הלכת הגולגולת הרכה
חוקי הנזיקין במשפט הישראלי קובעים כי פיצויים יקבעו לזכותו של נפגע לכשהוכח קשר סיבתי (משפטי ועובדתי) בין הנזקים אשר נגרמו לו לבין סיבת קרות הנזק. אך מהו הדין במידה והנזק אשר נגרם לנפגע, הועצם והוחמר עקב בעיות מקדימות אשר מאפיינות את הנפגע?
לדוגמא, במידה ואדם עיוור נדרס במעבר חצייה, האם יש להאשים את עיוורונו בכך שלא ראה את הרכב הפוגע מתקרב?
מהו עיקרון הגולגולת הרכה?
בתביעות רשלנות רפואית פועל עיקרון הגולגולת הדקה במקרים בהם בעיה נדירה או רגישות בלתי ידועה בגופו של המטופל, הביאה להיווצרות נזק או להחמרתו יתר על המידה של נזק שנגרם עקב רשלנות רפואית.
למעשה, הלכת הגולגולת הרכה הינה החריג בקשר הסיבתי המשפטי הידוע מעוולת הרשלנות. במידה והנפגע סבל מהנזק או סיבת הנזק נובעים מרגישות מיוחדת שלו אשר לא הייתה ידועה טרם ביצוע ההליך הרפואי, יהיה הוא זכאי לפיצויים בכל מקרה.
ידוע מקרה של רופא שיניים אשר ביצע זריקת הרדמה בילדה בת חמש, ולאחר מתן הזריקה, עקב בעיה בריאותית נדירה, התדרדר מצבה של הילדה והיא שקעה בתרדמת. בית המשפט קבע כי על הרופא לפצות את הילדה, למרות כי התופעה אשר התחבאה בגופה הינה כה נדירה עד כי ידועים רק מקרים בודדים בהיסטוריה הרפואית אשר בהם היא אובחנה.
לסיכום,
גם רגישות אישית מיוחדת, אשר כביכול מהווה את הגורם המקשר בין הטיפול לבין הנזק (מבלי יכולתו של הרופא לדעת על כך) איננה פותרת את הנתבעים מתשלום הפיצויים בעקבות הנזק. הלכת הגולגולת הרכה נועדה להגן על אלו אשר סובלים מרגישות מיוחדת משאר האוכלוסייה ונפצעו שלא באשמתם.