www.rashlanut-refuit.org

סעד זמני בהליכי תביעת רשלנות רפואית, מתי ניתן לקבל?

סעד זמני בהליכי תביעת רשלנות רפואית, מתי ניתן לקבל?

אדם שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצויים מהרופא המטפל. כדי לקבל פיצויים נדרש המטופל להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרשלני שקיבל, באמצעות חוות דעת רפואית וקיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו ובין התנהגות הנתבע.


בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית מתחשב בית המשפט בראשי נזק שונים, כולל נזקי גוף, קיצור תוחלת חיים, פגיעה בכושר עבודה, כאב וסבל, הוצאות על טיפולים, הפסדים כספיים ועוד. כמו כן, לבית המשפט ישנה סמכות לפסוק סעד זמני כספי מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט. סכום זה מהווה חלק מהפיצויים שנפסקו בסיום ההליך המשפטי, אך הוא משולם טרם מתן פסק הדין, ומהווה מקדמה. כדי לזכות בסעד זמני יש לעמוד במספר תנאי סף. 


דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין הבא, שבו נפסק לתובעים סעד זמני בסך מיליון שקלים. במקרה זה, הגישו התובעים תובענה בגין הולדה בעוולה נגד הנתבעים. זאת עקב לידת בנם עם מום גופני, אשר לא התגלה על ידי הנתבעים במהלך הבדיקות שנערכו בזמן ההיריון. במסגרת הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, המשיבים הסכימו לשאת במחצית מנזקי הנתבעים.

 

ההסדר קיבל תוקף משפטי של החלטה. לאחר מכן, התגלתה אפשרות לניתוח אפשרי של התובע בעל המום, אשר היה עתיד להקל על חייו. עורך דינם של התובעים ציין כי הניתוח לא היה צפוי להיות פשוט והיה עתיד להיערך בבית חולים בארצות הברית. לטענתו, העלות הוערכה בסך של 150 אלף דולר. בנוסף, עורך דינם של התובעים ביקש מבית המשפט למנות מומחים רפואיים מטעמו בתחום האורולוגיה והפסיכיאטריה לשאלת הנזק.


מקדמה על חשבון תשלום הפיצויים 


לאור ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים, השופט הציע כי הנתבעים ישלמו מיליון שקלים על חשבון הפיצויים, לשם עריכת הניתוח. בנוסף, הוצע לדחות את שאלת מינוי המומחים עד לאחר סיום הניתוח וחשיפת תוצאותיו.


התובעים הסכימו להצעה זו. הם טענו כי מצבם הכלכלי קשה, והם נקלעו אליו לאחר ובעקבות לידת בנם והטיפול בו. מצב זה הוא שמנע מהם לספק את צרכיו הרפואיים של בנם, לרבות מימון הניתוח המיוחד בארצות הברית. לכן, הם פנו בבקשה לבית המשפט לפסוק להם סך של מיליון וחצי שקלים כתשלום מקדים. כלומר, תשלום תכוף.


מנגד, הנתבעים התנגדו לקבלת הבקשה וטענו כי התובעים לא הוכיחו את טענתם בדבר הקשיים הכלכליים בבית המשפט. בנוסף, הנתבעים התנגדו למינוי מומחים מטעמו של בית המשפט בתחומים שהתבקשו. זאת לאור העובדה שהדבר לא היה מקובל בתיקי רשלנות רפואית ולא עלה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט. כמו כן, התובעים לא הציגו בפני בית המשפט ראיות לכך שהתובע טופל באותם תחומים שבהם התבקש למנות מומחים.


מהם התנאים לקבלת סעד זמני? 


בפתח הדיון שנערך בבית המשפט, השופט הבהיר כי בסמכות בית המשפט להעניק סעד זמני מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט. עם זאת, כדי למנוע ניצול סמכות זו על ידי בעלי דין, הוגדרו בפסיקה ארבעה תנאים מצטברים שנדרשים להתקיים מקום בו מתבקש סעד כספי זמני: 


על פי התנאי הראשון, נדרש כי אחריות הנתבע לא תהיה שנויה במחלוקת. לדעת השופט, במקרה זה, הצדדים הסכימו שהנתבעים יישאו במחצית מנזקי התובעים במסגרת החלטה משפטית. לכן, ניתן היה להסיק כי אחריות הנתבעים מוסכמת.


התנאי השני דורש סבירות גבוהה לזכיית התובע במשפט וקבלת סכום כסף משמעותי, העולה על הסכום המתבקש בסעד הזמני. השופט קבע כי תנאי זה התקיים אף הוא. זאת למרות טענת הנתבעים באשר להיעדר הוכחות מצד התובעים ואי ודאות לגבי זכייתם. השופט קבע כי חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התובעים והעדויות השונות לימדו על כך שהתובע סבל מנכות משמעותית שהובילה לפגיעה בתפקודו היומיומי וביכולת השתכרותו העתידית. הנכות הצדיקה אף מתן פיצוי על נזק לא ממוני. לכן, השופט פסק כי היה ניתן להניח שהפיצוי שייפסק יהיה גבוה מהסעד הכספי הזמני שהתבקש.


התנאי השלישי קובע כי קיים צורך לפסוק סכומים מסוימים בשלב מוקדם, ולאור מכלול הנתונים, הדבר נדרש מן הצדק. השופט קבע כי גם אם התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה באשר להוצאות השונות שהוצאו בעבר עקב הנכות, היה ניתן להניח כי אכן הוצאו סכומים נכבדים אשר הקשו כלכלית על התובעים. משכך, השופט קבע כי היה צורך במתן הסעד הזמני לשם מימון ראשוני של ניתוח התובע בארצות הברית. את המימון היה ראוי להטיל על כתפי הנתבעים. עם זאת, השופט קבע כי די היה בפיצוי בסך של מיליון שקלים ולא מעבר.

על פי התנאי הרביעי, נדרש כי מאזן הנוחות יטה לעבר התובע כך שהנזק שיגרם למבקש באי נתינת הסעד עולה במידה ניכרת על הנזק שיגרם לנתבע עם קבלת הבקשה. השופט הבהיר כי בנוסף לתנאים אלו, על התובעים להיות תמי לב בעת הגשת הבקשה ולהוכיח כי מדובר בסעד צודק וראוי בנסיבות. 

לדעת השופט, התנאי הרביעי התקיים, וכך גם דרישות הצדק. לכן, הוחלט לקבל את בקשת התובעים ולהורות על מתן סעד כספי זמני בסך של מיליון שקלים. לבסוף, בית המשפט קיבל את בקשת התובעים למינוי מומחים רפואיים לשם הערכת נזקו של התובע. 
 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?