הולדה בעוולה בבית החולים ``רבקה זיו`` בצפת, האמנם?

תביעה שעניינה רשלנות רפואית בהריון הוגשה נגד בית החולים "רבקה זיו" בצפת, על ידי זוג הורים ובנם הסובל משיתוק מוחין מיום לידתו. הריונה של האם לא היה תקין ובמהלכו, תוך ביצוע בדיקות אולטראסאונד שונות, גילו הרופאים כי קיימים פערים משמעותיים בין גילו של העובר לגודלו. לדוגמא, בשבוע ה-30 היה העובר בגודל של עובר בשבוע ה-24. אי לכך, האם הופנתה לבית החולים "רבקה זיו" לאשפוז במחלקת היריון בסיכון ושם נאמר לה על ידי הצוות הרפואי כי סיכויי היוולדותו התקינה של העובר עומדים על 50-50. לטענת הרופאים, 50% מהעוברים הסובלים מבעיות אלו אינם נולדים תקינים.

ההורים טענו בבית המשפט כי הסיכויים האמיתיים להולדתו של העובר כתקין היו 25%, שכן הסטטיסטיקה הרפואית הרלבנטית במצבים נשוא התובענה עומדת על כ-50% עוברים מתים, ומתוך העוברים החיים, 50% יוולדו בריאים. במילים אחרות, סיכויי היוולדותו התקינה של בנם עמדו על 25% ולא על 50% כפי שטען בית החולים.

האם מדובר במקרה של הולדה בעוולה, כאשר מן ההורים נחסכה אינפורמציה משמעותית שאולי הייתה מביאה לסיום ההיריון? כיצד יש לבחון את הסוגיה הנ"ל בראי המשפט, והאם צודקים הרופאים באמרם כי ההורים היו מולידים את הילד גם לו ידעו את הנתונים המדויקים.

חובת הגילוי המוטלת על הרופא

אי מסירת נתונים סטטיסטיים נכונים לחולה, מהווה הפרת חובת הזהירות הקונקרטית של הרופא כלפי המטופל. זאת, בייחוד כשהחלטתו של המטופל נסמכת על אותם נתונים שמוסר לו הרופא. קהילת המטופלים סומכת על הרופאים שייתנו לה את הטיפול הנאות, אשר זה כולל גם מסירת מידע מעודכן ומהימן.

חובת הגילוי הינה חלק מחובת הרופאים כלפי הפציינטים שלהם, ולא די בגילוי עצמו, אלא עליו להיות מדויק, במגבלות הברורות. חובת הגילוי וקבלת ההסכמה מדעת כוללת גם חובה של הרופא לוודא כי המטופל הבין את משמעות ההסבר, משמעות הסיכונים והסיכויים ואת השלכות החלטתו (נובעת, בין היתר, מן ההסבר הרפואי).

על אף האמור לעיל, אין די בקביעה כי בית החולים הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ומסר נתונים לא מדויקים להורים, כדי לקבוע שהייתה התרשלות. בית המשפט בוחן במקרים אלו האם יש להראות קשר סיבתי בין מסירת המידע להורים לבין החלטתם להסכים לביצוע הלידה. דהיינו, על בית המשפט להשתכנע כי אילו ההורים היו מקבלים את המידע הנכון והמדויק, היו מחליטים הם להפסיק את ההיריון. האם בבחינת הדברים ניתן לקבוע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית?

השופטת - "50% הינו סיכון גדול מדי, ההורים היו מביאים תינוק גם ב-25%"

השופטת קבעה כי הצגת הדברים, שמתוך כלל התינוקות שייוולדו 50% יהיו בעלי מומים ואף מומים קשים ביותר, לא היה בה בכדי להקים למשפחה עילה לתביעה. השופטת כתבה בפסק הדין כי ראשית אין היא סבורה שמי ששומע שלתינוק יש 50% סיכוי לחיות חיים תקינים, כאשר מדובר בתינוקות שנולדים טרם זמנם, סובר כי יש לעובר 100% סיכויים מבחינה סטטיסטית, להוולד חי ולחיות חיים בריאים. זאת ועוד - אפילו במידה והיה