רשלנות רפואית בבדיקת דם

בדיקת דם עשויה לגלות מחלות רבות ושונות, או להתריע על כך שמשהו אינו תקין בגוף האדם, ויש צורך בבדיקות נוספות כדי לגלות מהי הבעיה. רופא שהתרשל בפענוח בדיקת דם או לא הפנה את המטופל לבצע את הבדיקה, עלול לגרום להתפתחות מחלות, זיהומים, נזקים בלתי הפיכים ולעיתים אף לגרום למוות.

בדיקת דם היא הליך רפואי נפוץ ושגרתי, הנועד לצורך מעקב בסיסי אחרי הבריאות ולשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מטרת הבדיקה היא לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, וניתן באמצעותה לאבחן את מצבו של החולה, להבין את תפקודו ולגלות בשלב מוקדם מחלות ולסייע בקבלת החלטות לגבי מתן טיפולים מתאימים.

ערכי דם חריגים יכולים להעיד על מחלה או זיהום

הרכב הדם מושפע ממספר רב של תופעות ועלול לגרום למחלות שונות, מכיוון שהדם מעביר חמצן וחומרים נוספים לכל חלקי הגוף, אוסף את הפסולת ומנקז אותה לאברי ההפרשה. באמצעות בדיקה שגרתית נשאבת כמות קטנה של דם על ידי לקיחת דגימת דם מהווריד בידי אחות או רופא, ונשלחת למעבדה, כדי לאבחן את הרכיבים השונים בדם, ואת הכמות שבכל אחד מהם.

כאשר ערכי דם הנמצאים גבוהים או נמוכים מדי, יכולים להעיד על מחלה או זיהום. הרופא חייב להסביר למטופל בשפה ברורה ופשוטה מדוע הפנה אותו לבצע בדיקת דם, וכאשר מגיעות התוצאות הוא נדרש להסביר אילו טיפולים רפואיים אפשריים למצבו ומהם הסיכויים והסיכונים האפשריים. אם הרופא לא הסביר מדוע חשוב להגיע לבדיקה, או נהג שלא על פי הסטנדרים הקבועים, ולמטופל נגרם נזק, עלול הרופא להימצא אחראי ברשלנות רפואית.

רשלנות בפענוח של תוצאות הבדיקה

רשלנות בבדיקת דם יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים, כגון ביצוע בדיקה בצורה לא מקצועית, אי הפניית המטופל לביצוע הבדיקה בזמן, אי מסירת מידע רלוונטי לחולה, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה ועוד. למרות שמדובר בבדיקה בסיסית הנחשבת פשוטה יחסית להליכים רפואיים, לעתים נופלות טעויות עקב רשלנות הרופאים, הן בעת ביצוע ההליך והן במהלך פענוח התוצאות, וטעויות אלה עשויות לגרום לנזקים חמורים.

יחד עם זאת לא כל טעות בפענוח או אי הפניית המטופל לבדיקה מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. לשם כך נדרש המטופל להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות הרופא לנזק שנגרם לו, ולהוכיח כי הרופא לא פעל על פי הפרקטיקה המקובלת.

התעלמות ממצאי בדיקות דם

במקרה שאירע לאחרונה, שוחררה מטופלת מחדר מיון, תוך התעלמות ממצאי בדיקות הדם שלה ועקב כך התפתח זיהום בכליות שגרם לנזק חמור. המטופלת הגיע למיון עם מכתב הפנייה מרופא משפחה, עקב סחרחורות וכאבי בטן עזים. בבית החולים עברה המטופלת סדרה של בדיקות גופניות ובדיקות מעבדה, לרבות ספירת דם, אולם למרות שתוצאות בדיקת הדם הצביעו על ספירת דם של 21,100 כדוריות דם לבנות, היא שוחררה לביתה ולא נשארה להשגחה.

למחרת המטופלת פנתה לבית חולים אחר, ונאלצה לעבור ניתוח תוספתן שנמצא תקין, ולאחריו הופיעו סימנים של הלם על רקע זיהום ממקור לא ברור. על סמך תוצאות הבדיקה הראשונית, נמצא כי בכלייתה ישנה צמיחה של חיידקים והיא אושפזה למספר חודשים, ובסופו של דבר נותרה לה נכות צמיתה.

בית המשפט קבע כי שחרור המטופלת לאור הממצאים החריגים בספירת הדם ואי השארתה להשגחה מעידים על רשלנות רפואית של הצוות הרפואי בחדר מיון, ולכן חייב את בית החולים לפצות את המטופלת.