www.rashlanut-refuit.org

תשלומים עיתיים בתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית

תשלומים עיתיים בתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית

דיני הנזיקין קובעים שתי אפשרויות לתשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית, האחת - תשלום עתי והשנייה - תשלום חד פעמי. פיצויים עתיים נפרסים לאורך תקופה ארוכה וממושכת לעומת פיצויים שמשולמים באופן חד פעמי ללא דיחוי והתובע זכאי לקבל את מלוא הסכום שנפסק לטובתו. קביעת סוג הפיצויים תלויה בגורמים שונים והיא בעלת השלכות רבות על התובע, על הנתבע ועל מערכת המשפט.

 

רשלנות רפואית בטיפול עלולה לגרום לעיתים לנזקים קשים ביותר. לא אחת, עוולת הרשלנות פוגעת בגופו של אדם בצורה כה חמורה עד כי הוא נותר סובל מנכות לצמיתות. תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית אמורות לפצות את התובע בשל הנזקים שנגרמו לו על ידי הצוות הרפואי ומי מטעמו. את הפיצויים ניתן לקבל בשני אופנים, תשלומים מיידים ותשלומים עיתיים.


תשלומים מיידים לעומת תשלומים עיתיים

 

תשלום מידי משולם לתובע בפעם אחת בגין נזקיו. במסגרת קביעת הסכום הפיצויים, בית המשפט עומד גם על התפתחויות האפשריות במצבו הבריאותי של הנפגע. לעומתו, תשלום עיתי, הלקוח מהמילה זמן, משולם על בסיס סכום חודשי הנקבע על ידי בית המשפט, וזאת עד לתום אחרית ימיו של התובע. 

 

האפשרות לשימוש בתשלומים עיתיים נתונה לשיקול דעת בית המשפט ורק בהתקיים נסיבות מסוימות בית המשפט יפסוק כי הפיצויים בגין רשלנות רפואית, או חלק מהם ישולם בצורה תקופתית. פסיקת פיצויים בתשלום עתי נאמנה יותר למטרתו העיקרית של השבת המצב לקדמותו, לעומת פסיקת הפיצויים חד פעמיים, שבהם בית המשפט לא נדרש לשער מה יקרה לתובע בעתיד ואם תחול החמרה במצבו. 

 

הגדלת פיצויים בגין החמרה במצבו של התובע

 

תשלומים עיתיים מגלמים את תורת הנזיקין ולכן במקום שבו יש קושי לחזות את השינויים שיתרחשו אצל התובע, הבעיה המרכזית היא כי לעיתים עלולה לחול החמרה במצבו הרפואי, ואז קיימת בעיה משפטית לפתוח מחדש את התיק. אולם ישנם מקרים שבהם בית המשפט יבחר ללכת בנתיב זה. 

 

במקרה שחלה החמרה במצב הבריאותי, התובע יכול לפנות לבית המשפט ולבקש את הגדלת הפיצויים שנפסקו לטובתו, לפי צרכיו באותה עת. הגדלת תשלום הפיצויים מתאפשרת אך רק באמצעות שני תנאים מצטברים: האחד, החמרה במצבו של התובע, לרבות בכושר השתכרותו, כתוצאה מעוולת הרשלנות. והשני כי חלפו ששה חודשים ומעלה ממועד הקביעה האחרונה בעניינו. אם תנאים אלו מתקיימים, הגדלת התשלומים העתיים תחול ממועד ההחמרה. 

 

האריך חיים מעבר לתחזיות הרופאים

 

בשנת 1991, כאשר התובע היה קטין בן שנתיים בלבד, הוא נפל בבית הוריו והובהל לבית החולים סמוך למקום מגוריו. בשל חומרת מצבו, הקטין הועבר לבית חולים אחר. התובע היה מאושפז במשך כ-100 ימים בבית החולים ובסופו של דבר נותר כאשר הוא סובל מנכויות קשות, ביניהן קטוע רגל, עיוורון, פיגור שכלי קשה וחוסר יכולת לשלוט על הסוגרים. הוריו של הקטין הגישו תביעה בשמו נגד בית החולים בטענה של רשלנות רפואית. בהמשך, התגבש בין הצדדים הסכם פשרה וסוכם כי מדינה תישא במחצית מהנזק אשר נגרם לילד.

