www.rashlanut-refuit.org

סרטן שלפוחית השתן רשלנות רפואית, מתי ניתן לקבל פיצויים?

סרטן שלפוחית השתן רשלנות רפואית, מתי ניתן לקבל פיצויים?

סרטן שלפוחית השתן נפוץ בקרב נשים וגברים, והוא הסרטן הרביעי בשכיחותו אצל גברים אחרי סרטן הערמונית, סרטן הריאות וסרטן המעי. אבחון מוקדם של המחלה בשלבים ראשונים, מעקב נכון אחרי החולה וטיפול מונע נגד התקדמות הגידול קריטיים ביותר ואף מאפשרים לחולה לנהל אורך חיים ולשמור על איכות חיים בריאה.


איחור בגילוי גידול סרטני עלול לגרום נזק בלתי הפיך כגון כריתת איבר מגופו של החולה, כדי שיהיה ניתן להצילו. במקרים חמורים יותר, האיחור בגילוי יכול להוביל אף למות החולה. בחלק מהמקרים, עולה הטענה שניתן היה לגלות את הגידול במועד מוקדם יותר והאיחור הוא בגדר רשלנות רפואית בטיפול בסרטן.


רשלנות רפואית בסרטן שלפוחית השתן יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר או שגוי של גידול ממאיר, אשר הוביל לדחיית הטיפול וכתוצאה מהעיכוב נגרם נזק חמור לחולה. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית המטופל לבדיקות הנחוצות, פענוח לקוי של הממצאים, מתן טיפול לא מתאים, אי מעקב אחר השינויים במצבו של החולה ועוד.

 

כדי להגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית, יש לפנות למומחה רפואי ולברר באמצעות חוות דעת רפואית, האם התנהלות הרופא עולה לכדי עוולת הרשלנות והאם קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הרופא לבין הנזק. 


אם לא נמצא קשר סיבתי שניתן להוכחה, בית המשפט לא יקבל את התביעה והתובע לא יהיה זכאי לפיצויים, ואף יידרש לצאת בהוצאות המשפט, תשלום עבור חוות דעת המומחים, שכר טרחת עורך דין והוצאות הנתבעים. ואולם, אם התביעה תתקבל, התובע יהיה זכאי לתשלום פיצויים על פי מידת הנזק, בהתאם לעיקרון השבת המצב לקדמותו.


האם שלפוחית השתן נכרתה עקב איחור באבחון גידול ממאיר?


במסגרת תביעת רשלנות רפואית נטען שהרופאים התרשלו בטיפול בתובע ואיחרו בגילוי גידול סרטני בשלפוחית השתן, עד שלא נותרה ברירה אלא לכרות את האיבר. בית המשפט נדרש להכריע האם שלפוחית השתן נכרתה עקב איחור באבחון הגידול הממאיר והאם התובע זכאי לתשלום פיצויים עקב אבחון רשלני של סרטן שלפוחית השתן. 


על פי עובדות התביעה, במאי 2000, התובע הגיע לראשונה לביקור אצל הנתבע, אורולוג מומחה. הוא הופנה אליו על ידי רופא המשפחה, בעקבות כאבים שחש בעת מתן שתן. התובע נדרש לבצע בדיקות דם ושתן ולאחר קבלת התוצאות, הנתבע אבחן שהיה מדובר בזיהום וטיפל בהתאם. 


בתחילת יוני 2000, התובע עבר אולטרסאונד שתוצאותיו נמצאו תקינות, אך הכאב לא פסק. על כן, הנתבע המליץ על טיפול תרופתי ומעקב. כעבור שלושה חודשים, אשת התובע ביקרה אצל רופא המשפחה והתלוננה בשם בעלה על חולשה כללית. הרופא נתן לה הפניה לבדיקות מעבדה עבור התובע. למחרת, התובע ביצע את הבדיקות והממצאים היו תקינים.


חודש וחצי לאחר מכן, התובע פנה לנתבע בשל בעיות במערכת השתן. בבדיקות התגלו כדוריות דם אדומות והנתבע המליץ לתובע לעבור בדיקת ציסטוסקופיה. יש לציין שמדובר בבדיקה במהלכה מוחדר מכשיר אופטי לתוך השופכה, כדי לבחון את פנים שלפוחית השתן. הבדיקה נקבעה לתחילת נובמבר 2000, אך התובע לא הגיע אליה. לבסוף, הבדיקה בוצעה בסוף אותו חודש ואז, עלה חשד לגידול בשלפוחית השתן. 


התובע הופנה לניתוח להסרת הגידול שבוצע על ידי הנתבע, אשר המליץ גם על הסרת שלפוחית השתן. התובע בחר שלא לכרות את השלפוחית והחל בסדרת טיפולים שכללה כימותרפיה והקרנות, אך הוא המשיך לסבול מגידולים סרטניים. בסופו של דבר, במהלך שנת 2005, התובע עבר ניתוח לכריתת שלפוחית השתן, לאחר שהתגלה שהיא התנוונה ולא היה מנוס מכריתתה. מאז ביצוע הניתוח, התובע התלונן על כאבים באגן, איבוד שתן ותופעות לוואי נוספות.


האם המומחה נהג כרופא סביר?


