רשלנות רפואית כריתת אשך, איך להגיש תביעה?
.jpg)
ניתוח לכריתת אשך מבוצע כאשר אובחן אצל המטופל גידול סרטני באשך או במקרה של תסביב האשך, כאשר מסתובב האשך על צירו וגורם לפיתול צינור הזרע שמספק את הדם לאשכים ולשק האשכים. הניתוח לא אמור לפגוע בפוריות, מאחר שאשך אחד מייצר כמות מספקת של זרע והורמוני מין זכריים, ואף לאחר הניתוח ניתן לבצע השתלת תותב, לשם האסתטיקה ולצורך חיזוק הביטחון העצמי והמיני של המטופל.
רשלנות רפואית בכריתת אשך יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית המטופל לבדיקות מתאימות, כמו בדיקת אולטרסאונד, למרות התסמינים המחשידים, או בשל אבחון לקוי או מאוחר של הסיבה שבגינה יש לבצע את הניתוח, או ביצוע ניתוח בחוסר מיומנות ומקצועיות, או בגין אי מעקב אחרי המטופל לאחר ביצוע ההליך הכירורגי.
כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לכריתת אשך, ולקבל פיצויים עקב עוולת הרשלנות, יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע לבין התנהלות שלקויה של הרופא המנתח, קופת חולים או בית החולים שבו בוצע הניתוח.
רשלנות רפואית באבחון תסביב אשך
תביעה בגין כריתת אשך בעקבות רשלנות רפואית באבחון הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב על ידי צעיר בן 22. הצעיר העמיד את תביעתו על כ-2,500,000 מיליון שקלים. לטענתו, בעקבות רשלנותה של רופאת מוקד הלילה בקופת חולים, הוא לא הופנה לחדר מיון באופן מידי ועל כן לא התגלה כי הוא סובל מתסביב אשך.
לדבריו, כתוצאה מהאבחון הלקוי, האשך נמק ולרופאים לא הייתה ברירה אלא לכרות אותו. הצעיר טען כי הוא ייאלץ לעבור השתלת תותב. כמו כן, נטען כי הוא סובל מפגיעה נפשית חמורה וכן פגיעה בפוריות.
בעקבות כאבים באשך שמאל, הגיע התובע לרופאה מומחית לרפואה פנימית במוקד חירום של קופת חולים. בתיק הרפואי רשמה הרופאה כי קיימת "רגישות במימוש האשך השמאלי. ישנה נפיחות אך אין אודם". הרופאה אבחנה כי מדובר בכאבים באשך והמליצה לו לפנות לאורולוג וליטול כדורי אופטלגין.
התובע ואמו לא הסתפקו באבחון הרפואי, וזאת בשל הכאבים העזים שמהם הוא סבל. אי לכך, ומכיוון שתור לאורולוג בקופת חולים אורך זמן, הם ביקשו מהרופאה הפנייה לחדר מיון. הרופאה הסכימה למסור את ההפניה אך הסבירה לתובע ולאמו כי אין דחיפות להגיע לבית החולים.
התובע טען כי הרופאה נתנה לו את ההפניה תוך שהיא מציינת כי הסיבה לכך היא התעקשותו ולא מצוקה רפואית. עוד הוסיף כי הרופאה אף ציינה בפניו ובפני אמו כי ייתכן והם ייאלצו לשלם על הבדיקה היות ומדובר בבדיקה שאינה נחוצה ועל ההפניה נרשם "ניתנה לדרישת החולה ואמו".
התובע, מפאת מצבו הכלכלי, לא פנה לחדר מיון והחליט להמתין לתור לאורולוג. לדאבונו, הוא הצליח לקבוע תור כאמור רק כעבור מספר ימים. התובע הגיע לתור והאורולוג אבחן כי מדובר ככל הנראה בדלקת באשך. האורולוג המליץ על נטילת אנטיביוטיקה והפנה את התובע לבדיקת אולטרסאונד. גם בדיקה זו לא נרשמה כבדיקה דחופה, ותוכננה רק לשבוע לאחר מכן.
החמרה במצב הבריאותי ואשפוז בחדר מיון
בינתיים, חלה החמרה של ממש במצבו הבריאותי של התובע. עוד בטרם הגיע המועד לעריכת בדיקת האולטרסאונד, פנה התובע מיוזמתו לחדר מיון ואושפז במחלקה האורולוגית בדחיפות. בדיקה אשר נערכה לתובע במקום הצביעה על כך שאין זרימת דם באשך והוא נלקח באופן מידי לחדר הניתוח. במהלך הניתוח התברר כי הצעיר סבל מתסביב אשך ואין כל מנוס מלכרות את האשך שלקה בינתיים בנמק.
על פי חוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה, תסביב אשך הוא נושא רפואי אשר עומד במרכזה של התמחותם של רופאי משפחה. כלומר, היה על הרופאה בקופת חולים לזהות מיד כי מדובר בסכנה לתסביב אשך ולהפנותו באופן מידי לחדר מיון.
קל וחומר כאשר התובע התעקש שהוא סובל מכאבים ומעוניין להגיע לבדיקה מעמיקה. כמו כן, רשלנותם של רופאי הקופה לא נפסקה כאן, נטען בחוות הדעת. העיכוב בקביעת התור לאורולוג, כמו גם אי הצגה של בדיקת האולטרסאונד כדחופה, הוסיפו אף הם לתוצאה הרפואית המצערת.
התובע טען כי אילו הרופאים היו מאבחנים נכונה את מצבו בזמן, ושמים ליבם לתלונותיו החוזרות ונשנות, סביר להניח כי ניתן היה להציל את אשכו. מומחה מטעם התובע בתחום האורולוגיה טען כי נגרמה לתובע פגיעה של ממש בתפקודו המיני וספק רב אם יוכל להביא בעתיד ילדים לעולם באופן טבעי. לתובע נערכה בדיקת זרע ונקבע כי ישנה פגיעה משמעותית באיכותו.
.jpg)