www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי במהלך היריון

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי במהלך היריון

ייעוץ גנטי מתבצע בעת תכנון היריון או בשלביו מוקדמים, והוא נועד לקבוע את גובה הסיכון שבהעברת מומים מולדים ומחלות תורשתיות לעובר, כדי לסייע לבני הזוג לקבל החלטה רפואית אישית, לגבי המשך ההיריון או הפסקתו. הייעוץ מתבצע על ידי מומחים לגנטיקה המזהים את הסיכונים וחוקרים את הבעיות והמחלות הקיימות במשפחה, כמו: שיתוק מוחין, ניוון שרירים, דיסאוטונומיה משפחתית, טיי זקס, ציסטיק פיברוזיס ועוד.

 

הפניית מטופלת לייעוץ כאשר נמצא ממצא חריג בבדיקות סקר

 

הייעוץ חשוב ביותר לבני זוג הנמצאים בסיכון עקב מחלה ידועה במשפחה, ולזוגות שכבר נולד להם תינוק עם מום מולד או עם מחלה גנטית, או שהחליטו על הפסקת היריון קודם בנסיבות דומות. וכן, הייעוץ מתאים לנשים שעברו בדיקות אולטרה סאונד ובדיקות סקר ונמצא ממצא חריג. המומחים עורכים לצורך אבחון פגמים, עוד לפני ההיריון בדיקות סקר גנטיות, ובמהלך ההיריון נערכות בדיקת סיסי שלייה, דיקור מי שפיר, בדיקת השבב הגנטי ובדיקות נוספות במידת הצורך.

 

בדיקת מי שפיר נערכת בדרך כלל בשבוע 20 - 16 להריון, לצורך בדיקת כרומוזומים שגרתית, ובאמצעות מיקרוסקופ ניתן לאבחן הפרעות במבנה ובמספר הכרומוזומים. כמו כן, אם קיים חשד ידוע מראש למחלה מסוימת, ניתן לאבחן בדגימה גם מחלות ותסמונות גנטיות. הבדיקה כרוכה בסיכון נמוך להפלה.

 

באמצעות בדיקת סיסי שלייה ניתן לזהות בשלב מוקדם של ההיריון הפרעות כרומוזומליות, או תסמונות גנטיות מסוימות, אך היא כרוכה בסיכון מעט מוגבר להפלה של כ- 1%. בדיקת הצ'יפ הגנטי מזהה מספר רב יותר של תסמונות גנטיות, ובאמצעותה אפשר לזהות חסרים או תוספות של מקטעי כרומוזומים זעירים, אשר אינם ניתנים לזיהוי במיקרוסקופ וגורמים למומים מולדים, איחור התפתחותי, אוטיזם וכדומה.

 

רשלנות רפואית עקב מתן ייעוץ גנטי רשלני

 

תביעות רבות של רשלנות רפואית בהיריון מוגשות בגין "הולדה בעוולה", בעקבות לידת תינוק שסובל ממום גנטי חמור, ובמקרים קשים שבהם ניתן לומר כי עדיף לילד שלא נברא מאשר שנברא. רשלנות רפואית בייעוץ גנטי בהיריון יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית מטופלת לייעוץ גנטי, כאשר קיים חשד למחלה תורשתית, או בגין מתן ייעוץ גנטי רשלני.

 

בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהוגשה לאחרונה, נגד רופא שלא עדכן אשה אודות בדיקה שיכולה לזהות תסמונת איקס שביר, ניתנה המלצה מטעם איגוד הגינקולוגים לכל הנשים ההרות, גם לאלו שאינן נמצאות בקבוצות סיכון, לפנות לייעוץ גנטי פרטי כדי לקבל מידע בנושא.

 

אי הפניית אשה הרה בסיכון לקבלת ייעוץ גנטי

 

בתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון שהתקבלה, טענה התובעת כי במהלך ההיריון הראשון, הפנה אותה רופא נשים לקבלת ייעוץ גנטי בעקבות בדיקת חלבון עוברי. מתוצאות הבדיקה עלה כי קיים סיכון גבוה להולדת ילד עם מום. ולאחר שהוסברו לאם הסיכונים, היא בחרה להמשיך בהיריון, ובסופו נולדה לה בת בריאה.

 

כעבור שנתיים, התובעת נכנסה להיריון בפעם השנייה, והבדיקות שערכה נמצאו בגבולות התקין, אולם במהלך אחת מבדיקות האולטרא סאונד, נראה כי לעובר יש גולגולת בגודל חריג, שהוא גדול מן הרגיל, לפיכך הרופא המליץ על דיקור מי שפיר. התובעת פנתה אל רופא הנשים והראתה לו את תוצאות הבדיקה, אך הוא טען שהפנה אותה לייעוץ גנטי, להמשך הטיפול, אולם, התובעת לא הגיעה לייעוץ גנטי ונולד ילד שסובל מתסמונת דאון.

 

בית המשפט התרשם כי לא עלה ביד הרופא להוכיח את הטענה כי הפנה את המטופלת לקבלת ייעוץ גנטי, מאחר שהרשומה הרפואית היתה חסרה, וקבע שהרופא התרשל בכך שלא הפנה את התובעת לבדיקות במועד, וכי הבדיקות היו יכולות לגלות את המום שממנו סובל הילד ולמנוע את הולדתו בעוולה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,