ידע שמדובר בהריון לא שגרתי.

השופט דחה את התביעה, אך העריך את גובה הפיצויים בסך 1,400,000 ₪

בית המשפט דחה את טענות התובעים וקבע, כי לא הייתה התרשלות כלשהי מצד הרופאים המטפלים או הצוות הרפואי בבית החולים. השופט ציין, כי גם אם היו מגלים את המומים במהלך סקירת המערכות המוקדמת, השלב המתקדם של האם לא אפשר להפסיק את ההריון.

באופן יוצא דופן, לאחר שדחה את התביעה ודחה את אחריות בית החולים, השופט העלה את האפשרות לערעור, והעריך את גובה הפיצויים בגין הנזק בסך של 1,400,0000 ₪.