הריון מרובה עוברים ולידה עם תסמונת דאון - האם רשלנות בהריון?

אחד החששות הגדולים ביותר במהלך ההריון היא התפתחותה של תסמונת דאון אצל העובר. הולדה של תינוק הסובל מהתסמונת הקשה, נחשבת לעיתים כמקרה בו עדיף היה לתינוק לולא בא לעולם. שופט בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר עמירם בנימיני, התייחס לכך בפסיקתו  – "קיימת מוסכמה חברתית כי ילד אשר נולד עם תסמונת דאון, טוב לו שלא היה נולד משנולד".

עוד מאמרים בנושא:
תסמונת דאון - כיצד מאבחנים ומתי רשלנות רפואית?

בית המשפט המחוזי קבע כי קופת חולים מאוחדת, ורופא מטעמה, התנהלו ברשלנות רפואית באבחון תסמונת דאון במהלך הריון מרובה עוברים. מדובר היה בהריון החמישי של התובעת, אשר בגין קשיי פריון, הושג (בדומה לקודמיו) באמצעות מיקרומניפולציה מסוג ICSI (הפריה אשר מתבצעת על ידי החדרת זירעון בודד לביצית). במהלך ההריון נקלטו ברחמה של האם שלושה עוברים. הרופאים, בשל הסיכון בניהול הריון מרובה עוברים, המליצו לאם על דילול עוברים. האם ובעלה סירבו למהלך זה מכל וכל. אי לכך, ההריון הושם בפיקוח של הרופא הנתבע.

חשד למום אצל אחד העוברים

במהלך ההריון הופנתה האם לבדיקת שקיפות עורפית אשר תוצאותיה נמצאו תקינות בנוגע לשלושת העוברים. מאוחר יותר, במסגרת בדיקת סקירת מערכות מורחבת – לשלילת מומים – נרשמה הערה בנוגע לאחד העוברים: "חדר שמאלי של הלב, נקודה היפר אקוגנית בגודל מ"מ, מופנת לרופא מטפל לשקול ייעוץ גנטי ואקו לב לעובר".

האם, אשר נבהלה מהממצא, מיהרה להגיע למרפאתו של הרופא הנתבע. הלה הרגיע אותה וביטל את ההערה כ"חסרת חשיבות". באותו מפגש ציין הרופא כי האם מרגישה טוב והבדיקות הרלבנטיות תקינות. בסופו של ההריון ילדה האם את ילדיה בניתוח קיסרי, שני ילדים בריאים וילדה הסובלת מתסמונת דאון. ההורים טענו כי מדובר ברשלנות בהריון העולה כדי הולדה בעוולה. בית המשפט בחן את חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה, אל מול חוות הדעת הרפואית מטעם ההגנה, וקבע כי דין התביעה להתקבל.

בפסק הדין נכתב כי הרופא לא פעל כמצופה ממנו בתור רופא סביר. האחרון לא הסביר להורים את משמעות הממצא האולטרסאונדי ואת קיומו האפשרי של קשר בין הממצא לבין סיכון מוגבר לתסמונת דאון. כמו כן, הרופא לא הבהיר להורים את אפשרויות הבירור הפתוחות בפניהם ולא הוכח שהוא מוסר להם הפניות לבדיקת אקו-לב עובר או ייעוץ גנטי.

עוד פסקי דין בנושא:
אי גילוי תסמונת דאון למרות מעקב הריון צמוד, האם רשלנות?
האם הרופאים התרשלו באבחון תסמונת דאון במהלך ההריון?
סירוב ביצוע דיקור מי שפיר - תסמונת דאון שמהווה הולדה בעוולה?

אי לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי הרופא התרשל כלפי התובעים באי מסירת מידע רפואי מלא. השופטים קבעו אמנם כי לא הייתה הצדקה רפואית מוחלטת לביצוע בדיקת דיקור מי שפיר בגין תוצאות הסריקה, אך היה בהחלט מקום להמשיך ולבחון התפתחות הממצא במהלך ההריון.

"על מנת לעשות צדק עם התובעים, אשר לא ניתנה להם מעולם זכות הבחירה האמיתית בשאלה כה חשובה הנוגעת לגורלם ולגורל משפחתם, הוחלט להעניק להם פיצוי חלקי על פי מבחן הערכת הסיכויים ועל דרך האומדנא", נכתב בפסק הדין, "פיצוי חלקי זה נועד לתת ביטוי גם לפגיעה בזכויות ההורים לאוטונומיה, וגם בפגיעה בזכותם לקבל החלטות עצמאיות מושכלות ביחס לטיפול בבתם".

בית המשפט קבע כי במידה והיה ניתן להורים ההסבר הרפואי המלא, ניתן להעריך שקיים 20% לכך שהם היו מבקשים דיקור מי שפיר. כמו כן, בית המשפט קבע כי במקרה בו הייתה מאובחנת תסמונת הדאון, ישנו סיכוי גדול ביותר שההורים היו מחליטים להביא להפלת העובר. זאת ועוד, השופטים קבעו כי מתוך חוות הדעת הרפואיות שהוצגו בפניהם, ניתן היה ללמוד שהפלת עובר אחד מתוך שלושה, במצב ההריון המדובר, הייתה אפשרית.