www.rashlanut-refuit.org

פיצויים מתוקף חוק הגזזת בגין רשלנות רפואית

פיצויים מתוקף חוק הגזזת בגין רשלנות רפואית

מחלת הגזזת הינה מחלה אשר עלולה לפגוע בקרקפת הראש והשיער. מדובר במחלה מדבקת מאוד ולפיכך, המדינה נהגה לבצע טיפולים כנגדה על עולים חדשים שהגיעו לישראל ממדינות בהן המחלה הייתה נפוצה. במסגרת טיפולים אלו, קיבלו העולים הקרנות בראשם. בשנות השמונים, התגלה קשר סיבתי בין ההקרנות לבין הופעת מחלות שונות כגון סרטן ומחלות עור. בשנות התשעים, נחקק חוק מכוחו יכולים נפגעי טיפולי ההקרנות אשר סבלו ממחלות שונות לאחר מכן, לתבוע פיצויים מהמדינה. בד בבד, הוגשו תביעות נגד המדינה בגין רשלנות רפואית עקב אי יידוע העולים על הקשר הסיבתי בין ההקרנות למחלות. כך היה במקרה זה, שנידון ביית המשפט המחוזי בירושלים.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?


במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה לרשלנות רפואית בגין הקרנות נגד מחלת הגזזת שעברה התובעת בהיותה בת 6. על פי כתב התביעה, התובעת עלתה לישראל מלבנון בשנת 1950. בהתאם להוראת משרד הבריאות באותה תקופה, היא קיבלה הקרנות נגד מחלת הגזזת. בשנת 2005, כאשר התובעת הייתה בת 61 התגלה בראשה גידול רב מימדים. הגידול התגלה לאחר שהתובעת איבדה את הכרתה והתעלפה. היא נותחה בדחיפות וחלק מהגידול הוסר. לאחר מכן, התובעת נבדקה מספר פעמים על ידי נוירולוג והומלץ לה לעבור ניתוח נוסף להסרת שארית הגידול.


טיעוני הצדדים


התובעת טענה לרשלנות מטעם הנתבעת אשר הייתה אחראית על ההקרנות נגד מחלת הגזזת. זאת מאחר שהאחרונה לא הזהירה אותה ויידעה אותה מפני הסיכון לחלות בסוג הגידול שהתגלה בראשה בשל הטיפול נגד הגזזת. כמו כן, התובעת טענה שהנתבעת נהגה כלפיה בהתרשלות וחוסר זהירות לאחר שמנעה ממנה ביצוע בדיקות שונות כגון הדמיה ורנטגן. לחלופין, נטען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הציעה לתובעת לעבור בדיקות אלו באופן פרטי.

 

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה


מנגד, הנתבעת ביקשה לדחות על הסף את התביעה מחמת מיצוי עילת תביעה. זאת לאחר שהתובעת הגישה בעבר תביעה לפיצוי כספי בגין נזקיה עקב ההקרנות שקיבלה בעבר. בדיון מקדים שנערך, השופט דחה את בקשת הדחייה. אז, הסכימה הנתבעת לקבל את טענת ההתרשלות בגין אי היידוע וההתרעה בפני התובעת על הקשר בין ההקרנות שהיא קיבלה בילדותה נגד מחלת הגזזת, לבין סיכוייה העתידי לסבול מגידולים. לכן, השאלה שנותרה במרכז המחלוקת בין הצדדים הייתה בדבר הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.


דיון והחלטה


על סמך חוות הדעת הרפואיות, החליט השופט כי הגידול שהתגלה בראשה של התובעת נגרם עקב ההקרנות אותן קיבלה בילדותה נגד מחלת הגזזת. בפסק הדין נקבע כי לו התובעת הייתה מיודעת אודות הסיכון המוגבר לו היא נחשפה עקב ההקרנות, הגידול בראשה היה מאובחן בשלב מוקדם יותר. נטען כי התובעת העידה שהייתה מתייעצת עם רופאים לגבי טיפול ומעקב נדרש מיד, לו הייתה מקבלת את המידע בדבר הקשר בין הקרנות לגידול הסרטני לאחר גילויו, בשנות השמונים.

 

התובעת טענה כי היא הייתה מבצעת את הבדיקות הנחוצות בהתאם להוראות הרופאים, הן על חשבון קופת החולים והן על חשבונה. משום שהתובעת לא נחקרה על הצהרה זו על ידי הנתבעת, השופט קיבל את טענתה. בנוסף לכך, התובעת העידה שטרם גילוי הגידול, היא סבלה במשך שנים מכאבי ראש ונשירת שיער, עייפות וקשיי ריכוז. מכך, הסיק השופט שלו התובעת הייתה מיודעת על הקשר בין ההקרנות לסיכון המוגבר ללקות בגידול סרטני, היא הייתה מבצעת בדיקות שונות לאבחון מחלתה.

 

המומחים הרופאים מטעם הנתבעת טענו כי גם אם התובעת הייתה נבדקת בשלב מוקדם, לא היה ניתן לומר בוודאות כי הגידול בראשה היה מתגלה. השופט דחה טענה זו וקבע שהתובעת הוכיחה במאזן הסתברויות כי אילו היא הייתה נבדקת כבר בשנות השמונים, ניתן היה לאתר את הגידול. בפסק הדין נקבע כי מסקנה זו התחייבה גם מדוקטרינת הנזק הראייתי שנגרם לתובעת. נזק זה בא לידי ביטוי בכך שהנתבעת מנעה ממנה לבצע את הבדיקות הנדרשות לגילוי הגידול, לאחר שלא יידעה אותה בדבר סיכוי מחלתה.

 

לאור מצב זה, עבר נטל הראיה לנתבעת והיה עליה להוכיח את העובדות שהיה ניתן להוכיחן אלמלא התרשלותה. בסופו של דבר, השופט הכיר בנכותה של התובעת עקב המחלה, וקבע כי לו הגידול היה מאובחן בשלב קודם יותר, נזקיה היו קטנים. על כן, נפסקו לה פיצויים בסך 805,624 ₪.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?