רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה

ניתוח להקטנת שדיים, מיועד לנשים בעלות חזה נפול, גדול וכבד, אשר סובלות מעודף משקל, וממגבלות פיזיות בזמן פעילות אירובית, מעומס על הגב ובעיות יציבה, מגירויים על העור מתחת לשדיים ומסימני חריצים בכתפיים מרצועות החזייה.

הקטנת חזה הוא הליך כירורגי שנמשך בין שעתיים לארבע שעות, ונועד להרים ולעצב מחדש שדיים נפולים, באמצעות הוצאת עודפי רקמת שד ועור. הניתוח הפלסטי נעשה בדרך כלל תחת הרדמה כללית, ובמהלכו המנתח מבצע חתך מסביב לעטרה וחתך נוסף בחלקו התחתון של השד מהחתך שמסביב לעטרה ועד לקפל.

בתום השלמת החתכים המנתח מרים את העטרה והפטמה, מסיר רקמות עור ושומן, ולאחר מכן מהדק את השד בצורתו החדשה, מחזיר את העטרה והפטמה למקום ותופר את כל החתכים. את הצורה הסופית של הציצים ניתן לראות לאחר שלושה עד שישה חודשים, כאשר החתכים יחלימו והנפיחות תיעלם.

פגיעה ביכולת ההנאה המינית לאחר הניתוח

ניתוח להקטנת או הגדלת חזה כרוך כמו כל הליך כירורגי בסיכונים ובסיבוכים. לאחר הניתוח ייתכן שהמטופלת תסבול מדימומים, זיהומים, ונפיחות של האזור המנותח. נשים מסוימות לא יוכלו להניק לאחר הניתוח, וכן עלולות להישאר צלקות בולטות וקיים חשש לאובדן סימטריה בשדיים. במקרים נדירים עלול להתפתח נמק בעטרה או בפטמה, אשר גורם לפגיעה ממשית ביכולת ההנאה בעת קיום יחסי מין.

טרם הניתוח על הרופא להסביר למטופלת במה כרוך ההליך ולקבל את הסכמתה לביצועו. רשלנות רפואית בניתוח להקטנת חזה, יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה באוטונומיה עקב אי מתן הסכמה מדעת, גרימת נזק חמור עקב התנהלות בלתי סבירה, או באי מעקב אחר המטופלת. תביעת רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדיים, תוגש רק לאחר שהוכח באמצעות רופאים מומחים, כי אכן קיים קשר סיבתי בין התנהלות הרופא המנתח לבין הנזק המשמעותי שנותר למטופלת.

בית המשפט יבחן את התיק באמצעות התיעוד ברשומה הרפואית, שמיעת חוות דעת של מומחים ועיון בתביעות דומות. בית המשפט יקבע האם התקיימו היסודות של עוולת הרשלנות, ובמידה ויחליט כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, הוא יחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצויים בהתאם לחומרת הנזק שנגרם לה.

רשלנות עקב פגיעה ביכולת הנקה של מנותחת 

התובעת הגישה לבית המשפט תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית שנגרמה לה במהלך ניתוח פלסטי להקטנת חזה. בכתב התביעה, טענה התובעת כי לא קיבלה את מלוא המידע בדבר הסיכונים הצפויים בהליך טרם ביצוע הניתוח. הנזק מהטיפול הרשלני בא לידי ביטוי בצלקות בטן לא סבירות ובמבנה ומיקום לא סביר של הפטמות, אשר מנע ממנה אפשרות הנקה עתידית.

לאחר מסירת כתב התביעה, הרופא הנתבע נמנע מהגשת כתב הגנה ולא התייצב להליך השיפוטי. חברת הביטוח, הגישה כתב הגנה אך בשל מחדלים שונים, הורה השופט למחוק אותו. על כן התובעת ביקשה לקבל פסק דין בהיעדר הגנה.

על פי חוות דעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, הייתה התרשלות באופן הטיפול ונמצא כי הנזק שנגרם לתובעת היה מבוסס. חוות הדעת תמכה בטענת התובעת שלפיה היה על הרופא המטפל להזהירה מראש מפני אפשרות עתידית של שלילת יכולת ההנקה, והימנעות מכך עלתה לכדי רשלנות.

לאור העובדה שפסק הדין ניתן בהיעדר הגנה ולא הוצגו דעות סותרות, השופט קיבל את חוות הדעת ואת טענות התובעת לרשלנות. עם זאת, נטל הוכחת הנזק בגין טיפול זה הוטל על כתפי התובעת. בסופו של יום, התביעה התקבלה והנתבעים חויבו בתשלום פיצויים בסך של 660,000 שקלים בגין רשלנות בניתוח הקטנת חזה.