רשלנות בלידה או מום מולד - שיתוק מוחין ללא הסבר רפואי

הוריו של קטין אשר סובל משיתוק מוחין שאובחן בגיל 14 חודשים הגישו תביעה כנגד רופאיו המיילדים בגין רשלנות רפואית בלידה. ההורים טענו כי בנם נולד לאחר הריון תקין אך בגיל שנה וחודשיים הוא אובחן כסובל משיתוק מוחין ונכותו עומדת על שיעור של 100%. לטענתם, פגיעתו של הילד נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך טיפול בו ביממה שלאחר לידתו. ההורים טענו כי בעת שהילד שהה במחלקת המעבר לאחר הלידה, אירעו לו שני אירועים של הפסקת נשימה (אפיניאה). לדבריהם, רק לאחר האירוע השני הועבר הילד למחלקה לטיפול נמרץ. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה והוריו של הקטין הגישו ערעור בשמו על החלטה זו לבית המשפט העליון.

עוד פסקי דין בנושא:
רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים - שיתוק מוחין בגין לידה מוקדמת
רשלנות בהריון בגין טעות באבחון גיל הריון וגרימת שיתוק מוחין
פסק דין בעניין טיפול בלידה - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק מוחין?
פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון שיתוק מוחין בתינוק
פסק דין בעניין זריקת אפידורלית רשלנית אשר גרמה לשיתוק מוחין

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לראות בשיהוי שבהעברתו של הקטין למחלת טיפול נמרץ ממחלקת המעבר כרשלנות רפואית. עם זאת, טענות אחרות של ההורים בגין רשלנות רפואית נדחו בבית המשפט. בית המשפט עליון קבע כי יש להחזיר את הדיון למחוזי וזאת על מנת לבחון האם התקיים קשר סיבתי, עובדתי-רפואי-משפטי, בין הרשלנות בהעברת הקטין בין המחלקות לבין נזקיו מהם הוא סובל.

האם הנזק היה מולד?

לדאבונם של ההורים, בית המשפט המחוזי קבע כי למרות הרשלנות הרפואית הנטענת, נזקו של הקטין הינו מולד ועל כן לא ניתן לקבוע שמדובר ברשלנות בלידה. למעשה, בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. במקרים אלו, לא יפסקו פיצויים עבור תובע, למרות הרשלנות הרפואית. ההורים לא אמרו נואש והגישו ערעור על כך לבית המשפט העליון. הפעם, בית המשפט העליון קיבל את החלטתו של בית משפט קמא וקבע כי יש לדחות הערעור.

בית המשפט העליון בחן היטב את חוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפניו מטעם הצדדים. השופט ג'ובראן קבע כי חוות דעת רפואית אשר נערכה על ידי ההגנה מציגה בבירור את העובדה כי הקטין סבל מנזקים שנוצרו עובר ללידתו. דהיינו, העובדה שהרופאים השתהו בהעברת הקטין ממחלקת המעבר למחלקה לטיפול נמרץ, לא העלתה ולא הורידה ממצבו הבריאותי של הילד. כמו כן, השופט ג'ובראן ציין כי לפי חוות דעתם של הרופאים, רק תשניק מוחי של דקות ארוכות, ללא תגובה, יכול לגרום לנזק מוחי. עם זאת, במקרה דנן, הפסקי הנשימה של הקטין היו קצרים וניתן להסיק מכך שכבר עם לידתו סבל הקטין מנזק מוחי (אשר בא לידי ביטוי בהפסקי הנשימה).

העותרים ניסו לטעון כי מדובר בפסק דין המכיר במנגנון ערטילאי ועלום כגורם לשיתוק המוחין ממנו סובל בנם. לטענתם, החלטתו של בית המשפט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בנפגעי רשלנות רפואית רבים הסובלים משיתוק מוחין. בני המשפחה הוסיפו כי לא הוצגה בפני בית המשפט תשתית ראייתית מניחה את הדעת בנוגע לגורמים ממשייים אשר יכלו לגרום את הנזק לאחר הריון תקין. העותרים הוסיפו כי בכ-90% מהמקרים בהם מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין, בתי החולים טוענים שלא ניתן לדעת את הסיבה הברורה לשיתוק המוחין ולא הוכח קשר סיבתי. זאת ועוד, העותרים הפנו את בית המשפט לכך שלא היה כל תיעוד של הפסקת הנשימה הראשונה ולא ניתן לקבוע שהיא הייתה הפסקת נשימה קצרה בלבד.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית - שיתוק מוחין

עם זאת, בית המשפט דחה כאמור את טענותיהם והותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. "מרבית טענותיהם של בני המשפחה היו מבוססות על פרשנות ייחודית לפסק הדין הקודם. טענות אלו היו נטולות עוגן של ממש בפסק הדין עצמו. ניתן להבין לליבם של העותרים, המתקשים להשלים עם התוצאה, אך אין די בכך כדי לקבל טענותיהם", נכתב בפסק הדין.