בית המשפט בחן את חוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי הנתבע לא הפר את חובת הזהירות שהוטלה עליו עת טיפל בתובע, ושלא נפל כל פגם באופן הטיפול שניתן לתובע. נקבע שבתחילת הטיפול, כאשר הנתבע המליץ על טיפול אנטיביוטי רחב טווח, ההחלטה התבססה על תוצאות הבדיקות והתובע אף הגיב לטיפול בצורה יעילה. כלומר, הרגשתו השתפרה. על כן, ניתן היה להסיק שהתובע אכן סבל מדלקת בדרכי השתן כאשר הגיע לנתבע לראשונה.


עוד נקבע שכבר באותו מועד, הוצע לתובע לעבור בדיקת ציסטוסקופיה, וניתן לו הסבר מקיף אודות מהותה ומטרתה. אולם, התובע החליט שלא לבצעה ולמצות תחילה את הטיפול האנטיביוטי, שהיה פחות חודרני. החלטה זו התקבלה בעצה אחת עם הנתבע, והייתה סבירה וראויה בנסיבות העניין. לפיכך, נקבע שהנתבע נהג כרופא סביר, בפרט לאור העובדה שהורה לתובע לשוב לביקורת כעבור שלושה חודשים. 


כאמור, התובע לא שב לביקור זה ומכך ניתן היה ללמוד על שיפור במצבו. כלומר, שהאבחון בדבר הדלקת היה נכון. נקבע שלו התובע היה שב בחלוף שלושת החודשים וחוזר על תלונותיו, ניתן היה להניח שהנתבע היה מבצע את הבדיקה הפולשנית ומגלה את הגידול. אולם, מאחר שהתובע הוא שנמנע מלשוב לביקורת, לא היה מקום להטיל על הנתבע את האחריות לאי גילוי הגידול במועד זה.


האם על הרופא מוטלת חובה לזמן לביקורת?


כאשר התובע שב לנתבע, בחלוף שישה חודשים, הנתבע ביצע את הבדיקה וגילה אודות הגידול. לטענת התובעים, הנתבע התרשל מאחר ולא קרא לתובע לביקורת מיוזמתו בחלוף השלושה חודשים ולא עקב אחר מצבו. אולם, בנסיבות העניין נקבע שהנתבע לא נדרש לזמן את התובע לביקורת מיוזמתו ולערוך מעקב אחר מצבו, בפרט לאור העובדה שהאבחנה הראשונה הייתה דלקת.


כמו כן, התובע העיד על עצמו שהוא היה מודע לגופו ובריאותו ונהג לפנות לרופאים כאשר חש כאבים. לאור האמור, נקבע שלא היה ניתן להטיל על הנתבע אחריות בגין הגילוי המאוחר של הגידול, מקום שבו התובע הוא שנמנע מביקורת רפואית בחלוף שלושת החודשים ואף לא התייצב לביצוע הניתוח במועד הראשון שנקבע. לפיכך, בסופו של דבר התביעה נדחתה.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין בעניין אי אבחון סרטן השד ואי מניעת התפשטות המחלה - רשלנות רפואית

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

פסק דין בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד - איחור בביצוע ממוגרפיה

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

פסק דין בעניין אי ביצוע בדיקת קולונסקופה - רשלנות באבחון סרטן המעי הגס

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

פסק דין בעניין מתן טיפול כימותרפי בגין איבחון לימופמה שגוי - האם רשלנות?

האם הרופאים היו אמורים לזהות כי מדובר בזיהום ולא בלימפומה? האם מדובר באבחון שגוי העולה כדי רשלנות רפואית במתן טיפול כימותרפי? 

רשלנות בניתוח הסרת גידול שפיר בראש

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

אבחון מקרה פסיכיאטרי במקום סרטן - פיצויים בגין רשלנות רפואית

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

פיצויים בגין איחור באבחון סרטן השד - כריתת שד ללא צורך

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית - באי ביצוע בדיקת ממוגרפיה - סירוב לבדיקה

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן צוואר הרחם

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

תביעה על סך 3.8 מיליון שקלים בגין רשלנות באבחון סרטן הערמונית

תביעה על סך 3.8 מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית לכאורה באבחון סרטן הערמונית... 

רשלנות בטיפול בגידול סרטני גרמה לכריתת רחם

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-1.5 מיליון שקלים בגין כריתת רחם לאחר טיפול רשלני בסרטן... 

רשלנות רפואית באבחון גידול בראש פעוט - בית החולים שניידר

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רשלנות באבחון גידול בראש - פיצויים גם בגין פגיעה בתפקוד מיני

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

אובדן סיכויי החלמה בגין רשלנות רפואית בסרטן - חישוב שיעור אחריות

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

ביטול פסק דין של בית המשפט המחוזי - לא הייתה רשלנות בסרטן

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

האם רשלנות בסרטן בגין העדר מעקב לאחר הסרת גידול ממאיר?

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

איחור באבחון סרטן בתעלת השמע - האם רשלנות רפואית?

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

סרטן לאחר הקרנות נגד גזזת בילדות - האם רשלנות רפואית של המדינה?

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם רשלנות במעקב לאחר כריתת גידול ואי אבחון סרטן המעי הגס?

תביעת רשלנות רפואית אשר עוסקת ברשלנות רפואית באי אבחון סרטן המעי הגס תוך מעקב רשלני לאחר כריתת גידול...