רשלנות רפואית לפי המשפט העברי

אחריותו של רופא אשר גרם לחולה נזק במהלך טיפול מצאה ביטוי בשורה של כתבים ספרותיים בהלכה היהודית. פרופ' אברהם שטיינברג, אחד המומחים הגדולים בתחום האתיקה הרפואית, עסק בהרחבה בעניין זה באנציקלופדיה הלכתית רפואית, חלק ד'. הרמב"ם התייחס לרשותו של רופא לרפא, בתורת האדם עניין הסכנה, כרשות אשר לא נועדה להתיר את ריפוי הזולת, אלא על מנת לעודד אנשים לעסוק ברפואה ולהסיר מליבו של הרופא את החשש שמא ייטעה ויימצא אשם בגרימת נזק רפואי או חלילה בהריגת אדם.

במרוצת השנים התפתחו הלכות מיוחדות אשר העניקו לרופאים חסינות מסוימת מפני אחריותם בנזיקין. הלכות אלו נועדו למנוע חשש מליבם של אנשים לעסוק ברפואה, וזאת על ידי הקלת עול האחריות המוטל על רופאים ומטפלים. בתוספתא למכסת בבא קמא, פרק ו' הלכה יז', נאמר כי רופא אומן שריפא ברשות בית דין, והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים. ממקור זה עולה כי ללא קשר לנסיבות התרחשותו של הנזק, הרופא המומחה אשר קיבל אישור לעסוק ברפואה מבית הדין, פטור מאחריות בנזיקין בדיני אדם.

בתוספתא למסכת גיטין, פרק ג' הלכה ח', קיימת מסקנה שונה אשר מבחינה בין נזק אשר נגרם במזיד לבין נזק אשר מקורו בשגיאה. על פי הלכה זו – רופא אומן אשר ריפא ברשות בית דין והזיק בשוגג פטור, אך רופא שהזיק במזיד חייב מפני תיקון העולם. דהיינו, קיימת גם הנמקה להענקת חסינות לרופא מומחה מפני אחריות בנזיקין – מפני תיקון העולם. מקור שלישי העוסק בכך הינו התוספתא למסכת בבא קמא, פרק ט' הלכה יא'. כאן נאמר כי רופא אשר ריפא ברשות בית דין והזיק פטור.

רבי שמעון בן צמח דוראן פירש את המושג "מזיד" כמושב המקביל ל"יותר מן הראוי". משכך, ההלכות אשר פוטרות את הרופא מאחריות עוסקות בנזק אשר נגרם כתוצאה מהענקת טיפול רפואי סביר. לעומת זאת, הלכות אשר מטילות אחריות בנזיקין על כתפיו של הרופא עוסקת בטיפול שאיננו סביר. הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק, טען מנגד כי לא ניתן ליישב בין ההלכות האמורות ועל כן יש להסיק כי המקורות משקפים אפוא מחלוקת העוסקת בשאלה – האם יש לפטור אדם מאחריות בנזיקין כאשר הנזק נגרם כתוצאה מעשיית מצווה שהיא ריפוי אדם.

רשלנות פושעת, האמנם?

הטלת אחריות על רופא בגין רשלנות רפואית נובעת בעיקר מטיב הטיפול אשר העניק האחרון למטופל. בערוך השולחן נקבע למשל כי טעות בתום לב מבחינה מקצועית איננה מצדיקה את הטלת האחריות בנזיקין על הרופא. לעומת זאת, נקבע שם כי טעות אשר נעשתה תוך כדי רשלנות פושעת, או פעולה לא נכונה אשר בחוסר תשומת לב נעשתה, ייתכן וקיימת לניזוק עילה כנגד הרופא – גם בדיני אדם.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באבחון היפרדות רשתית, מתי אפשר לתבוע פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח קיבוע חוליות גב תחתון, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בפענוח בדיקת CT מוח, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח לסגירת אילאוסטומיה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

הרב שלמה דייכובסקי, ב"מתשובותיו של הרב לרופא" (תחומין יז, תשנ"ז, עמ' 327), כתב כי רופא אשר לא עיין בספרות המקצועית ונמנע מלהתייעץ עם רופאים בכירים ממנו הינו רופא הנושא באחריות לנזקים שגרם. גם משו"ת בית אהרן, חלק א, יורה דעה, סימן ב, אות ג ומשו"ת מעשה אברהם חלק א, יורה דעה, סימן נה עולה כי רשלנות פושעת הינה התעלמות מדעות אחרות של מומחים. רשלנות זו מצדיקה אפוא הטלת אחריות על רופא במקרה בו התעקשותו על טיפול (המתאים לדעתו) גרמה לחולה נזק.

בשו"ת ציץ אליעזר חלק ה, קונטרס רמת רחל, סימן כ"ג נקבע כי חולה אשר סובל מנזק שהינו תוצא של טיפול שגוי בגין חוסר תשומת לב ראויה, יכול לבקש הטלת האחריות על הרופא. משו"ת נשמת אברהם חלק ה, יורה דעה, סימן שלו, סוף ס"ק א , עולה כי ישנה אף החמרה מסוימת. כאן נטען כי אין הבדל בין נזק אשר נגרם כתוצאה ממחדל, לבין נזק אשר נגרם בשל פעולה שגויה. בשני המקרים מדובר ברופא אשר נמנע מלתת את הטיפול הראוי ועליו לחוב בנזיקין.

רישיון ומומחיות

גורם נוסף אשר משפיע, לפי ההלכה היהודית, על רשלנותו של רופא בפעילותיו הוא נושא המומחיות והרישיון. מדברי השולחן ערוך (יורה דעה, שימן שלו, סעיף א'), רשות בית הדין אשר נזכרת שם מהווה אפוא רישוי מקצועי. בהתאם לכך, רופא בן זמננו אשר מורשה לעסוק ברפואה הינו פטור מאחריות לנזק שנגרם במהלך הטיפול, וזאת כל אימת שלא מדובר ברשלנות פושעת.