www.rashlanut-refuit.org

פיצויים עונשיים בתביעת רשלנות רפואית, באילו מקרים?

פיצויים עונשיים בתביעת רשלנות רפואית, באילו מקרים?

בית המשפט רשאי להטיל על אדם שגרם נזק לשלם פיצויים עונשיים לנפגע, בנוסף לתשלום פיצויים עבור הנזק שנגרם, כאשר בפיצויים עונשיים קיים אלמנט של ענישה והרתעה, והם מקובלים בעיקר במשפט הפלילי. ואולם, במקרים חריגים נפסקו פיצויים עונשיים גם בתביעות אזרחיות המבוססות על עוולת הרשלנות, לרבות בתביעות בגין עילת רשלנות רפואית.

 

מטרתם העיקרית של תשלום פיצויים היא לפצות אדם על נזק שנגרם לו, וכדי להשיב את המצב לקדמותו ולהסיר את הנזק שנגרם לניזוק במידת האפשר באמצעות תשלום כספי. סכום הפיצויים מחושב על בסיס הנזק שנגרם על ידי בחינת תוצאת מעשה המזיק, וממוקד לרוב בתוצאה עצמה, כלומר הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות.

 

התפיסה המקובלת בדיני הנזיקין היא שאין אדם חייב בתשלום פיצויים אלא בגין הנזק שגרם. עקרון זה מקבל ביטוח בהתניית האחריות בנזיקין בקיומם של נזק שהוסב לניזוק וקיומו של קשר סיבתי בין מעשה העוולה לבין הנזק שנגרם. 

 

פסיקת פיצויים עונשיים בגין רשלנות רפואית

 

בע"א 140/00 עיזבון מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח, אשר מהווה את אחד מפסקי הדין החשובים במשפט הנזיקי בישראל, דן בית המשפט העליון בהרחבה בשאלת הפיצויים העונשיים. בניגוד לדרכם המסורתית של דיני הנזיקין, מטרתם של הפיצויים העונשיים היא לא להשיב את המצב לקדמותו על ידי תיקון או ריפוי, אלא להעניש את המזיק ולהרתיעו.

 

על פי רוב, המשפט האזרחי אינו עוסק בהרתעה או ענישה. עם זאת, ישנם מקרים חמורים במיוחד, שבהם הפגיעה בניזוק עולה כדי פגיעה קשה בזכויות חוקתיות. תביעות העוסקות במקרים חמורים אלו, יכולות להצדיק לעיתים פסיקת פיצויים עונשיים. בית המשפט, בבואו לפסוק פיצויים עונשיים, מבקש אפוא לחזק את ההרתעה בגין הנזק, וזאת כאשר המשפט הפלילי לא חל בין הצדדים. עם זאת, היות ומדובר בסטייה מהמשפט האזרחי, בית המשפט נוטה להטיל פיצויים עונשיים על המזיק במקרים חריגים והשימוש בסנקציה זו נעשה במשורה ובצמצום.

 

הגישה לעניין זה משתנה משופט לשופט ומהרכב להרכב. השופט ריבלין, בפרשת אטינגר הנ"ל, התייחס לכך בפסיקתו – "המטוטלת נעה לכאן ולכאן, יש המצמצמים ויש המרחיבים. פסיקת פיצויים עונשיים מתמקדת על פי רוב בעוולות אשר נעשו בכוונה, כאשר ראוי להוציא מבית המשפט גינוי להתנהגות המזיק". מדבריו של השופט ריבלין, ניתן אפוא להבין מדוע פסיקת פיצויים עונשיים הינה עניין חריג, קל וחומר כאשר עסקינן ברשלנות, אשר איננה נעשית בכוונה אלא בחוסר תשומת לב. עם זאת, שיטות משפט שונות הכירו באפשרות של פסיקת פיצויים עונשיים גם בתביעות נזיקיות אשר עילתן רשלנות.

 

במרבית המקרים, גם כאשר הרשלנות הרפואית גרמה לנזקים משמעותיים ואף למוות, סביר להניח שבית המשפט ידחה את טענתו של הניזוק או משפחתו להטיל פיצויים עונשיים על הרופא הרשלן. אדם שסבור כי הרשלנות הרפואית אשר נגרמה לו נעשתה תוך כדי הפרה בוטה של זכויותיו החוקתיות, יכול להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה כדי לבחון אפשרות של תביעה, גם בגין פיצויים עונשיים.

 

באילו מקרים ניתן לתבוע פיצויים מוגברים? 

