תאומים נולדו בעוולה בגין רשלנות במתן ייעוץ גנטי

פעמים רבות מופנים הורים לייעוץ גנטי במהלך ההריון וזאת על מנת למנוע מקרים של הולדה בעוולה. האם מתן ייעוץ גנטי רשלני, ואי מסירת מידע להורים, עולה כדי רשלנות רפואית בהריון? האם במקרה בו היה קיים חשש של עד 25% לכך שעוברים תאומים שהיולדת נשאה ברחמה סובלים ממחלה גנטית קשה, היה על היועצת הגנטית למסור מידע זה להורים? האם מדובר ברשלנות רפואית?

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי יש לשלם פיצויים להורים ולילדיהם התאומים הסובלים ממחלה מוחית קשה. בכתב התביעה, אשר עניינו הוא הולדה בעוולה, נטען כי הנתבעים התנהלו תוך רשלנות רפואית כלפי התובעים בכך שלא נאמר להורים שישנו סיכון של 25% להולדת תינוקות הסובלים ממחלה קשה.

עוד פסקי דין בנושא:
פסק דין הנוגע למידת האחריות על כתפיו של מנהל מעבדה לייעוץ גנטי
רשלנות רפואית במעקב הריון - פיצויים בגין התפרצות מחלה גנטית ADL

מדובר בהריונה הרביעי של התובעת כאשר לבני הזוג נולדו כבר שלושה ילדים לפני לידת התאומים. בתם הבכורה של התובעים נולדה כאשר היא סובלת מפגיעה מוחית קשה ונפטרה בגיל שמונה לאחר חיים רצופים בסבל וכאב. התובעים טענו כי יש לייחס לנתבעים רשלנות רפואית וזאת משום שהאחרונים היו מודעים למחלתה של בתם הבכורה, שנים קודם להריון נשוא התובענה.

לגרסתם, במידה ומי מנתבעים היה מוסר להם שקיים סיכון שילדים נוספים שלהם ילקו במחלה זו, או במחלה דומה, היו הם נמנעים מלהביא ילדים לעולם. לטענתם, לא בוצעו מספיק בדיקות לבירור המחלה ממנה סבלה הבת הבכורה וזאת על אף שהיה חשד של ממש שמדובר בפגם על רקע גנטי. כמו כן, עסקינן בהריון תאומים אשר הינו הריון בסיכון גבוה. עם זאת, הנתבעים לא העניקו להריון זה את תשומת הלב הדרושה.

מגיעים לפגישה לצורך ייעוץ גנטי

התובעים הגיעו לפגישה במשרדה של פרופ' מ', מנהלת המרכז לגנטיקה קלינית במחלקה לגנטיקה של האדם בהדסה. פרופ' מ' שוחחה עם התובעים ונלקחו מהם דגימות דם לצורך בדיקות מעבדה. התובעים טענו כי נאמר להם על ידי האחות שנטלה מהם את בדיקות הדם כי במידה ויתגלה ממצא שאיננו תקין, הם יזומנו למרפאה פעם נוספת. התובעים טענו כי לא קיבלו כל הסבר אודות משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות.

פרופ' מ' הציגה גרסה אחרת מהתובעים. לטענתה, שוחחה היא עם ההורים באותה הפגישה וקיבלה מהם את הסיפור המשפחתי ואילן היוחסין שלהם. לדבריה, הנתונים שהוצגו בפניה לא היו חשודים והיא לא סברה כי ישנו סיכוי להתפתחות מחלה תורשתית מטבולית כלשהיא. פרופ' מ' טענה כי בדיקת אילן היוחסין המשפחתי של התובעים העלתה כי לא קיימות מחלות תורשתיות זהות למחלת בתם הבכורה ובני הזוג אינם קרובי משפחה.

עוד מאמרים בנושא:
מחלות גנטיות - רשלנות רפואית באבחון וטיפול מחלה גנטית
רשלנות רפואית בייעוץ גנטי במהלך היריון

תשובת הביוכימיה התקבלה ותוצאותיה היו תקינות. שלושה ימים לאחר מכן התקבלה גם בדיקת הכרומוזומים אשר הייתה תקינה אף היא. פרופ' מ' העידה כי התוצאות התקינות של בדיקות הדם לא שללו סיכון לבעיה גנטית אך משמעותן הייתה שהבת הבכורה אינה סובלת מהמחלות המסוימות שנבדקו באותן הבדיקות. לדבריה, אי אפשר היה להבין שאין סיכון נוסף בהריון.

עד 25% סיכוי לפגם גנטי בעתיד

פרופ' העידה כי ברגע שיש מחלה שיכולה אולי להיות גנטית, למרות שלא ניתן לדעת כשיש רק ילד אחד במשפחה שמדובר במשהו גנטי, חייב הרופא להגיד שמדובר באפשרות והסיכון יכול להגיע עד 25%. פרופ' מ' הוסיפה כי מעבר לבדיקות שביצעה, לא ניתן היה להציע בדיקות נוספות ועל כן סיימה את הייעוץ הגנטי על ידי שליחת מכתבים להורים ולרופא המטפל.

ההורים טענו כי מכתב זה מעולם לא הגיעו אליהם (וזאת חרף העובדה שהאב טען כי כל יום בדק את תיבת המכתבים).
השופטת קבעה כי לאחר העיון בחומר הרלבנטי ושמיעת העדויות, היא סבורה כי פרופ' מ' שגתה עת החליטה לשלוח את מכתבי התשובה בצירוף המלצותיה ובכך לסיים את הייעוץ הגנטי.

מהראיות שהוצגו בבית המשפט עלה כי התובעת ביצעה את כל בדיקות האולטראסאונד אליהן הופנתה. לא נמצאה סיבה שלא לקבל את גרסת ההורים בעניין זה, ובפרט שלשניים שני ילדים בריאים שנולדו לאחר בתם הבכורה. "עסקינן בהריונה הרביעי של התובעת וכאשר בד בבד נשאו ההורים בעול הכבד כל כך של גידולה של בתם הבכורה וחזו בסבלה", נכתב בפסק הדין, "שוכנעתי אפוא, כי לו היו יודעים התובעים כי קיים סיכון ממשי שאינו עולה על 25% להישנות מחלתה של שירה, הם היו מבקשים להפסיק ההיריון או נמנעים מלהיכנס להריון".