המומחה שחתם על חוות הדעת נפטר

במסגרת תביעה לרשלנות רפואית, מציגים הצדדים חוות דעת רפואיות מטעמם על מנת להוכיח את טענותיהם. הצגת חוות דעת זו אינה חובה, אך היעדרה פוגם בסיכויי התביעה ובהוכחת הטיעונים. לאחר הגשת חוות הדעת, יכול הצד שמנגד לחקור את המומחה ולבקש שאלות הבהרה לשם הפרכת הקביעות.האמורות בה. במקרה בו נפטר המומחה הרפואי טרם חקירתו, הרי שיכולת הצד השני להפריך את מסקנותיו נפגעת.

עוד מאמרים בנושא:
חקירת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית

בפסיקה ישנן גישות שונות לשאלה כיצד צריך בית המשפט להגיב במקרים אלו – האם לקבל את חוות הדעת, לדחותה ולהורות על הגשה מחדש או למנות מומחה מטעמו. דוגמא לבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ניתן לראות בפסק דין דנא, אשר נידון בבית משפט שלום חיפה.

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לרשלנות רפואית. התביעה נתמכה בחוות דעתו של רופא מומחה, אך הלה נפטר לאחר מכן ובטרם הספיק להיחקר עליה. למרות זאת, הגישו הנתבעים חוות דעת רפואית מנוגדת ותחשיבי נזק על סמך הנטען בה. בית המשפט הציע לצדדים הצעת פשרה, אך היא נדחתה. אז, ביקש בא כוחה של התובעת מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו.

התנגדות הנתבעים למינוי המומחה הייתה חוקית - הבקשה נדחתה

הנתבעים התנגדו לבקשה. לטענתם, לאחר פטירתו של המומחה מטעם התובעת, לא היה באפשרותה להתבסס על דעתו בטיעוניה. בשל כך, הנתבעים טענו כי כלל לא הייתה מחלוקת רפואית בינם לבין התובעת ולכן לא היה מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט.

בהחלטתו, הורה השופט על דחיית הבקשה.השופט קבע כי התובעת הסתמכה בבקשתה למינוי מומחה על נתון נורמטיבי והלכה שנקבעה במקרה דומה אחר. אולם, לאחר עיון בנסיבות המקרה הקודם, נמצא דווקא כי העובדות היו שונות בתכלית. שכן, במקרה הקודם, השופטת כלל לא נדרשה להכריעה הכרעה נורמטיבית בעניין לאור העובדה שבעלי הדין לא התנגדו למינוי המומחה מטעם בית המשפט. מנגד, במקרה דנן, בא כוחם של הנתבעים התנגד למינוי מומחה זה, והתנגדותו הסתמכה על הוראות הדין.

השופט ציין אמנם כי היה מוטב לו הנתבעים לא היו מתנגדים למינוי המומחה מטעם בית המשפט למרות פטירת המומחה מטעם התביעה. אך, מאחר והתנגדותם הייתה כחוק, לא נותר לשופט אלא לקבלה. עם זאת, השופט הבהיר כי באפשרותה של התובעת היה להמציא חוות דעת שתחליף את חוות דעתו של המומחה שנפטר על מנת להוכיח את טענותיה.