פיצויים מתוקף חוק הגזזת בגין רשלנות רפואית
מחלת הגזזת הינה מחלה אשר עלולה לפגוע בקרקפת הראש והשיער. מדובר במחלה מדבקת מאוד ולפיכך, המדינה נהגה לבצע טיפולים כנגדה על עולים חדשים שהגיעו לישראל ממדינות בהן המחלה הייתה נפוצה. במסגרת טיפולים אלו, קיבלו העולים הקרנות בראשם. בשנות השמונים, התגלה קשר סיבתי בין ההקרנות לבין הופעת מחלות שונות כגון סרטן ומחלות עור. בשנות התשעים, נחקק חוק מכוחו יכולים נפגעי טיפולי ההקרנות אשר סבלו ממחלות שונות לאחר מכן, לתבוע פיצויים מהמדינה. בד בבד, הוגשו תביעות נגד המדינה בגין רשלנות רפואית עקב אי יידוע העולים על הקשר הסיבתי בין ההקרנות למחלות. כך היה במקרה זה, שנידון ביית המשפט המחוזי בירושלים.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה לרשלנות רפואית בגין הקרנות נגד מחלת הגזזת שעברה התובעת בהיותה בת 6. על פי כתב התביעה, התובעת עלתה לישראל מלבנון בשנת 1950. בהתאם להוראת משרד הבריאות באותה תקופה, היא קיבלה הקרנות נגד מחלת הגזזת. בשנת 2005, כאשר התובעת הייתה בת 61 התגלה בראשה גידול רב מימדים. הגידול התגלה לאחר שהתובעת איבדה את הכרתה והתעלפה. היא נותחה בדחיפות וחלק מהגידול הוסר. לאחר מכן, התובעת נבדקה מספר פעמים על ידי נוירולוג והומלץ לה לעבור ניתוח נוסף להסרת שארית הגידול.
טיעוני הצדדים
התובעת טענה לרשלנות מטעם הנתבעת אשר הייתה אחראית על ההקרנות נגד מחלת הגזזת. זאת מאחר שהאחרונה לא הזהירה אותה ויידעה אותה מפני הסיכון לחלות בסוג הגידול שהתגלה בראשה בשל הטיפול נגד הגזזת. כמו כן, התובעת טענה שהנתבעת נהגה כלפיה בהתרשלות וחוסר זהירות לאחר שמנעה ממנה ביצוע בדיקות שונות כגון הדמיה ורנטגן. לחלופין, נטען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הציעה לתובעת לעבור בדיקות אלו באופן פרטי.
עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה
מנגד, הנתבעת ביקשה לדחות על הסף את התביעה מחמת מיצוי עילת תביעה. זאת לאחר שהתובעת הגישה בעבר תביעה לפיצוי כספי בגין נזקיה עקב ההקרנות שקיבלה בעבר. בדיון מקדים שנערך, השופט דחה את בקשת הדחייה. אז, הסכימה הנתבעת לקבל את טענת ההתרשלות בגין אי היידוע וההתרעה בפני התובעת על הקשר בין ההקרנות שהיא קיבלה בילדותה נגד מחלת הגזזת, לבין סיכוייה העתידי לסבול מגידולים. לכן, השאלה שנותרה במרכז המחלוקת בין הצדדים הייתה בדבר הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.
דיון והחלטה
על סמך חוות הדעת הרפואיות, החליט השופט כי הגידול שהתגלה בראשה של התובעת נגרם עקב ההקרנות אותן קיבלה בילדותה נגד מחלת הגזזת. בפסק הדין נקבע כי לו התובעת הייתה מיודעת אודות הסיכון המוגבר לו היא נחשפה עקב ההקרנות, הגידול בראשה היה מאובחן בשלב מוקדם יותר. נטען כי התובעת העידה שהייתה מתייעצת עם רופאים לגבי טיפול ומעקב נדרש מיד, לו הייתה מקבלת את המידע בדבר הקשר בין הקרנות לגידול הסרטני לאחר גילויו, בשנות השמונים.
התובעת טענה כי היא הייתה מבצעת את הבדיקות הנחוצות בהתאם להוראות הרופאים, הן על חשבון קופת החולים והן על חשבונה. משום שהתובעת לא נחקרה על הצהרה זו על ידי הנתבעת, השופט קיבל את טענתה. בנוסף לכך, התובעת העידה שטרם גילוי הגידול, היא סבלה במשך שנים מכאבי ראש ונשירת שיער, עייפות וקשיי ריכוז. מכך, הסיק השופט שלו התובעת הייתה מיודעת על הקשר בין ההקרנות לסיכון המוגבר ללקות בגידול סרטני, היא הייתה מבצעת בדיקות שונות לאבחון מחלתה.
המומחים הרופאים מטעם הנתבעת טענו כי גם אם התובעת הייתה נבדקת בשלב מוקדם, לא היה ניתן לומר בוודאות כי הגידול בראשה היה מתגלה. השופט דחה טענה זו וקבע שהתובעת הוכיחה במאזן הסתברויות כי אילו היא הייתה נבדקת כבר בשנות השמונים, ניתן היה לאתר את הגידול. בפסק הדין נקבע כי מסקנה זו התחייבה גם מדוקטרינת הנזק הראייתי שנגרם לתובעת. נזק זה בא לידי ביטוי בכך שהנתבעת מנעה ממנה לבצע את הבדיקות הנדרשות לגילוי הגידול, לאחר שלא יידעה אותה בדבר סיכוי מחלתה.
לאור מצב זה, עבר נטל הראיה לנתבעת והיה עליה להוכיח את העובדות שהיה ניתן להוכיחן אלמלא התרשלותה. בסופו של דבר, השופט הכיר בנכותה של התובעת עקב המחלה, וקבע כי לו הגידול היה מאובחן בשלב קודם יותר, נזקיה היו קטנים. על כן, נפסקו לה פיצויים בסך 805,624 ₪.