רשלנות רפואית - סרטן בלוטת התריס

סרטן בלוטת התריס הינו גידול סרטני בבלוטת התריס. הגורמים לסרטן זה, בדומה לסוגים אחרים של סרטן, אינם ידועים לגמרי. מחקרים בעניין נערכים כל הזמן והחוקרים חלוקים בדעותיהם ואינם מציגים תשובה ברורה.

בין השאר קושרים המומחים את התפתחות הסרטן לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית (לדוגמא – בעקבות שימוש בקרינה לצורך טיפול בסוגי סרטן אחרים), דיאטה דלת יוד, קרבה משפחתית ועוד. סרטן בלוטת התריס הינו סרטן קטלני אך בר טיפול, ובקבוצת הסיכון נמצאים אנשים מעל גיל 40 (ובעיקר נשים).

מחלקת הסרטן הינה מחלה אשר מתחילה כהתפתחות לא סדירה של תאים סרטניים, ברקמת גוף מסוימת. קיימים ארבעה סוגים של סרטן בלוטת התריס, וככל גידול סרטני, קיימת חשיבות גדולה לאבחון המחלה והענקת טיפול בהקדם.

התפשטות הסרטן במחזור הדם וברקמות אחרות בגוף עלולה להיות גזר דין מוות על החולה ועל הרופאים רובצת אחריות כבדה. הטיפול בתאים סרטניים הממוקדים ברקמה אחת אינו פשוט, אך טיפול בתאים סרטניים שהתפשטו ברקמות נוספות הינו משימה קשה שבעתיים. 

אבחון הסרטן - רשלנות של רופא המשפחה?

האבחון הראשוני של סרטן בלוטת התריס נעשה על פי רוב בבדיקה ידנית המבוצעת על ידי רופא משפחה. תביעות רבות בנושא רשלנות רפואית בסרטן נוגעות לאבחון שגוי של רופא המשפחה, או אי הפנייה מיידית של המטופל לצורך אישוש או הפרכת האבחנה הראשונית.

במידה ועולה חשד לסרטן בלוטת התריס בעקבות הבדיקה הידנית (הסרטן מאופיין בגוש בצוואר), אמור הרופא המאבחן להפנות את המטופל באופן מיידי לבדיקת שאיבת תאים מהבלוטה (הנעשית בחסות בדיקת אולטרסאונד). דרך נוספת לאבחון המחלה הינה הסרת בלוטת התריס באמצעות ניתוח וביצוע בדיקה פתולוגית בבלוטה לאחר שהוצאה מהגוף.

תסמינים ואבחון בבית החולים

תסמינים ידועים של סרטן בלוטת התריס הינם על פי רוב גוש באזור הצוואר, גדילה של בלוטת הלימפה, שינויים בקול וסימנים נוספים המעידים על פעילות לא סדירה של בלוטת התריס. חולים אשר אובחן אצלם גוש בבדיקה גופנית, מופנים לאנדוקרינולוג אשר מבצע הערכה כללית של המטופל. הערכה זו נעשית במספר דרכים כגון עריכת בדיקת על שמע (אולטרא סאונד), גירוי בלוטת התריס באמצעות הורמון סינטטי או בדיקת הנוגדנים.

שאיבת דגימת תאים מן הבלוטה ידועה כבדיקה המדויקת והיעילה ביותר והיא נעשית באמצעות מחט דקה ופשוטה. פענוח שגוי של בדיקות אלו, או הימנעות מעריכת בדיקות מעמיקות במקום בו קיים צורך סביר לכך, עלולים להיות עילה לרשלנות רפואית באבחון המחלה.

הטיפול בסרטן והסכמתו של החולה

קיימות מספר שיטות טיפול לסרטן בלוטת התריס, אשר כולן תלויות על פי רוב במצבו הבריאותי של הרופא ובקצב התפתחות הסרטן. לדוגמא, סרטן אשר שלח כבר את גרורותיו לרקמות נוספות בגוף יטופל כנראה על ידי טיפולים כימותרפיים. במקרים בהם מדובר בסרטן נקודתי, תתבצע על פי רוב כריתה של אונת הבלוטה או הבלוטה בשלמותה.

על הרופא המטפל מוטלת החובה להעניק לחולה את המידע המלא אודות הדיאגנוזה של מחלתו ושיטות הטיפול האפשרויות. לכל שיטה ישנם יתרונות וחסרונות המאפיינים אותה, ועל הרופא לשטוח בפני המטופל את כל המידע הרלבנטי, לרבות הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בהליכים השונים. מידע זה הינו משמעותי, שכן על פי חוק זכויות חולה, מטופל העומד בפני טיפול חייב להעניק לרופא את הסכמתו המודעת לביצועו.

כמו כן, ככל ניתוח, כרוך ההליך הרפואי של כריתת הבלוטה או האונה בסיכונים רבים ותופעות לוואי. רשלנות רפואית בביצוע הניתוח, או בביצוע ההרדמה במהלכו, עלולים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח לכריתת הבלוטה ייאלץ החולה ליטול באופן מלאכותי, ולאורך כל חייו, את ההורמון אשר מייצרת בלוטת התריס. כמו כן, על החולה מוטל להגיע מדי כמה חודשים לקופת החולים ולעבור בדיקות דם על מנת למנוע הישנות המחלה. פענוח שגוי של בדיקות אלו או רישום מינונים שאינם נכונים בנוגע לתרופה, עלולים להקים כנגד הרופא המטפל עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.