www.rashlanut-refuit.org

חולה כליות קיבל מרשם לתרופה מסוכנת - רשלנות במתן תרופות מצד רופא משפחה

(ת"א) 1167/09 תא (ת"א) 1167-09

 

פעמים רבות, מוגשות תביעות בישראל בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה. רופא משפחה הינו לרוב הרופא הראשון אליו המטופל מגיע כאשר הוא חש בכאבים שונים. מטרתו של רופא המשפחה הינה להעניק מענה ראשוני לסוגיה ובמידת הצורך להפנות את המטופל למומחה רלבנטי (לדוגמא, אורטופד, גסטרולוג וכדומה).


חובת הזהירות המונחת על כתפיו של רופא המשפחה הינה חובה מוגברת. שומה עליו לא לוותר עד אשר הוא מאבחן את מצוקתו של המטופל. כמו כן, במקרים בהם רופא משפחה רושם למטופל תרופה מסוימת, עליו לבדוק היטב שהאדם שלפניו איננו רגיש לתרופה זו ושהיא לא יכולה לסכן את בריאותו. במקרים בהם למטופל ייגרם נזק כתוצאה משימוש בתרופה לא נכונה שנרשמה לו על ידי רופא משפחה, ייתכן ויהיה מדובר ברשלנות רפואית. לצערנו, רשלנות רפואית במתן תרופות הינה תופעה נפוצה בנוף המשפטי בישראל. להלן דוגמא למקרה כאמור.
 

תרופה בעלת תופעות לוואי לכליות - לחולה כליות


"מחלת וגנר" הינה מחלה נדירה הפוגעת באורח חמור בפרקים, בריאות, בכליות ובעור. אדם הלוקה ב"מחלת וגנר" סבל במשך שלוש שנים מכאבי פרקים חריפים. אי לכך, הוא פנה לרופאת משפחה. רופאת המשפחה אשר טיפלה באחרון רשמה למטופל תרופה מקבוצת "תכשירים נוגדי דלקת אשר אינם סטרואידים". הרופאה עשתה כאמור למרות שהיא ידעה כי מדובר בתרופות אשר עלולות לעיתים לגרום לתופעות לוואי בכליות. בעקבות נטילת הכדורים, מצבו הבריאותי של המטופל לא השתפר אלא הוחמר. בסופו של היום, מצב כליותיו התדרדר עד כדי שהוא נאלץ לעבור טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

 


בעקבות האירועים, המטופל הגיש כנגד רופאת המשפחה תביעה בגין רשלנות רפואית. במסגרת התביעה, נטען כי הרופאה התרשלה ברישום התרופות האמורות, נוכח מחלתו של החולה, ובכך היא הפרה כלפיו את חובת הזהירות אשר הייתה מוטלת עליה בנסיבות המקרה. השופטת, חדווה וינאום-וולצקי, מתחה ביקורת על התנהלותה של הרופאה. בפסק הדין נקבע כי הנתבעת הייתה צריכה, בתור רופאה סבירה, לשקול מתן תרופות חלופיות או לכל הפחות לעדכן את המטופל בנוגע לתופעות הלוואי בכליות (העלולות להיגרם כתוצאה מנטילת התרופות המדוברות).


נקבע כי קופת חולים מאוחדת, אשר מטעמה פעלה רופאת המשפחה, תשלם לתובע פיצויים בסך כחצי מיליון שקלים. השופטת קבעה בפסק הדין כי רופאת המשפחה, שלוחתה של מאוחדת במקרה דנן, חרגה בטיפול נשוא התובענה מסטנדרט הרופא הסביר. דהיינו, היא פעלה שלא כפי שמצופה מרופא סביר לפעול בנסיבות העניין. נקבע כי התקיים קשר סיבתי ישיר וברור בין התנהלות הרופאה במקרה המדובר, לבין ההחמרה במצב הבריאותי של כליות התובע.


השופטת קבעה כי נכון לפרקטיקה הרפואית בתקופה נשוא התובענה, הרופאה הייתה צריכה להניח כי בגין תפקוד הכליות הלקוי של התובע, השימוש בתרופות שנרשמו לו היה עלול לגרום לו לנזק. בפסק הדין נקבע כי היות והרופאה לא עקבה אחר התובע, בסמוך לאחר נטילת הטיפול ובמהלכו, והיות ולא נמצאה בתיק הרפואי התייחסות לאפשרות של נטילת תרופות אחרות, אזי "יש לקבוע כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי המטופל". לסיכום, השופטת ציינה כי אם חובת הזהירות הופרה, והתנהלות זו גרמה לנזק בפועל, הרי שמדובר ברשלנות רפואית.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

האם מתמחה אשר לא אבחן מחלה ולא התייעץ עם רופא מומחה התרשל?

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

סיבת המוות לא ידועה - האם היה סירוב לניתוח לאחר המוות?

האם במקרים בהם סיבת המוות איננה ידועה, חייבים הרופאים להציע ביצוע ניתוח לאחר המוות? דוגמא לפסק דין... 

רשלנות רפואית בזריקת אלחוש אצל רופא שיניים - חובת הזהירות

האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על רופא שיניים סביר במסגרת מתן זריקת אלחוש למטופל? 

רשלנות רפואית בניתוחי מעיים, כיצד ניתן לקבל פיצויים?

רשלנות רפואית בניתוחי מעיים יכולה לבוא לידי ביטוי בחריגת המנתח מהסטנדרט הרפואי המקובל, אבחון שגוי, אי מתן הסכמה מדעת של המטופל, רשלנות בביצוע ההרדמה, אי מעקב לאחר הניתוח ועוד. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול - קרע בקנה הנשימה

פסק דין בעקבות רשלנות רפואית במהלך ניתוח להסרת גידול סרטני. בעקבות סיבוך נדיר, נקרע קנה הנשימה של המטופל... 

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

התובעת עברה ניתוח להסרת טחול ע"י מכשור רפואי לא מתאים אשר גרם לה לזיהום תוך ביטני שהצריך ניתוח נוסף. 

שיתוק בעקבות רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורלית בצוואר - פסק דין

התובעת קיבלה הזרקה אפידורלית באזור הצוואר במטרה לשיכוך כאבים אך נגרם לה שיתוק בידה השמאלית. 

רשלנות רפואית במסגרת ניתוח כף רגל - פסק דין

התובעת נותחה בכף ברגל ימין ,לאחר הניתוח ותחת העיוות שהיה קיים קודם לביצוע הניתוח - נוספה בליטה גרמית באצבע... 

רשלנות רפואית הרדמה ספינלית, באילו מקרים תוגש תביעה?

תביעה בגין רשלנות רפואית בהרדמה ספינלית תוגש כאשר נגרם למטופל נזק חמור כתוצאה מהפרת חובתו של הרופא המרדים וביצוע ההרדמה בחוסר מיומנות ומקצועיות. 



תגיות: אובדן כושר השתכרות,