www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בקטרקט, מתי תוגש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית בקטרקט, מתי תוגש תביעת פיצויים?

קטרקט היא תופעה נפוצה בקרב מטופלים מבוגרים והיא מתאפיינת בעכירות בעדשת העין אשר התוצאה הישירה שלה היא הפרעה בראייה. היקפה של התופעה משתנה מאדם לאדם, וכך גם חומרתה. 

 

ניתוח קטרקט הוא ניתוח שנועד לתקן פגיעה בראייה שממנה סובל המטופל. במהלך הניתוח שנעשה על ידי רופא המומחה ברפואת עיניים, תחת השפעת הרדמה מקומית, מוחלפת העדשה הטבעית בעדשה מלאכותית בעלת גוון שקוף. לעיתים לאחר הניתוח הראשוני מופיע קטרקט משני, שבו ניתן לטפל באמצעות טכנולוגיית לייזר

 

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בקטרקט יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית המטופל לבדיקות הנחוצות במועד מוקדם או בכלל, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה, ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות ובחוסר זהירות, אי מעקב אחר מצבו של המטופל וכדומה. כדי להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית יש להצביע על קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות שבה נדרש המנתח והתנהגות החורגת מהנורמה שמתווה מבחן הרופא הסביר, לבין הנזק שנגרם למטופל.


פיצויים בסך 400,000 שקלים בגין רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

 

אדם אשר נגרמו לו נזקים בעינו בניתוח קטרקט שעבר בהיותו בן 3 הגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד הרופאים המנתחים ובית החולים. בית המשפט השלום בירושלים קבע כי יש לקבל את התביעה ולפסוק לתובע פיצויים בסך של 400,000 שקלים.

 

על פי עובדות התביעה, התובע הגיע לבית החולים לבדיקת ביקורת, לאחר שעבר שבועיים קודם לכן ניתוח קטרקט במסגרתו הושתלה בעינו עדשה מולטיפוקאלית. אמו של התובע הסבה את תשומת ליבו של הרופא לכתם חום אשר הופיע בעין המנותחת. הרופא הפנה את הקטין לניתוח דחוף אשר בגינו נפגעה ראייתו. כיום, התובע שסובל מפגם אסטטי בעינו, טען כי הוא זכאי לפיצויים מבית החולים בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהטיפול הרשלני.

 

רשלנות בתפרים, בהעדר השגחה ובאי מתן הסכמה מדעת

 

התובע טען כי המומחה שניתח אותו לראשונה התרשל בבואו לתפור את עינו בסוף ההליך. אי לכך, התפרים נפרמו ונגרם לו פגם בעין. לדבריו, המומחה היה צריך להורות על אשפוזו להשגחה וזאת כדי למנוע פגיעה בעין לאחר הניתוח ובמהלך ההתאוששות. כמו כן, נטען כי העדשה אשר הושתלה בעינו הייתה עדשה ניסיונית אשר בעת השתלתה היא טרם אושרה על ידי ה-FDA האמריקני. 

 

התובע טען כי הרופאים העלימו עובדה זו מהוריו. כמו כן, נטען כי הניתוח נעשה ללא הסכמה מדעת, וזאת משום שהרופאים לא יידעו את ההורים כי השתלת העדשה המדוברת חייבה משנה זהירות והייתה עלולה לסבך את הניתוח. באשר לטיפול השני, אשר ניתן לתובע לאחר שהגיע לביקורת בבית החולים, נטען כי לא ניתן לדעת מה המומחה ביצע בעינו וזאת בגין העדר רשומה רפואית.

 

בית החולים טען מנגד כי הניתוח נעשה באופן תקין והפגיעה אשר נגרמה לתובע הייתה תוצאה של שפשוף עין או מכה. אי לכך, האחריות לנזקים המדוברים רבצה לפתחם של התובע והוריו. בית החולים הוסיף וטען כי הניתוח אשר בוצע בעינו של התובע תאם את הפרקטיקה המקובלת באותה התקופה, וכך גם שחרורו לביתו.

 

בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל, מאחר שהרופא התרשל כלפי התובע בכך שהוא לא השכיל לתפור כראוי את עינו בתום ההליך הרפואי. כתוצאה מכך, התפרים נפתחו ונזקיו של התובע החמירו. כמו כן, נפסק כי מדובר בתפרים אשר ידוע כי הם עלולים להיפתח במגע קל. אי לכך, היה על הרופא להורות על אשפוזו של התובע בבית החולים תחת השגחה, או לחילופין לוודא כי התפרים בעינו מספיק חזקים.

 

עוד קבע בית המשפט כי יש לקבל את טענות התובע בדבר ניתוח ללא הסכמה מדעת. הרופאים לא מסרו להורים את מלוא המידע הרלבנטי לגבי ההליך, כפי שמצופה מהם על פי הפסיקה וחוק זכויות החולה. העדשה אשר הושתלה בעינו הייתה עדשה "חדשנית" אשר טרם אושרה על ידי ה-FDA. עם זאת, ההורים לא ידעו על כך טרם הסכמתם לטיפול נשוא התובענה.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?