``הדבר מעיד בעד עצמו`` - פסק דין בעניין רשלנות רפואית

לא פעם, שומעים על אדם שניזוק קשות כתוצאה מרשלנות במהלך טיפול רפואי זה או אחר. אולם, לעיתים, דווקא מקרים קשים אלו אינם מזכים את הניזוק בפיצוי, לאור חלוף הזמן ממועד קרות הנזק וקיומה של התיישנות. לחלופין, גם אם התביעה לא נדחית עקב התיישנות, הרי שעם חלוף השנים, ראיות רבות נאבדו, הושמדו ויתכן שחלק מעדי המפתח נפטרו. כלומר, חלוף הזמן גורם לכך שהתשתית הראייתית של התביעה תדלדל וכתוצאה מכך, ישנו קושי מהותי להוכיח את טענת הרשלנות. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה הבא.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית ברפואת ילדים: מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בבדיקת ניקור מותני לילדים, מתי תוגש תביעת פיצויים?

במקרה זה, התובע הגיש כתב תביעה נגד קופת חולים כללית - שירותי בריאות כללית, בגין רשלנות רפואית. על פי עובדות המקרה, התובע נולד בשנת 1976 כבן בכור מתוך שמונה ילדים. ההיריון והלידה היו תקינים וכשהתובע היה בן תשעה שבועות, הוא החל לסבול משלשולים. הוא אובחן על ידי רופא ילדים כחולה בדלקת גרון וטופל באנטיביוטיקה. לאחר שמצבו לא השתפר ואף החמיר, הוריו לקחו אותו שוב לבדיקה בקופת חולים ולאחר מכן שבו לביתם.

מצבו של התובע הוסיף להיות קשה ולמרות זאת, קופת החולים סירבה לשלוח רופא לביקור בית והפנתה את ההורים לבית חולים, במידה ולא יהיה שיפור. באותו היום, חלה החמרה נוספת ועל כן, התובע הובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה. בבית החולים הוא קיבל דום לב ולכן נזקק להחייאה והנשמה מלאכותית. התובע שהה בבית החולים במשך כמעט שנה וגם לאחר שחרורו, הוא סבל מבעיות שונות וחמורות.

כתב התביעה

בכתב התביעה נטען שבעקבות הטיפול שניתן לתובע, נגרם לו שיתוק מוחין, פיגור קשה, תנועות בלתי רצוניות, אפילפסיה וקושי בדיבור. הביטוח הלאומי הכיר בתובע כבעל נכות צמיתה בשיעור של 100% ובעקבות מצבו, הוא לא היה מסוגל להשתכר לפרנסתו והועסק בעבודה מוגנת. כמו כן, התובע נזקק לטיפול רפואי שוטף, עזרה תמידית, דיור ורכב מתאימים.

לטענת קופת החולים, האירועים הנטענים התרחשו לפני שנים רבות ולכן, היה ראוי לבחון את הטיפול שניתן לתובע על פי הסטנדרט הרפואי שהיה נהוג אותה עת. לא זו אף זו, גם לפי הסטנדרט הרפואי שהיה קיים בתקופה דאז, נטען שלא הייתה רשלנות בהתנהלות הנתבעת ובמידה שהיא הייתה קיימת, הרי שהיה צריך לייחס אותה להורי התובע, שלא פנו לטיפול הנדרש והזניחו את מצבו.

דיון

בפתח הדיון, הובהר שהמאפיין המרכזי של התביעה דנן היה שהיא הוגשה לאחר 24 שנים ממועד התרחשות האירועים המתוארים. פרק זמן זה גרם לכך שראיות רבות שהיו יכולות לסייע לתובע בטיעוניו, הושמדו על ידי קופת החולים, כפי שמשרד הבריאות הנחה אותה לעשות.

לטענת התובע, הנתבעת גרמה לו נזק ראייתי בכך שלא שמרה על המסמכים הרפואיים בעניינו. ככלל, נזק ראייתי מתגבש במקרה בו רשלנות המזיק היא ששללה מהניזוק את היכולת הראייתית להוכיח תביעתו. משמע, העדר רשומה רפואית הינו עניין משמעותי בתביעות ברשלנות רפואית. אולם, במקרה זה, השמדת המסמכים הרפואיים נעשתה על פי התקנות, שקובעות פרק זמן לאחריו יש להבעיר את הרשומות הרפואיות. על כן, ביעור המסמכים על ידי קופת החולים לא הווה רשלנות ולא יצר נזק ראייתי.

עוד פסקי דין בנושא:
עיכוב בביצוע החייאה והעדר רופא תורן בחדר מיון ילדים, האם רשלנות?
משרד הבריאות משנה את תנאי שיווק ושימוש בתרופות נגד צינון לילדים

למעשה, נקבע שהנזק הראייתי נוצר על ידי הוריו של התובע, שהגישו את התביעה לאחר שנים רבות, ולא חשבו על ההשלכות הראייתיות שהיו עלולות להיגרם כתוצאה מכך. זאת למרות שעובדות המקרה היו ידועות להוריו של התובע כבר לפני 24 שנים, והם אלו שניהלו בפועל את התביעה דנן.

הכרעה

השופט אף דחה את טענת התובע להחלת הכלל הדבר מעיד על עצמו. הודגש שבמקרה זה, נטל הראייה הושת על התובע, אשר לא הרים אותו. זאת מאחר ולבית המשפט הוצגה תשתית ראייתית מצומצמת, שלא הצביעה על אינדיקציה להפרת חובת הזהירות על ידי הנתבעת, או על קיומו של קשר סיבתי בין דרך התנהלותה לנזקו של התובע. על כן, לא היה ניתן לחייב את הנתבעת בנזיקין. כאמור, הגורם לתשתית הראייתית הרעועה היה חלוף זמן והעובדה שבמשך השנים, מסמכים רפואיים רבים, שהיו עשויים לסייע לתובע, הושמדו על ידי הנתבעת בכפוף לתקנות ולנהלים בנושא. על כן, התובע לא היה יכול להלין על כך. בסופו של דבר, התביעה נדחתה.