www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית – סכרת הריונית

רשלנות רפואית – סכרת הריונית

תקופת ההיריון היא מהתקופות המשמעותיות ביותר בחייה של האישה, אך לעיתים נקרים סיבוכים במהלכה אשר יש לשים לב אליהם ולטפל בהם ללא דיחוי. אחד מהסיבוכים הללו הינו סכרת היריון. לדאבונן של נשים רבות, סכרת הריון עלולה לסכן אותן ואת העובר במקרים של רשלנות בהריון.

 

סכרת הריון הינה תופעה אשר עלולה להיווצר במידה והגוף אינו רגיש דיו לפעילות הורמון האינסולין. התנגדות יחסית זו לפעילות ההורמון מתבטאת לרוב בריכוז סוכר גבוה במחזור דמה של האישה, ומסכנת את חייהם של האישה והיילוד. סכרת היריון, או סכרת היריונית, הינה תופעה נפוצה באופן יחסי, היא מתרחשת אחת לכל 200 הריונות ועל פי רוב תעלם עת יסתיים ההיריון.


כיצד מאבחנים סוכרת היריונית?


הבדיקה האופיינית לאבחון סכרת היריון הינה בדיקת העמסת סוכר. בדיקה זו נערכת בשתי דרגות – 50 גרם ו-100 גרם - כאשר הראשונה מכונה בדיקת סקר, ובמידה ותתקבל בה תוצאה חיובית, יערוך הרופא לאישה את בדיקת 100 הגרם.


בדיקת העמסת סוכר מתבצעת בד"כ לנשים בסיכון דוגמת:

 

  • נשים הנושאות ברחמם עובר גדול מהרגיל.
  • נשים אשר אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה אובחנה סוכרת.
  • ריבוי מי שפיר.
  • נתון לשיקולו של הרופא העוקב אחר ההיריון.

 

כמויות הסוכר העודפות בדמה של האישה, עוברות בד"כ לעובר, דבר אשר יוצר אצלו הפרשות אינסולין מוגברות עקב ניסיונותיו לעבד את הסוכר ולהכניסו לתאים. הפרשות אלו גורמות בד"כ לגידול מואץ של העובר, משמע, עובר גדול מן הרגיל (ומכאן החשש לסיבוכים במהלך הלידה).

 

גודל העובר הופך את הלידה ללידה בסיכון

 

מרבית הסיכונים האורבים לעובר עקב סוכרת הריונית נובעים מצמיחתו המואצת ומבנה גוף גדול מן המקובל. עוברים אלו יכולים להגיע למשקל של 4 ק"ג ואף יותר, דבר אשר עלול להשפיע על יכולת האישה ללדת בלידה טבעית.

 

גודלו של העובר הופך את הלידה ללידה בסיכון שכן רבים הסיכויים שיאלצו הרופאים ליילדו אגב לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי. התופעה הנפוצה ביותר בעקבות סכרת היריון הינה קושי במעבר העובר בעת הלידה בשל כתפיו הרחבות, סיכון הקרוי בעגה המקצועית – "פרע כתפיים".


סיבוכים נוספים: התקדמות איטית בלידה, צניחת סוכר אצל הפעוט לאחר הלידה ובשלות איטית של ריאות העובר במהלך ההיריון (משמע חשש לסיכונים נשימתיים בלידה מוקדמת).


כיצד יש לטפל בסוכרת היריונית?


טיפול באישה הסובלת מסוכרת הריונית צריך להיעשות על ידי מומחים בעל ניסיון בתחום ומרפאות המכירות את תסמיני התופעה ודרכי הטיפול בה. טיפול משולב של תזונאי ואו גניקולוג ואו אנדוקרינולוג מומלץ אף הוא.

 

במידה ואובחנה סוכרת הריונית אצל האישה, על הרופאים לבצע מדידות סוכר בדמה לאחר צום ובארוחה וזאת במטרה לנטר את מצבה ורמת השינוי במידות הגלוקוז שבדמה. נשים הסובלות מסוכרת הריונית יתבקשו על פי רוב לבצע מדידות סוכר דו יומיות באמצעות מכשיר מיוחד.


אם בסוכרת היריונית קלה עסקינן, יכול הטיפול להתבצע על ידי דיאטה נכונה תוך כדי פעילות גופנית והדרכה. כאשר המצב חמור יותר, על הרופאים לשקול הזרקת אינסולין.

 

סכרת הריונית - מעקב ובדיקות מומלצות


סוכרת היריונית הינה סיבוך אשר הופך את ההיריון להיריון בסיכון גבוה. אישה הסובלת מסכרת זו, תגיע על פי רוב לבדיקות דו שבועיות במרפאה להיריון בסיכון לבדיקה אצל רופא המומחה בתחום. רופאים ממליצים לנשים הסובלות מסכרת זו לבצע בדיקות תכופות ומקיפות של העובר (דוגמת אולטרסאונד ודיקור מי שפיר), וזאת במטרה לבדוק את גודלו ולבחון אפשרויות של זירוז לידה.


מהו הטיפול הנכון בתינוק שנולד בתום היריון סוכרתי?


לאחר שנולד תינוק בתום היריון סוכרתי, על צוות האחיות והרופאים לעקוב באופן מתמיד אחר רמות הסוכר בדמו. במידה ויימצא כי הרך הנולד סובל מהיפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדמו), יוענקו לו על פי רוב עירויים עשירים בגלוקוז.


כמו כן, על הרופאים מוטלת האחריות לפרט התפתחות ההיריון והתפתחות העובר כל עוד הם נמצאים תחת השגחתם, שכן תופעות לוואי של סוכרת הריונית אינן מסתיימות לאחר הלידה.


רשלנות רפואית בעת סכרת הריונית, אימתי?


כאמור, סכרת היריונית הינה תופעה הנפוצה בקרב כ-5% מהיולדות. על הרופאים והצוות המטפל להיות קשובים במעקבם אחר ההיריון ולהפנות את האישה לבדיקות המתאימות במידה ומתעורר חשד להתפתחות הסכרת. כבכל טיפול רפואי, יפה שעה אחת קודם ואבחון מוקדם של התופעה יכול להשפיע באופן משמעותי על אופן הטיפול באישה ובעובר וסיכויי הצלחתו.


רשלנות רפואית של הצוות הרפואי בסוכרת היריונית מתבטאת בד"כ באי-ביצוע בדיקה מעמיקה של ההיסטוריה הרפואית של האם (לרבות בני משפחה סוכרתיים או בעיות סוכר נוספות), פענוח מוטעה של תוצאות בדיקת 50 הגרם במידה ובוצעה, או טיפול שאיננו עומד במבחן ה"רופא הסביר" (כגון אי ניטור האישה וחוסר מעקב אחר ההיריון לאחר שהוגדר בסיכון) על פי הנורמות המקובלות. רופאים אשר לא עוקבים אחר סכרת הריונית ומבצעים לידה רגילה עלולים למצוא עצמם על ספסל הנתבעים במסגרת תביעה שעילתה רשלנות בלידה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,