רשלנות רפואית - שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הינה תופעה של הפרעות נוירולוגיות (תפקוד מערכת העצבים העיקרית) אשר נגרמת במרבית הפעמים במהלך הלידה או לאחריה. תופעה זו אינה נפוצה והיא מתרחשת רק בכל 3 לידות מתוך 1000. השכיחות הגבוהה של שיתוק המוחין קיימת בעיקר בקרב משפחות מרובות ילדים ואו תינוקות זכרים.

ההגדרה של שיתוק מוחין מטעה פעמים רבות, שכן אין מדובר במחלה אחת אלא בקבוצת תופעות ומחלקות, אשר מתפרצות בדרך כלל במהלך ההיריון עוד עד גיל שלוש. הגורמים הנפוצים לקרות התופעה הינם פגות (לידה מוקדמת או במשקל נמוך מקילוגרם), חוסר אספקת חמצן למוח, רעלנים או זיהומים, אוטם או פגיעות מוחיות כתוצאה מחבלה.

שימו לב, אי אבחון סכנה לשיתוק מוחין במהלך ההריון יכולה להיות רשלנות בהריון. כמו כן, ביצוע לידה באופן רשלני עלול, תוך אי התחשבות בנסיבות ההריון לגופו (לדוגמא, לידה רגילה של תינוק גדול במקום ביצוע לידה בדרך של ניתוח קיסרי), עלול להיות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות בלידה.

מתי וכיצד מאבחנים שיתוק מוחין?

הרופא המטפל אשר עוקב אחר היולדת לאורך תקופת ההיריון נשוא באחריות לבצע בדיקות שגרתיות או יזומות, ולהיות ער לתסמינים אשר מופיעים בעובר או באם במהלך תשעת חודשי ההיריון. פעמים רבות יכול הרופא להבחין כי ההיריון אינו כשורה עוד מהבדיקות הרגילות. במידה וגילה הרופא כי ישנם תסמינים חשודים בהתפתחות העובר, עליו להתריע על כך את האם והצוות הרפואי, לעומד על הסכנות אשר עלולות לנבוע מהם ולקבוע האם ניתן לטפל בהם או שמא יש להפסיק את ההיריון.

כאשר רופא איננו מבצע מעקב צמוד ומקצועי אחר ההיריון, מתעלם מתסמינים בולטים או תלונות מצידה של האישה על כאבים, חולשה וכדומה, עלול או להיכשל באבחנה מוקדמת של מומים בעובר דוגמת שיתוק מוחין. במידה ולא נהג הרופא כמצופה ממנו כ"רופא סביר" והתרשל בעבודתו, וכתוצאה מכך נולד התינוק כאשר הוא סובל משיתוק מוחין, עלולה להיווצר עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

תסמינים ידועים נוספים, כגון מצוקת נשימה של העובר בזמן הלידה, חייבים להדליק נורת אזהרה אצל הרופא המיילד והצוות הרפואי. במידה ולא העניקו האחרונים טיפול מיידי במתכונת חירום, על מנת למנוע או להפחית את הנזק, לאחר שנחשפו לתסמינים מסוג זה במהלך הלידה, יש להניח כי ביצעו עבודתם ברשלנות.

משימתם ואחריותם של הרופאים לא תמה לאחר ההיריון וגם לא בתום הלידה. כאשר התינוק נולד ונותר לאשפוז בבית החולים, חלה על הצוות הרפואי, לרבות האחיות והרופאים, להעניק לרך הנולד את הטיפול המסור והאחראי המצופה מהם. שיתוק מוחין עלול להתעורר גם אצל תינוק אשר נולד בריא לחלוטין ובלידה רגילה, וזאת בעקבות חוסר תשומת לב של הצוות הרפואי בעת אשפוזו בימי חייו הראשוניים.

מהי תקופת ההתיישנות בתביעה בגין שיתוק מוחין?

בתביעות בעקבות רשלנות רפואית בקטינים, מתחיל מרוץ ההתיישנות מהיום בו הופך התובע לבגיר, משמע כאשר ימלאו לו 18 שנים.

תקופת ההתיישנות על פי חוק, עומדת על שבע שנים, אי לכך, רשאי אדם להגיש תביעה נגד רופאיו המיילדים או הצוות הרפואי אשר התרשל בעת ההיריון ולהגיש תביעת "הולדה בעוולה", וזאת עד היותו בן 25. את התביעה יגישו בעבורו הוריו, אשר ממלאים כאפוטרופוס שלו כברירת מחדל העולה מחוק האפוטרופסות.

מי הם הנתבעים בתביעה בגין רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין?

כשליש מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל נובעות בעקבות רשלנות רפואית בלידה. על ספסל הנאשמים בתביעות אלו ניתן למצוא את הרופא המנתח, הרופא אשר עקב אחרי ההיריון, הצוות הרפואי לרבות טכנאי האולטרסאונד והאחיות, בית החולים או משרד הבריאות. לפרטים בנושא זה לחץ כאן.

מהם הפיצויים הנפסקים בגין שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית?

הפיצויים הנפסקים לתובע אשר סובל משיתוק מוחין עקב התרשלות הצוות הרפואי בלידתו או במהלך ההיריון בד"כ גבוהים ביותר. הסיבות העיקריות לסכום הפיצויים הגבוה הן כי מדובר בנכות אשר ממנה יסבול הנפגע במשך כל חייו, לעיתים תוך כדי הזדקקות לעזרה מצד שלישי במשך כל שעות היממה. כמו כן, בבואם לשפוט מקרים של רשלנות רפואית אשר גרמה להיוולדות האדם עם שיתוק מוחין, נוטים שופטים להחמיר בגזר הדין שכן מדובר בנזק בלתי הפיך אשר אין עליו מחילה.