רשלנות רפואית באבחון מחלה וביצוע בדיקת MRI באיחור
פסק דין: נפסקו פיצויים בסך של 3.1 מיליון ש"ח בגין רשלנות רפואית באבחון:
תביעות העוסקות ברשלנות רפואית מבקשות להוכיח כי טיפול רפואי לקוי גרם לנזקים שונים. היות ומדובר בתביעות היונקות הן מעולם הרפואה, והן מעולם המשפט, עסקינן בסוגיות מורכבות ביותר. ייצוג משפטי נכון, המחבר בין יכולת עמידה על הפרטים הקטנים והתייחסות למקרה נוכח הוראות החוק והפסיקה, יכול להביא את בית המשפט לפסוק פיצויים לנפגע.
תביעות בגין רשלנות רפואית מתמודדות לא אחת מול נתבעים "חזקים" אשר לרוב הינם רופאים ומוסדות רפואיים בעלי שם וניסיון. אי לכך, הנפגע צריך להוכיח בתביעתו את צדקתו המשפטית בהתאם לנסיבות הרפואיות. הדרך לעשות זאת הינה על ידי שילוב נכון בין ייעוץ משפטי מקצועי לחוות דעת רפואית מטעמו של התובע.
רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה ארוכה של היבטים. לדוגמא, רשלנות רפואית באבחון מחלה. במקרים אלה, המטופל טוען כי הרופאים התרשלו באבחון המחלה ממנה הוא סובל, ועל כן נגרמו לו נזקים גופניים שהיה ניתן למנוע אותם בעזרת אבחון מקצועי ונכון.
בית המשפט המחוזי: עורך הדין רן שקד הוכיח את האיחור בבדיקת ה-MRI
התובעת במקרה זה הגישה באמצעות עורך הדין רן שקד תביעה בגין רשלנות רפואית. התביעה הוגשה כנגד קופת החולים של ההסתדרות הכללית, אשר הייתה האחראית והמעסיקה של הרופאים שהיו אחראים, לטענתם של עו"ד שקד ומרשתו, לנזקים שנגרמו לאחרונה.
התובעת טענה כי היא סבלה מכאבים בגב תחתון החל משנת 1984. לדבריה, היא המשיכה להתלונן בנוגע לכאבים במשך מספר שנים, ובשנת 1987 היא החלה לקבל טיפולים באמצעות משככי כאבים. חרף כך, מצבה הרפואי של התובעת הלך והתדרדר. בדיקות רבות שנערכו לה לא מצאו את מקור הבעיה הרפואית. מקל וחומר שהן לא הולידו מזור לתובעת.
למעשה, רק באוגוסט 1995 נערכה לתובעת בדיקת MRI אשר אבחנה כי האחרונה סובלת מסורינגומליה. לאחר אבחון המחלה, התובעת עברה ניתוח לניקוז נוזלים. בהמשך, היא נפלה וכתוצאה מכך שברה את רגלה. השבר ברגל הותיר בתובעת נכות גופנית ומאז היא סובלת מכאבים מתמידים.
בית המשפט המחוזי, אשר בחן את התביעה, קבע כי דינה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי עו"ד שקד השכיל להוכיח שמרשתו לא נשלחה במועד הראוי לבדיקת ה-MRI. כמו כן, התביעה הוכיחה כי המטופלת לא זכתה לטיפול ומעקב ראויים לאחר קבלת תוצאות הבדיקות הרפואיות. עו"ד שקד ומרשתו הסתייעו מבחינה משפטית גם באי שמירה נאותה של הרשומות הרפואיות מצד קופת חולים כללית.
גם הערעור לעליון לא מסייע
באשר לנזק, בית המשפט המחוזי קבע כי התובעת סובלת מנכות רפואית בשיעור של 75%, ונכות תפקודית בשיעור של 70%. קופת חולים כללית הגישה ערעור על פסק הדין והחלטה בעניינו ניתנה במאי 2005.
בית המשפט העליון, אשר דן בערעור, קיבל את טענותיה של קופת חולים כללית בנוגע למספר סוגיות משפטיות ורפואיות בתיק. אי לכך, הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי. שם, התובעת והנתבעת הסכימו כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה (לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט). כמו כן, הצדדים הציגו את טענותיהם המשלימות ובית המשפט המחוזי בחן את המקרה פעם נוספת (לאור הכוונותיו של בית המשפט העליון).
חרף קבלת הערעור בעליון, עו"ד שקד ומרשתו הצליחו להציג את הטיעונים הנכונים בכדי להטות את הכף לטובת התובעת גם בדיון הנוסף בבית המשפט המחוזי.
פיצויים על הרף הגבוה של הפשרה
מבחינת הקשר הסיבתי, בית המשפט התייחס לחקירה הנגדית של המומחה מטעם קופת חולים על ידי עו"ד שקד ומצא את תשובותיו של העד כמתאימות לטענה שהתקיים קשר סיבתי בין גילוי המחלה המאוחר לבין ההחמרה במצב הבריאותי. הדברים התיישבו גם עם חוות הדעת הרפואית מטעם התביעה אשר קבעה כי המומחים היו חייבים לשלוח את התובעת באופן מיידי לבדיקת MRI, נוכח "הימצאותם של סימנים נוירולוגיים".
לאחר מכן, בית המשפט קיבל את דבריו של עו"ד שקד בנוגע לכך שהיה קיים קשר ברור בין נכותה של התובעת מחד, לנפילתה בבית מאידך. דהיינו, ב"כ התובעת הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים. שרשרת זו של קשרים משפטיים יצקה את התוכן הדרוש בטענות התביעה.
מבחינת הפיצוי, אין ספק שבית המשפט קיבל את מרבית טענות התביעה. במסגרת ההסכמה על הדיון על דרך הפשרה, הוסכם כי הפיצויים שייפסקו על ידי בית המשפט ינועו בין 500,000 שקלים ל-3.1 מיליון שקלים. בסופו של היום, בית המשפט קיבל באופן כמעט מוחלט את טענות עו"ד שקד ומרשתו ופסק לתובעת את מלוא הפיצוי על הרף הגבוה. דהיינו, פיצויים בסך 3.1 מיליון שקלים בגין רשלנות באבחון מחלה.