רשלנות של רופא בביקור בית
אדם שאינו חש בטוב בשעות הלילה או במהלך שבתות וחגים, כאשר המרפאות סגורות, יכול להזמין רופא הביתה דרך קופת חולים או באופן פרטני. במהלך הבדיקה הרופא נדרש לעבור על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, לאבחן את מצבו באמצעות בדיקה גופנית, להעניק טיפול רפואי ראוי, ובמידת הצורך להפנותו לחדר מיון.
מכיוון שלרוב מדובר במקרים דחופים שאינם סובלים דיחוי, והרופא אינו מכיר את המטופל כמו רופא המשפחה הקבוע, חלה עליו אחריות מוגברת לבדוק את המטופל ולהעניק לו טיפול הולם. יחד עם זאת קרו מקרים שבהם הרופא לא אבחן את הבעיה בזמן או התרשל במתן הטיפול, ועקב כך נגרם נזק חמור למטופל.
טרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, חשוב לברר עם מומחים האם הרופא נהג בצורה סבירה במהלך ביקור בית, האם חרג מהנהלים המקובלים והאם נקט באמצעי זהירות שנדרשו כדי להבטיח את שלומו של המטופל. במקרה שנמצא קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין התנהלות הרופא במהלך הביקור, ניתן להגיש תביעה ולדרוש פיצויים בגין עוולת רשלנות רפואית.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול באוטם שריר הלב, מתי ניתן לתבוע פיצויים?
רשלנות של רופא בביקור בית באבחון התקף לב
בתביעה שהוגשה בגין רשלנות רפואית, טענה התובעת כי בעקבות כאבים ולחץ בחזה הזמינה ביקור בית של רופא דרך חברה המספקת שירותים רפואיים לבית הלקוח. בזמן שהרופא שהה בביתה היא עברה אירוע באוטם בשריר הלב, אולם הרופא לא אבחן את מצבה ולא הפנה אותה לחדר מיון, אלא בדק אותה באופן שטחי ונתן לה כדורים.
לאחר כ 24 שעות פנתה התובעת לקופת החולים ומשם הופנתה באופן דחוף לבית חולים, אולם בשל העיכוב במתן טיפול, נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 25%. מנגד הכחיש הרופא את המיוחס לו, וטען כי אמר למטופלת שאם הכאבים לא יחלפו תוך שעה, עליה לפנות לבית החולים
בית המשפט העדיף את גרסתה של התובעת, שנתמכה בראיות ובחוות דעת של מומחים, וקבע כי הרופא לא פעל כנדרש מהרופא הסביר, מכיוון שלא אבחן את הבעיה ולא דאג להבהיר לה כי עליה לגשת בדחיפות לבית חולים, כדי לקבל טיפול ראוי, שיכול היה למנוע את נזקיה.
בנוסף קבע בית המשפט כי הרופא התרשל בכך שהגיע לביקור בית ללא מכשיר א.ק.ג. וחרף העובדה שהוא היה מודע לכאבים ולחץ בחזה שמהם סבלה, לא ערך בדיקה מקיפה. בנסיבות אלה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין אי הפניית המטופלת לטיפול לבין הנזק שנגרם לה, וחייב את הרופא לשלם לתובעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
רשלנות באבחון של דלקת קרום המוח במהלך ביקור רופא
במקרה נוסף של רשלנות רפואית, הגישו הוריה של קטינה כבת חמש שנים שנפטרה כתוצאה מזיהום, תביעה בגין רשלנות באבחון דלקת קרום המוח. על פי עובדות התביעה, לאחר שהקטינה שבה מגן הילדים, היא התלוננה על כאבים וחולשה. הוריה נתנו לה תרופה להורדת החום והשכיבו אותה לישון.
אחרי הצהריים הילדה עדיין לא חשה בטוב, לכן פנו ההורים למוקד טלפוני של קופת החולים והופנו למוקד של חברת ביקור רופא. הרופא בדק את הילדה ונתן לה אופטלגין והמתין זמן מה לירידת החום שעמד על 39.8 מעלות. בבוקר למחרת הבחינה האם כי הופיעו כתמים כחולים על גופה של הבת, ובהמשך יצא לה דם מהפה והיא איבדה את הכרתה. האם לקחה אותה מיד לבית חולים ושם נפטרה. מניתוח שלאחר המוות עלה כי המוות נגרם בשל דלקת קרום המוח חיידקית.
בית המשפט קבע כי הרופא התרשל באבחון המחלה, וכלל לא שקל אפשרות של דלקת קרום המוח חרף תלונות המטופלת והתסמינים, ואף הרישום הרפואי שניהל לקה בחסר. על כן קבע כי הוא אחראי למותה של הקטינה, וחייב אותו לשלם להוריה פיצויים בסך של למעלה ממיליון שקלים.