 

סוג נוסף של פיצויים בתביעות נזיקין הם פיצויים מוגברים, אשר כמו פיצויים עונשיים, גם שיעורם גבוה מהנזק. פרופסור אהרון ברק, בחיבורו על פיצויים עונשיים, עמד על ההבדל בין שני סוגי הפיצויים, כאשר ההבדל המרכזי הוא שפיצויים מוגברים נפסקים במטרה לפצות את הנפגע על נזק שנגרם לו ושאינו רכושי, כגון פיצוי בגין כאב וסבל, עגמת נפש וכדומה. 

 

דיני הנזיקין מכנים נזק מסוג זה כנזק לא ממוני, מאחר שהוא עלול לפגוע בשמו הטוב או ברגשותיו של התובע ואף בשל אופיו, לא ניתן להעריך כספית בצורה מדויקת את הנזק שנגרם, ובית המשפט פוסק סכום שלהערכתו משקף את הפגיעה הלא ממונית. 

 

בעת הערכת הנזק, מביא בית המשפט בחשבון את הנסיבות שבהן בוצעה העוולה ובחומרת הפגיעה. ככל שהתנהגותו של המזיק פסולה יותר בשל הביטויים שבהם השתמש, המעשים שבהם נקט ובשל כוונתו הזדונית, כך תהא הפגיעה חמורה יותר והפיצוי גבוה יותר. כלומר, בעת קביעת סכום הפיצויים בגין נזק לא ממוני, בוחן בית המשפט את חומרת התנהגות הנתבע, אשר מגבירה את הערכת הנזק ומגדילה בהתאמה את סכום הפיצוי הניתן. 

 

בחינת שיעור וזכאות לפיצויים מוגברים מתבצעת בדומה לנעשה בהטלת פיצויים עונשיים, אשר במסגרת שיקולי בית המשפט, מתחשב בהתנהגותו של המזיק שביצע עוולת כוונה או זדון. למרות הדמיון בין פיצויים מוגברים לעונשיים, קיים שוני שמקורו בנקודת המוצא שבהטלתם. המוקד בפיצויים עונשיים הוא המזיק והתנהגותו והרצון להענישו ולהרתיע אותו מלבצע מעשים דומים. ובעת קביעת פיצויים מוגברים הניזוק והנזק שנגרם הם שקובעים את שיעורם, אשר מוגדל עקב התנהגות המזיק, כך שבסופו של דבר סכום הפיצויים המוגברים מהווה הערכה כנה של הנזק, שמעשי המזיק הגבירו אותו ובשל כך סכום הפיצויים גדל.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - האם אי גילוי מום מולד בדרכי השתן הוא רשלנות רפואית?

הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקות נחוצות, פעולות שהיה בהן להוביל לגילוי מום מולד בדרכי השתן בשלב מוקדם יותר... פיצויים על סך כשניים וחצי מיליון שקלים נפסקו על ידי בית המשפט... 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

חישוב פיצויים בגין עיוורון לאחר ניתוח מעקפים רשלני

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הרופא לא נתן טיפול אנטיביוטי - האם רשלנות רפואית ואובדן סיכויי החלמה?

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

פיצויים בעקבות שחרור מטופל במקום ביצוע צנתור - רשלנות רפואית

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ערעור על פסק דין בגין רשלנות רפואית יביא לעיכוב תשלום פיצויים?

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

הגדלת סכום הפיצויים בעקבות רשלנות רפואית בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

פסק דין בעניין רשלנות בהסרת קעקוע שהותירה צלקות

התובע עתר לפצותו בגין רשלנות רפואית בהסרת קעקוע שהותירה צלקות בגופו... התובע התאבד בגין הצלקות המכוערות שנותרו לאחר הטיפולים... 

פסק דין - ניתוח לכריתת טחול על ידי מכשור רפואי שאיננו מתאים

התובעת עברה ניתוח להסרת טחול ע"י מכשור רפואי לא מתאים אשר גרם לה לזיהום תוך ביטני שהצריך ניתוח נוסף. 

פיצויים מתוקף חוק הגזזת בגין רשלנות רפואית

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

האם סכומי הפיצויים בגין כאב וסבל עלו במשך השנים?

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים שנפסקו בבתי המשפט בהתאם לתחומי הרפואה השונים

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

האם סכומי הפיצויים הכוללים שנפסקו בבתי המשפט עלו במשך השנים?

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

פיצויים בגין רשלנות רפואית - החדרת קטטר אפידורלי וזיהום

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

פיצויים בגין רשלנות רפואית שהביאה לתרדמת של המטופל

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

פיצויים בגין רשלנות רפואית במתן אופטלגין - רגישות לתרופה

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

פיצויים בגין טיפול ומעקב רשלני במחלת הסכרת

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

פסק דין - פיצויים בגין נזק נפשי לאחר רשלנות רפואית חרף החלמה פיסית

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

פסק דין בנוגע לפיצויי בעבור נזק כלכלי עקיף למשפחה לאחר רשלנות רפואית

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?