רשלנות רפואית בטיפול אורטופדי

פגיעות טראומטיות וליקויים במערכות השרירים או עצמות הגוף הינן תחום רפואי הקרוי כירורגיה אורטופדית או אורטופדיה. רופא המעוניין לבסס את שמו כרופא אורטופד, עובר בתום לימודי הרפואה, תקופת התמחות בת ארבע-חמש שנים בתחום האורטופדיה. לאחר התמחות זו, עוברים הרופאים תקופת תת-התמחות לנושאים ספציפיים כגון גב, עמוד שידרה, אורטופדית ילדים ועוד. מדובר במקצוע מיוחד בתחום הרפואה אשר מהווה כ-3% בקירוב מכלל הרופאים.

העילות השכיחות ביותר להגשת תביעה בנוגע לרשלנות רפואית בניתוח אורטופדי, נוצרות במידה והרופא לא הקפיד להסביר למנותח עוד בטרם הניתוח, את כל המידע הרפואי בנוגע להליך שלפניו, לרבות הסיכונים, סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי (כגון כאבים, צליעה, שיתוק, נכות גפיים וכו’).

מרבית התביעות - איחוי שברים ונקעים

מרבית התביעות בארץ ובעולם נגד רופאים אורטופדים עוסקות בטיפול לקוי בשברים, נקעים או בעיות מפרקים. לא אחת אי איחוי נכון של שבר, נקע שלא אובחן או בעיות שונות במפרק, יוצרים עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מקרים נוספים בגין טיפול אורטופדי רשלני הינם פעמים בהם הרשלנות הסבה למטופל נזק כגון צליעה, צורך בניתוח נוסף. כמו כן, במידה והוענקו טיפולים יקרים שלא הועילו - קיימת עילה לתביעה.

על מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח אורטופדי, על התובע להגיע לדיון המשפטי כאשר בידיו חוות דעת של רופא אורטופד מטעמו המפרטת את מהותה של הרשלנות הרפואית בנשוא התביעה. סך הפיצויים להם יהיה זכאי המנותח במידה וקיבל בית המשפט את תביעתו, נקבע בהתאמה ישירה לגודלו של הנזק והפגיעה העתידית.