 

בין הצדדים הוסכם כי הפיצוי יהיה בדרך של תשלום עיתי, על בסיס סכום נזק שייקבע בבית המשפט, וזאת עד לתום תוחלת חייו של הילד. בעקבות הסכמה זו, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, בית המשפט המחוזי אמד את נזקו של התובע בפסק דין שניתן על ידו. בית המשפט המחוזי בחן את הנזק של התובע על בסיס שני שיקולים עיקריים. ראשית, הסבירות שתוחלת החיים של הילד לא תעלה על שמונה שנים, על פי חוות דעת מומחה שהוגשה לפניו. שנית, עלויות סיעוד בהתאם להנחה שהילד יזדקק לסיוע של עובד זר אחד למשך כל שעות היממה.


בינתיים, בניגוד להערכות הרופאים, הילד שרד והפך לבגיר. אי לכך, הוא פנה באמצעות הוריו לבית המשפט המחוזי כדי להגדיל את התשלומים העיתיים המשולמים לו על ידי המדינה. תביעה זו הוגשה על בסיס שינוי לרעה שחל במצבו הרפואי של התובע ואשר השפיע באופן ישיר על הוצאות הטיפול. בית המשפט קיבל את טענותיו של התובע וקבע כי אכן יש להגדיל את התשלומים העיתיים.
 
מצבו הבריאותי של התובע מחייב הגדלת התשלום העיתי
 
בית המשפט המחוזי מצא בתביעה השנייה, כי בניגוד למצב שהיה לנגד עיני בית המשפט בעבר, בעת הערכת גובה הנזק בתביעת הנזיקין, לא היה ספק כי התובע נדרש להשגחה תמידית שבלעדיה תישקף סכנה לחייו. כמו כן, הוגדל מספר המטפלים שלהם התובע זכאי, מאחד לשניים ואף יותר, וכן הוגדלו האביזרים הרפואיים להם הוא זקוק.
 
בניגוד להערכות המומחים, התובע הגיע לבגרות ועל כן הוא צריך סיוע בנשיאתו למקלחת בשל משקלו. יתרה מכך, נקבע כי היות והתובע בגיר, הוריו אינם חייבים עוד בסיוע לו בהיקף של 24 שעות ביממה, ועל כן הם זכאים לעזרה מקצועית או להחזר כספי בגין הטיפול בבנם. התשלומים החודשיים לתובע הועלו מסכום של 14,000 שקלים לסך של 26,000 שקלים בחודש. כמו כן, המדינה חויבה בתשלום סכום חד פעמי לצורך רכישת ציוד רפואי. 
 
דנא 1706/12 ‏
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - האם אי גילוי מום מולד בדרכי השתן הוא רשלנות רפואית?

הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקות נחוצות, פעולות שהיה בהן להוביל לגילוי מום מולד בדרכי השתן בשלב מוקדם יותר... פיצויים על סך כשניים וחצי מיליון שקלים נפסקו על ידי בית המשפט... 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

חישוב פיצויים בגין עיוורון לאחר ניתוח מעקפים רשלני

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הרופא לא נתן טיפול אנטיביוטי - האם רשלנות רפואית ואובדן סיכויי החלמה?

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

פיצויים בעקבות שחרור מטופל במקום ביצוע צנתור - רשלנות רפואית

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ערעור על פסק דין בגין רשלנות רפואית יביא לעיכוב תשלום פיצויים?

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

הגדלת סכום הפיצויים בעקבות רשלנות רפואית בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

פסק דין בעניין רשלנות בהסרת קעקוע שהותירה צלקות

התובע עתר לפצותו בגין רשלנות רפואית בהסרת קעקוע שהותירה צלקות בגופו... התובע התאבד בגין הצלקות המכוערות שנותרו לאחר הטיפולים... 

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

התובעת עברה ניתוח להסרת טחול ע"י מכשור רפואי לא מתאים אשר גרם לה לזיהום תוך ביטני שהצריך ניתוח נוסף. 

פיצויים מתוקף חוק הגזזת בגין רשלנות רפואית

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

האם סכומי הפיצויים בגין כאב וסבל עלו במשך השנים?

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים שנפסקו בבתי המשפט בהתאם לתחומי הרפואה השונים

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

האם סכומי הפיצויים הכוללים שנפסקו בבתי המשפט עלו במשך השנים?

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

פיצויים בגין רשלנות רפואית - החדרת קטטר אפידורלי וזיהום

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

פיצויים בגין רשלנות רפואית שהביאה לתרדמת של המטופל

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

פיצויים בגין רשלנות רפואית במתן אופטלגין - רגישות לתרופה

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

פיצויים בגין טיפול ומעקב רשלני במחלת הסכרת

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

פסק דין - פיצויים בגין נזק נפשי לאחר רשלנות רפואית חרף החלמה פיסית

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?