www.rashlanut-refuit.org

דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין מעקב לקוי לאחר גילוי סרטן השד

דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין מעקב לקוי לאחר גילוי סרטן השד

מחלת הסרטן הינה מחלה קשה בעלת מופעים רבים. לא מעט מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות עקב ליקויים בטיפול ובאבחון מחלה זו. למשל, רשלנות רפואית בסרטן עקב אי בדיקת רקע משפחתי רפואי כאמצעי שיכול לסייע בגילוי מוקדם של המחלה, או הימנעות ממתן טיפול מסוים שיכול למנוע הישנות המחלה, לאחר שכבר הופיעה וטופלה. דוגמאות אלו נידונו בפסק הדין דנא, על ידי שופטת בית משפט שלום תל אביב יפו.


במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית של בית החולים בו טופלה התובעת טרם מותה ולאחר שהתגלה בגופה סרטן השד. על פי כתב התביעה, בשנת 1992, חלתה המנוחה בסרטן השד ועברה כריתה. היא הייתה נתונה למעקב רפואי אצל הרופא הנתבע ובוצעו לה בדיקות שונות, אך לא ניתן טיפול כימותרפי, הורמונאלי או הקרנתי.

 

עוד מאמרים בנושא:
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?
רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן הפה, איך אפשר לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן מסוג סרקומה, מתי ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית סרטן ריאות, מתי תוגש תביעה?

 

בשנת 1995, התגלה כי המנוחה סבלה מסרטן במעי הגס וגרורות נשלחו לכבד. היא עברה ניתוח וטיפולי כימותרפיה, אך מצבה לא הוטב. בשנת 1997 היא נפטרה. טרם מותה, הוגשה התביעה דנן והיא תוקנה כך שיורשיה באו במקום המנוחה.
לטענת התובעים, בית החולים התרשל בטיפולו בעת המעקב הרפואי לאחר הטיפול שניתן בגין סרטן השד. שכן, רקעה המשפחתי והתורשתי לא נבדק. לטענת התובעים, לו הרופא המטפל היה מברר פרטים אלו, היה מתגלה כי אביה של המנוחה נפטר אף הוא מסרטן המעי הגס. לטענתם, מידע זה היה עשוי למנוע ולכל הפחות לצמצם את היקף המחלה בגוף המנוחה. התובעים הוסיפו וטענו לרשלנות בגין אי מתן טיפול מניעתי למנוחה לאחר כריתת השד, למרות השלב המתקדם בו אובחנה מחלת הסרטן בגופה.


מנגד, הנתבעים הכחישו את הטענות כלפיהם. לטענתם, הם בדקו וביררו עם המנוחה את רקעה המשפחתי אך האחרונה לא חשפה את העובדה כי אביה חלה אף הוא בסרטן המעי הגס. בנוסף, נטען כי לא הוכח שהאב אכן סבל מאותו סוג סרטן ממנו סבלה המנוחה. יתרה מזאת, הנתבעים טענו שלא היה צורך בטיפול מניעתי לאחר כריתת השד במצבה של המנוחה. זאת משום שמטרתו של טיפול זה הינה למנוע את הישנות הגרורות בשד ובמקרה זה, אכן לא הופיעו גרורות לאחר הכריתה ועד מות המנוחה.


דיון והכרעה


לאחר שמיעת טענות הצדדים והמומחים השונים, הוחלט לדחות את התביעה. באשר לטענתם הראשונה של התובעים להתרשלות באי מתן טיפול מניעתי למנוחה לאחר כריתת השד, טענה זו נדחתה. על בסיס חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, השופטת קבעה כי במקרה זה, די היה במעקב הרפואי שבוצע למנוחה ובבדיקת ממוגרפיה שנתית.

 

גם את טענת התובעים באשר להתרשלות בתשאול לקוי אודות עברה המשפחתי והתורשתי של המנוחה השופטת דחתה. לאור העובדה שהמנוחה עצמה לא הייתה יכולה להעיד על התשאול, נאלצה השופטת להתבסס בקביעתה על יתר העדויות. לקביעתה, העדויות מטעם התובעים לא היו מהימנות בעניין זה ולא עלו בקנה אחד עם הטענות שהופיעו בכתב התביעה. מול עדויות אלו, עמדה עדות הרופא המטפל שהותיר רושם אמין על השופטת (היא פסקה כי עדותו הייתה רצופה, עקבית ועלתה בקנה אחד עם עדויות נוספות מטעם הנתבעים).

 

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה

 

הוחלט כי אכן בוצע תחקור על עברה הרפואי והתורשתי של המנוחה, אך היא נמנעה מלחשוף את מחלת אביה ומותו מסרטן. השופטת הוסיפה וקבעה כי גם לו נתון רפואי זה היה בידיעת הרופאים המטפלים, לא בהכרח שהמנוחה הייתה נחשבת בקבוצת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לאור הידע הרפואי שהיה דאז. עם זאת, לא היה ניתן לשלול את שליחתה לביצוע בדיקות לאיתור המחלה. אולם, משום שמחלתו של אבי המנוחה לא הייתה מצויה בידיעת הרופא המטפל, השופטת קבעה שאי שליחתה לביצוע בדיקה לאיתור סרטן המעי הגס במועד מוקדם יותר לא עלה לכדי התרשלות. בסופו של דבר, השופטת פסקה שהנתבעים פעלו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה תקופה הן במעקבה של המנוחה לאחר כריתת השד והן בטיפול לאחר גילוי סרטן המעי הגס. לכן, הוחלט לדחות את התביעה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים... 

רופא חדר המיון אשר בדק את התובע, לא ידע להשיב בבית המשפט האם עיין בתיק האשפוז או סיכום המחלה של התובע... 

האם המטופל נתן את הסכמתו המודעת לביצוע כריתת גידול בבלוטת יותרת המוח? האם במידה והיה המטופל יודע על כל הסיכונים, היה הוא מאשר את קיום ההליך הרפואי?