www.rashlanut-refuit.org

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

תביעת רשלנות רפואית בהריון של הורי ילדה שסבלה ממומים מולדים רבים ונפטרה בגיל 10 נדחתה. הילדה נולדה עם קטרקט מולד בשתי העיניים, פגם בלב, חירשות, מום במבנה כלי הדם ומאז לידתה היא סבלה מפיגור התפתחותי קשה. לאחר עשר שנים קשות של סבל גופני ונפשי שלה ושל בני משפחתה, היא נפטרה. התובעים טענו כי בעת סקירת המערכות בבית החולים לא אובחנו מומים בעובר, למרות החשדות שעלו בבדיקות בטיפת חלב.

 

בעקבות מום בלב העובר שנמצא בטיפת חלב הופנתה האם לאולטרא סאונד

 

האם, שעברה הריון ולידה קודמת ללא כל סיבוכים, סבלה מדיכאון שלאחר הלידה ובהמלצת פסיכיאטר, מתחילת ההיריון השני, היא טופלה בתרופת אלטרולט. על פי הרישומים הרפואיים, נבדקה האם בטיפת חלב שמונה פעמים, על ידי רופאה ועוד עשר פעמים נוספות על ידי אחות. בדיקות האולטרה סאונד נמצאו תקינות,  מלבד ממצא אקוגני בלב העובר, בעקבות הממצא הופנתה לביצוע בדיקת אקו לב עובר בבית החולים, שנמצאה תקינה פרט לממצא בחדר השמאלי בלב. למרות עובדה זו, סירבה האם לבצע בדיקת חלבון עוברי.

 

הרופא היה צריך להבחין בקטרקט

 

סקירת מערכות נוספת בוצעה בבית החולים בה נבדקו חדרי המוח, עצמות הפנים, הגומה האחורית, בית החזה, כפות ידיים, גפיים תחתונות ועליונות. גודל העובר התאים לשבוע ההריון ותוצאות הסקירה היו ללא סטיות, מלבד מוקד אקוגני בחדר שמאל.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט, טענו התובעים כי בעקבות המלצת טיפת חלב, הם פנו לבית החולים לבדיקת אקו לב עובר. לדעתם, הרופא שערך את סקירת מערכות היה צריך להבחין בקטרקט בעיניים ובמומים שונים בלב העובר.

אי זיהוי הפגמים מהווה לטענתם, רשלנות רפואית בלידה ובהריון מצד הצוות המטפל. עוד טענו התובעים, כי הצוות הרפואי לא הפנה את האם לייעוץ גנטי בעקבות ממצאי הסקירה ולא הוסברו לה הסיכונים הכרוכים בהריון והאפשרות לבחור להפסיק אותו.

 

לא מקובל לערוך בדיקת עיניים במסגרת סקירת המערכות

 

מצד ההגנה נטען כי הצוות הרפואי נהג בסבירות ובמקצועיות בכל שלבי ההריון וערך את הבדיקות המקובלות. לגבי הקטרקט, נטען כי במסגרת סקירת המערכות לא מקובל לערוך בדיקת עיניים, אם לא קיימת היסטוריה משפחתית המעידה על סיכון למומים מולדים. במשפחה אמנם ישנה דודה רחוקה הסובלת מקטרקט, אך האם לא דיווחה על כך לרופאים. ההגנה הוכיחה כי המומים הנוספים מהם סבלה הילדה, ניתנים לגילוי רק לאחר הלידה.

 

עדשות העיניים מהוות סימן למומים רבים

 

לטענת התובעים, סקירת המערכות המורחבת שבוצעה לאם לא הייתה בהתאם לחשד להריון בלתי תקין ולא התנהלה בעקבות האבחנה של רופאת טיפת חלב. מומחה לבדיקות אולטרה סאונד, היה אמור ליזום בעצמו ולבצע הדגמת אברים וסימנים כמו הקטרקט, המצביעים על קיומם של מומים נוספים רבים וקשים. רופא האולטרה סאונד טען, כי לא קיבל הפנייה להדגים את עדשות עיניים, ולכן לא עשה זאת, מאחר ולא ידע שמדובר בהריון לא שגרתי.

 

השופט דחה את התביעה, אך העריך את גובה הפיצויים בסך 1,400,000 ₪

 

בית המשפט דחה את טענות התובעים וקבע, כי לא הייתה התרשלות כלשהי מצד הרופאים המטפלים או הצוות הרפואי בבית החולים. השופט ציין, כי גם אם היו מגלים את המומים במהלך סקירת המערכות המוקדמת, השלב המתקדם של האם לא אפשר להפסיק את ההריון.

באופן יוצא דופן, לאחר שדחה את התביעה ודחה את אחריות בית החולים, השופט העלה את האפשרות לערעור, והעריך את גובה הפיצויים בגין הנזק בסך של 1,400,0000 ₪.  


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,