תופעות לוואי רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

אחד מתחומי משנה בענף הרשלנות הרפואית הוא תביעה בגין רשלנות רפואית במתן תרופות. רופא אשר רושם למטופל תרופה חייב לוודא כי הוא מודע לכל הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בנטילתה כאשר אי דיווח מלא על תופעות הלוואי של התרופה, עולה לכדי רשלנות רפואית ומהווה מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת.

רופא אשר רושם למטופל תרופה מסוימת מעוניין לסייע לו לשפר את מצבו הבריאותי. ואכן, תרופות רבות מקלות על סבלם של מטופלים ומקצרות את הליכי החלמתם. עם זאת, תרופות רבות חושפות את המטופל גם לתופעות לוואי שונות.

תופעות לוואי אלו עלולות לגרום לאי נוחות, כאב, סבל ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה ממשית לרבות מוות. אי לכך, רופא אשר רושם למטופל תרופה חדשה, חייב לוודא כי המטופל מודע לכל הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בנטילת תרופה זו. כמו כן, על הרופא ליידע את המטופל בנוגע לסיכויי הצלחתה של התרופה ולקבל את הסכמתו לנטילת התרופה. זאת ועוד, הרופא צריך לדאוג שהמטופל יודע כיצד ליטול את התרופה, באיזו תדירות והאם ישנם תנאים נוספים.

רופא אינו יכול לצאת ידי חובתו על ידי פירוט הסיכונים בדרך אגב ולא באופן מפורט וברור. קל וחומר הדברים אמורים כאשר המטופל ביקש לדעת מהם הסיכונים הנובעים מנטילת התרופה ואו במקרים שבהם נגרמה למטופל נכות של ממש כתוצאה מנטילתה של התרופה. מוטל על הרופא ליידע את המטופל גם בנוגע לתופעות לוואי נדירות, שכן המטופל מעוניין לדעת גם עליהן אף אם הן אינן שכיחות.

מתן הסבר על סיכונים של תופעות לוואי נדירות

גבר בשנות החמישים לחייו נחבל בראשו והגיע לקבלת טיפול רפואי. הרופא רשם למטופל תרופה נוגדת כיפיון. המטופל החל ליטול את התרופה ועד מהרה החל לסבול ממחלת עור קשה המסכנת את חייו. מדובר אפוא בתופעת לוואי נדירה ביותר לנטילת התרופה. התובע הגיש בעקבות האירוע תביעה בעילת רשלנות רפואית כנגד הרופא, וזאת משום שהוא לא קיבל מידע אודות הסיכון הנדיר, וכן בשל האיחור באבחון המחלה על ידי הצוות הרפואי.

במקרה אחר, מטופל אשר לקח תרופה פסיכיאטרית בשם ריספרדל פיתח תסמונת מטבולית אשר גרמה לעלייה במשקל וברמת הסוכר בדם ללא שינויים בהרגלי אכילה, עד כדי התפתחות של סוכרת. גם כאן לא נאמר למטופל דבר בנוגע לסיכון זה. כמו כן, לאחרונה נדונה תביעה אשר הוגשה על ידי אדם שסבל לאחר שנרשם לו טיפול תרופתי חדש אשר כלל שילוב של מספר תרופות. כתוצאה ממתן טיפול זה, החל המטופל לסבול מדימום מסיבי במערכת העיכול.

בסופו של היום, המטופל נפטר כתוצאה מדימום זה. בני משפחתו של המנוח הגישו תביעה נגד הרופאים המטפלים. מדובר במקרה שבו המנוח סבל מכאבים עזים ואי לכך הזמין לביתו רופא. הרופא רשם למטופל שתי תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת אשר אינם סטרואידים. כמו כן, הרופא הזריק לחולה וולטרן.

באותה העת המנוח היה כבר מטופל בטיפול תרופתי שגרתי בתרופות מסוג אספירין וקומדין שהן תרופות נוגדות קרישה. למעשה, השילוב בין הטיפול התרופתי השגרתי לבין הטיפול שניתן על ידי הרופא בביתו של המטופל, הוא שגרם למותו. הרשלנות נמשכה גם כאשר רופאת המשפחה המליצה עם נטילת תרופות אלו, שנרשמו על ידי הרופא בביקור הבית.

האם ניתן להסתפק בעלון לצרכן?

רופאים רבים, ואף מטופלים אשר נפגעו בגין רשלנות רפואית במתן תרופות, סבורים כי מאחר שלכל תרופה מצורף גם עלון לצרכן, אין עילה להגיש תביעה בגין רשלנות זו. מדובר אפוא בטעות נפוצה. ראשית, הלכה פסוקה היא כי אין לצפות מכל מטופל לקרוא את העלון לצרכן.

לא אחת נפסק כי רק חלק מצרכני התרופות, למרבה הצער, מעיינים בעלונים אלו תוך הפנמת החומר הכתוב בהם. עם זאת, הרופא, אשר מודע לפרטים המופיעים בעלון הצרכן, צריך להיות זה אשר מדווח על המידע לחולה. למעשה, חוק זכויות החולה קובע כי רישום תרופה לאדם ללא מתן הסבר מלא אודותיה מהווה למעשה מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת. די בכך כדי להקים כנגד הרופא עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, כל אימת שנגרם למטופל נזק בשל נטילת התרופה.